אחריות משפטית לעובדי ציבור

סיכום שיעור 3

inbalgal

inbalgal

פרטי הסיכום

קורס: אחריות משפטית לעובדי ציבור

מספר השיעור: 3

סיכום השיעור

אחריות משפטית לעובדי ציבור שיעור מס’ 3 – ענבל גל 031908460

חלק א’ – יחסי עובד ומעביד

קביעת יחסי עובד-מעסיק היא קביעה משפטית שנבחנת על פי מבחנים שנקבעו בפסיקה ואינה תלויה בהסכמת הצדדים.

קביעת יחסי עובד-מעסיק היא קביעה משפטית שנבחנת על פי מבחנים שנקבעו בפסיקת בית הדין לעבודה.

בחינת קיומם של יחסי עבודה נעשית באמצעות מבחנים שונים ובניהם ה”המבחן המעורב” המשלב בתוכו מספר מבחנים, כשהמבחן העיקרי הינו מבחן השתלבות , ואליו נלווים מספר מבחני משנה.

מבחן ההשתלמות בודק את מידת ההשתלבות של העובד במקום העבודה.

הפן החיובי- מצד אחד עד כמה העובד משתלב במערך הארגוני של מקום העבודה שבו הוא מועסק, האם הפעולה שמבצע העובד מהווה חלק אינטגרלי מהפעילות של העסק או פעילות משלימה.

הפן השלילי- מצד שני, המבחן בודק האם העובד אינו בעל עסק משלו אשר נותן שירותים באופן חיצוני. לשם כך נבדק האם העובד נושא בעלויות עסק, ברווח והפסד.

בנוסף למבחן ההשתלבות, יש לבחון את מכלול הסממנים הרלוונטיים המפורטים לעיל על מנת לקבוע האם מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק.

מבחן הקשר האישי? מבחן הפיקוח האם במסגרת יחסי עובד? תפוקות או תשומות? מקום העסקה? מי מספק את הציוד? צורת התשלום – מה היא כוללת? משך תקופת ההתקשרות.

באופן מסורתי נחלקים הכללים המשפטיים לכללים של המשפט הציבורי ושל המשפט הפרטי.

המשפט הציבורי עוסק בעיקר ביחסים בין רשויות השלטון לבין עצמן וכן ביחסים בין רשויות השלטון לבין האזרחים- למשל משפט מנהלי ומשפט חוקתי.

ואילו המשפט הפרטי עוסק ביחסים בין האזרחים לבין עצמם- למשל דיני חוזים ונזיקין.

המשפט הפרטי שולט בעיקר ערך החרות של הפרט, ואילו המשפט הציבורי שולטים שיקולים הנוגעים לטובת הציבור או לטובת החברה בכללותה.

חלק ב’- דיני חוזים במשפט הפרטי

מהו חוזה –

*הסכם אכיף (הסכם שאפשר לאכוף אותו בבימ”ש), שפיטות, וישנם הסכמים שאינם ניתנים לאכיפה או שפיטה בבימ”ש.

ביטול הזמנה לבת מצווה האם אפשר לתבוע ? בהזמנה לאירוע יש יחסים משפחתיים חבריים ולכן זה לא ניתן לשפיטה.

אבל מכירה כלשהיא לבני משפחה זה כן אכיף.

*כוונת הצדדים ליצור יחסים משפטיים מחייבים

*שנכרת בין שני צדדים או יותר.

מי השחקנים בחוזה ? מציע וניצע .

בדיני מכרזים בעל המכרז בעל המכרז פונה למציעים והוא הניצע.

דרישת הכתב – האם על חוזה להיות כתוב כתנאי הכרחי לקיומו?

הסכם עבודה – תנאי עבודה , תנאי השכר זכויות וחובות של עובד מעביד … הסכם עבודה לא חייב להיות כתוב יכול להיות גם בעל פה, להשתנות על פי התנהגות.

עסקה במקרקעין – כל עסקאות מקרקעין יש כלל סעיף חוק 8 למקרקעין חייבת בכתב , הסיבה – דרישה ראייתית.

