אחריות משפטית לעובדי ציבור

סיכום שיעור 3

Amir0319

Amir0319

פרטי הסיכום

קורס: אחריות משפטית לעובדי ציבור

מספר השיעור: 3

סיכום השיעור

סיכום מפגש 3

חלק א’ – יחסי עובד מעביד – רוני דגן

קביעת יחסי עובד מעסיק היא קביעה משפטית שנבחנת על פי מבחנים שנקבעו בפסיקה, ואינה תלויה בהסכמת הצדדים

קביעת יחסי עובד-מעסיק היא קביעה משפטית, שנבחנת על פי מבחנים שנקבעו בפסיקת בית הדין לעבודה

בחינת קיומם של יחסי עבודה נעשית באמצעות מבחנים שונים ובניהם ה”המבחן המעורב” המשלב בתוכו מספר מבחנים, כשהמבחן העיקרי הנו מבחן ההשתלבות, ואליו נלווים מספר מבחני משנה.

מבחן ההשתלבות בודק את מידת ההשתלבות של העובד במקום העבודה.

הפן החיובי- מצד אחד עד כמה העובד משתלב במערך הארגוני של מקום העבודה שבו הוא מועסק, האם הפעולה שמבצע העובד מהווה חלק אינטגרלי מהפעילות של העסק או פעילות משלימה.

הפן השלילי- מצד שני, המבחן בודק האם העובד אינו בעל עסק משלו אשר נותן שירותים באופן חיצוני. לשם כך נבדק האם העובד נושא בעלויות עסק, ברווח והפסד.

בנוסף למבחן ההשתלבות, יש לבחון את מכלול הסממנים הרלוונטיים, המפורטים לעיל, על מנת לקבוע האם מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק:

מבחן הקשר האישי?  מבחן הפיקוח האם במסגרת יחסי עובד? תפוקות או תשומות ? מקום העסקה? מי מספק את הציוד ? צורת התשלום – מה היא כוללת ? משך תקופת ההתקשרות …

חלק שני : עו”ד ברכה אליגולארשוילי

באופן מסורתי נחלקים הכללים המשפטיים לכללים של המשפט הציבורי ושל המשפט הפרטי. המשפט הציבורי עוסק בעיקר ביחסים בין רשויות השלטון לבין עצמן וכן ביחסים בין רשויות השלטון לבין האזרחים – למשל משפט מנהלי ומשפט חוקתי, ואילו המשפט הפרטי עוסק ביחסים בין האזרחים לבין עצמם – למשל דיני חוזים ונזיקין. המסורת המשפטית גורסת כי הערכים העומדים מאחורי שדות משפטיים אלה שונים זה מזה: על המשפט הפרטי שולט בעיקר ערך החירות של הפרט, ואילו על המשפט הציבורי שולטים שיקולים הנוגעים לטובת הציבור או לטובת החברה בכללותה.

החוקים שרלוונטיים ביותר:

חוק דיני חוזים חלק כללי- הוראות לחתימת חוזה.

חוק דיני חוזים – חלק תרופות (  מה קורה אם מפרים חוזה ) .

הגדרת  “חוזה ” – הסכם בין מספר צדדים הכולל התחייבויות משפטיות וניתן לאכפו

השחקנים לחוזה  – מציע וניצע . במכרזים זה הפוך

דרישת הכתב- לפי ס’ 23 לחוק החוזים (חלק כללי), אין דרישה צורנית, אלא אם יש הוראת חוק או דרישת הצדדים (לא רלבנטי, ממילא הצדדים מסכימים).אז מתי נדרש כי החוזה יהיה בכתב :

הסכם עבודה לא נדרש בכתב הדרישה בכתב היא ראיתית
עסקה במקרקעין- סעיף 8 לחוק המקרקעין: “התחייבות לעשות עסקת מקרקעין טעונה מסמך בכתב”.
חוק המתנה- חובה בכתב מהותית
חוק יחסי ממון בין בני זוג, שעוסק בהסדרת היחסים הרכושיים בין בני זוג, יש דרישה שהסכם ממון יחתם ע”י רשם נישואין או שופט לענייני משפחה.

האם יש משמעות לכותרת המסמך : אין משמעות לכותרת אלא למהות . הסכם לא חייב להיות מודפס או

כריתת חוזה על פי חוק החוזים  חלק כללי בסעיף 1 נקבע כי  חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול

מה נחשב ל”הצעה” תקפה?

סעיף 2: פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה; הפניה יכול שתהיה לציבור.

גמירות דעת : כוונה של הצדדים להיכנס להסכם מחייב אחד כלפי השני, בצורה מבוססת על רצונם הברור להתקשר בחוזה משפטי מחייב. קיומה של גמירותדעת נבחן על-פי אמת מידה אובייקטיבית, כלומר לא בודקים מה אכן התכוון אדם מסוים אלא כיצד התנהג – מה היו הביטויים החיצוניים הגלויים אשר נקלטו על ידי הצד השני. כך למשל, לחיצת ידיים, הרמת כוסית “לחיים” או תשלום מקדמה על חשבון התמורה הקבועה בהסכם עשויים להראות על גמירות דעת של הצדדים. חתימה על הסכם מוכיחה את גמירות דעתם של הצדדים, אולם למעט במקרים בהם נדרש מסמך בכתב לשם מתן תוקף להסכם . נתנו כדוגמא את פס”ד פרץ בוני הנגב

מסוימות: הסכמה על הפרטים המהותיים החיוניים של העסקה, אך לאו דווקא מלוא פרטיה. מקום שקיימת כוונה של הצדדים ליצור קשר משפטי מחייב, אין צורך כי כל התנאים החיוניים והמהותיים יופיעו ‘שחור על גבי לבן’ בהסכם ופרטים חיוניים חסרים הניתנים להשלמה על ידי בית המשפט לא יפגעו בדרישת המסוימות. עם זאת, קיימים פרטים מסוימים כמו שמות הצדדים ומהות העיסקה, התמורה וזמני התשלום שבלעדיהם קשה יהיה לראות בהצעה או בקיבול כיוצרים הסכם מחייב.

תנאים למסוימות :

1. פרטי הצדדים
2. מהות העסקה
3. סוג הנכס
4. מחיר
5. מועדי תשלום
6. הוצאות ומיסים

כיום הפיסקה קובעת שאין חובה להוכיח את סעיפים 5 ו-6 לצורך הוכחת מסוימות

גמירות דעת (כוונת הצדדים ליצור ייחסים משפטים מחייבים) +מסויימות= חוזה

מה נחשב לקיבול תקף? סעיפים 5 – 6:

5. הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע ומעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה.
6. (א) הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של קיבול משתמעות מן ההצעה; ולענין סעיפים 3(א) ו-4(2), התנהגות כאמור דינה כדין מתן הודעת קיבול.

(ב) קביעת המציע שהעדר תגובה מצד הניצע ייחשב לקיבול, אין לה תוקף.

הקיבול צריך להיות אף הוא בעל גמירת דעת. קיבול יכול להיות במעשה או בהתנהגות אחרת – למשל השקת כוסיות “לחיים

3 תנאים מצטברים היוצרים התחייבות חוזית:

1. פניה (תקשורת) מצד המציע ופניה (תקשורת) – תגובה – מצד הניצע.
2. העדה (לא מעניין אותנו מה בלבו של המציע, אלא מה נראה ממעשיו/דיבוריו וכו’) על גמירות דעת (רצון מגובש) הן של המציע והן של הניצע.
3. מסוימות (פרטים המינימליים ההכרחיים שחייבים להופיע בחוזה).

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X