אחריות משפטית של עובדי הציבור

סיכום שיעור 5

Leora Nakav

Leora Nakav

פרטי הסיכום

קורס: אחריות משפטית של עובדי הציבור

מספר השיעור: 5

סיכום השיעור

אחריות משפטית 5 22.2.2021
דיברנו על שלוש נושאים. היום בשיעור התחלנו בהמשיך לשיעור שעבר על :
אתיקה ואחריות בשירות הציבור,

סעיף 415 לחוק העונשין
מרמה מוגדרת בחוק העונשין כטענה הנטענת בכתב/בעל פה/בהתנהגות, בדבר עובדה שעניינה בעבר/בהווה/בעתיד ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת.
אדם המבצע עבירת קבלת דבר במרמה צפוי לעונש מאסר של עד 3 שנים וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות עד 5שנים
דבר” –מוגדר בחוק העונשין כ”מקרקעין, מיטלטלין, זכות וטובת הנאה”.
“מרמה” -מוגדרת בחוק כ”טענת עובדה בעניין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת”.
כל מרמה אשר הובילה אדם אחר לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה מסוים היא אקט מרמה

חופשפי שחיתויות, הנושא השני

חושפי שחיתויות-אחד הכלים החשובים במלחמה בשחיתות שלטונית חושפי שחיתויות הם חוד החנית במאבק בשחיתות ובטוהר המידות. קשה מאוד לגלות שחיתות בלעדיהם. לצעירינו, גם כיום,רוב העובדים שחשפו שחיתות בישראל, כמו במדינות אחרות, סבלו ועדיין סובלים מהתנכלויות רבות ומחרמות במקום העבודה,עד לכדי פיטורים.

חושפי שחיתויות-אחד הכלים החשובים במלחמה בשחיתות שלטונית
כחברה, חובתינו לשמור על אנשים אלו. הם עושים את העבודה המלוכלכת ומשלמים לרב מחיר אישי יקר. המוסד האמון על השמירה על חושפי שחיתויות הוא משרד מבקר המדינה. מבקר המדינה רשאי )על פי חוק(להוציא צו הגנה לחושף השחיתות ובכך לשמור עליו מהתנכלות המעסיק. חשוב מבחינה ציבורית וחברתית לתת הגנה רחבה לאנשים אלה.
מיהו חושף השחיתות?-הגדרה
זה יכול להיות עובד או חבר בארגון, המדווח על התנהגות מושחתת בארגון לאנשים או לגופים שבכוחם לנקוט צעדים מתקנים)מבקר המדינה- מבקר הפנים בחברה-היועץ המשפטי של הארגון-לדירקטוריון (. אותה התנהגות שאינה הגונה עשויה להתבטא בהפרה של חוק, תקנון, או נהלים/הוראות, או כאלו שפוגעים בהתנהגותם על האינטרס ואמון של הציבור- על ידי מעשה מרמה ,שוחד או הפרת אמונים

ההסדרה החקיקתית של הנושא במדינות רבות נחקקו חוקים על מנת להגן על חושפי שחיתות מפני התנכלויות שונות. ברוב המקרים חל איסור לפטר עובד משום שחשף שחיתות במקום עבודתו. בישראל משמשים לכך חוק הגנה על עובדים )חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין(, התשנ”ז-1997 וגם יש התייחסות בסעיף 45ג לחוק מבקר המדינה

והנושא אחרון זכויות עובדי ציבור בתביעה אזרחיות.

תביעה אזרחית מטעמו של נפגע בדיני נזיקין

נפגעי עבירה זכאים לתבוע פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהעבירה ממנה נפגעו!! את הפיצוי ניתן לתבוע בתביעה אזרחית שאינה מותנית בהליך הפלילי, כאשר הנתבע הוא הפוגע שגרם לנזק באופן ישיר. לעתים קיימים “גורמים אחראים” נוספים שהתרשלו ואפשרו את קרות העבירה )למשל מעסיק שאיפשר ברשלנותו את קרות הפגיעה.(.
למי ואיך פונים?? ◦
התביעה האזרחית מוגשת ככל תביעת נזיקין לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי לפי הסכום המשוער של התביעה
. ◦ מומלץ להגיש יחד עם כתב התביעה בקשה לצו עיקול זמני על נכסי הנתבע, זאת כשיש חשש שעד לסיום ההליך המשפטי הנתבע יבריח את נכסיו על מנת להתחמק מתשלום הפיצויים שייפסק בסופו שך פסק הדין
◦ בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי ובמקרה שטוענים לנכות שנגרמה כתוצאה מהפגיעה, יש לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית
◦ שלבי ההליך
◦ לאחר הגשת כתב התביעה לבית המשפט על הנתבע להגיש כתב הגנה בתוך 60 יום. אם לא יעשה זאת זכאי התובע לבקש מבית המשפט שיתן פסק דין בהיעדר הגנה.
באם נפסק פיצוי בהליך האזרחי והנתבע לא עמד בהוראות פסק הדין, ניתן לפנות להוצאה לפועל לשם גביית החוב. לפירוט הליך גביית פיצוי שנפסק בהליך אזרח.

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X