לתת מתנה בעתיד – התחייבות עתידית למתנה כלשהיא לדוגמא נכס כלשהוא, אם זה לא בכתב אין חוזה שמחייב.

חוק יחסי ממון בין בני זוג – הסכם ממון חייב להיות כתוב ובאישורו של בימ”ש.

האם יש משמעות לכותרת המסמך? הסכם/חוזה/זכרון דברים …לכותרת אין משמעות.

האם על חוזה להיות מודפס/כתב יד או בכל דרך אחרת? לא חובה.

דרישת חתימה על המסמך כתנאי לקיום החוזה? לא חובה .

חוק החוזים

סעיף 1 – כריתת חוזה ,חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול

גמירות דעת + מסוימות = חוזה

מהי גמירות דעת ? כוונת הצדדים ליצור יחסים משפטיים מחייבים.

מהי מסוימות? תנאים למסוימות:

  1. פרטי הצדדים.
  2. מהות העסקה שרות, מכירה , השכרה.
  3. סוג הנכס.
  4. מחיר.
  5. מועדי תשלום.
  6. הוצאות ומיסים.

הוצאות מיסים ומועדי תשלום אינם חובה .

מה נחשב לקיבול תקף?

סעיף 5 – קיבול , הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע ומעידה על גמירות דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה.

סעיף 6 – קיבול דרך התנהגות –

  1. הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של קיבול משתמעות מן ההצעה.
  2. קביעת המציע שהעדר תגובה מצד הניצע ייחשב לקיבול, אין לה תוקף.

3 תנאים מצטברים היוצרים התחייבות חזותית –

  1. פניה (תקשורת) מצד המציע ופנייה (תקשורת) – תגובה – מצד הניצע..
  2. העדה (לא מעניין אותנו מה בליבו של המציע, אלא מה נראה ממעשיו/דיבוריו וכו’… ) על גמירות דעת (רצון מגובש) הן של המציע והן של הניצע.
  3. מסויימות (פרטים המינימליים ההכרחיים שחייבים להופיע בחוזה)

סעיף 3 – חזרה מן ההצעה – המציע רשאי לחזור בו מן ההצעה בהודעה לניצע, ובלבד שהודעת החזרה נמסרה לניצע לפני שנתן הודעת קיבול.(כל עוד הניצע לא אמר שהוא מעוניין ניתן לחזור בו מההצעה)

קבע המציע שהצעתו היא ללא חזרה, או שקבע מועד לקיבולה, אין הוא רשאי לחזור בו ממנה לאחר שנמסרה לניצע.

סעיף 4 – פקיעת ההצעה

כשדחה אותה הניצע או עבר המועד לקיבולה.

כשמת המציע או הניצע או כשנעשה אחד מהם פסול דין או ניתן נגדו צו לקבלת נכסים או תו פירוק , והכל לפני מתן הודעת הקיבול.

קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת, הגבלה או שינוי אחר לעומת ההצעה כמוהו כהצעה חדשה .

הקונה הופך להיות המציע ובעל החנות הוא הניצע.

תום לב במשא ומתן

חובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב (לנהוג בהגינות), עד כמה המציע צריך לצאת מגדרו לגבי כל הפרטים שהמציע יודע הניצע יחליט מה רלוונטי בשבילו…… גם אם הניצע לא שאל ואתה מודע לליקוי כלשהו אתה כמציע צריך לספר.

חובת גילוי רחבה או צרה, תלוי מי השופט במשפט ובמה הוא תומך.

במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.

עסקאות נוגדות – ישנם כאלו שמציעים למספר אנשים בו זמנית , הראשון שניהלתי איתו משא מתן הוא הגובר אלא אם כן עמד הקונה השני עמד ב3 תנאים …נעשה בתום לב חשב שהוא הקונה היחיד (לא ידע שיש משא מתן עם מישהו נוסף), שילם תמורה גם אם לא מלאה… והעסקה נרשמה – מקרקעין – טאבו, מיטלטלין – חזקה.

צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה.

מה ההבדל בין פיצויי הסתמכות לבין פיצויי קיום ?

ברגע שיש ביטול של העסקה ניתן לדרוש פיצויי הסתמכות , בשל חוסר תום לב ההוצאות שהוצאתי בהסתמך על כך שיהיה חוזה … למשל – פגישות עם עורכי דין.

פיצויי קיום – רווחים שהייתי אמורה לקבל בגין חתימה על חוזה ושוב בחוסר תום לב

משפט מנהלי – משפט ציבורי , משפט שמתנהל בין אדם לרשות .

עתירה מנהלית – אדם עותר כנגד המדינה , בעתירה מנהלית יש עותר והמנהל היא המשיבה , עתירות מגישים לבימ”ש מחוזי.

ערעור – ערעור היא על החלטת בימ”ש .

ערר – ערר על רשות מנהלית .

גופים סטטוטוריים – גופים שהוקמו מכוח חוק – רשות השידור בנק ישראל.

תום לב במשא ומתן

סעיף 12 – חובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב

  1. במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.
  2. צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה.

 

מה ההבדל בין פיצויי ההסתמכות לבין פיצויי קיום?

פיצויי הסתמכות- בגלל חוסר תום הלב והפרת הבשלת המשא ומתן לכדי חוזה- לשלם הוצאה בהסתמכות שיהיה חוזה

פיצויי קיום- הוצאות שנובעות מאובדן הזדמנות והוצאות שקשורות במשא ומתן רווחים שהייתי יכול להרוויח אלמלא היה חוזה

פיצויים חיוביים – פיצוי בגובה הרווחים הצפויים מהעסקה).

 

 

 

 

 

עיריית נתניה נ’ מלון צוקים

נחתם חוזה לבניית מלון בנתניה. בינתיים התחלף ראש העיר וראש העיר החדש לא מעוניין בהקמת המלון ולכן מודיעה שאין חוזה.

מלון צוקים תובעת את פיצויים על הפסד הרווח הצפוי.

האם זכאים לפיצויי קיום? כן נקבע פיצויי קיום

 

סיכום דיני חוזים ומעבר למשפט המנהלי

המשפט המנהלי- הוא המשפט הציבורי שמתנהל בין אדם לרשות

המשפט המנהלי – מושגי יסוד

    • כתב טענות, מבקש משיב, תובע נתבע (במנהלי במסמך כתב טענות העותר/השיבה)
  • בית המשפט, חוקים
    • ערעור, ערר– (כתב ערעור על החלטה של פסק דין של שופט או בית משפט, ערר על ועדה של רשות ציבורית או רשות מקומית – למשל ועדת תכנון ובניה)
  • סמכות
  • תהליך– שיהוי, פרסום, שקיפות (כללי צדק טבעיים- עד 45 יום להגיש תביע- שיהוי יכול לפסול תביעה, יש שקיפות, שוויון בפני כולם).
  • תוכן– שיקול דעת

 

רשויות המנהל – הקלסיות

  • משרדי ממשלה- משרד הבריאות., משרד החינוך
  • גופים סטטוטוריים- רשות השידור, בנק ישראל,
  • מועצות מקומיות-
  • חברות ממשלתיות- חברות רגילות שבחלקן המדינה מחזיקה בחלק ממניותיה כמו חברת חשמל, תעשייה אווירית.

סמכויות המנהל

עקרון חוקיות המנהל– הינו העיקרון המרכזי של המשפט המנהלי

לרשות המנהלית אין ולו דבר מלבד הסמכויות שהוענקו לה בחוק המסמיך.

מה הרציונל?

לא רוצים להרחיב את שיקול הדעת של עובדי הציבור היות ויש להם שיקול דעת רחב.

שמוצאים החלטה צריך לנמק את החוק שמסתמכים עליו.

מי בתוך הרשות מוסמך לפעול

יש לבדוק את הוראות החוק על מנת ללמוד מי מוסמך לפעול

  • עקרון עצמאות שיקול הדעת

האצלת סמכויות

אצילה ככלל אסורה!!

אלא אם קיימת הסמכה מפורשת או משתמעת בחוק

נקודת המוצא: אצילה אסורה מהטעם של עיקרון עצמאות שיקול הדעת.

 

 

 

 

 

 

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X