אחריות משפטית של עובדי ציבור

סיכום שיעור 4

Leora Nakav

Leora Nakav

פרטי הסיכום

קורס: אחריות משפטית של עובדי ציבור

מספר השיעור: 4

סיכום השיעור

שיעור 4 אחריות משפטית (15/2/21)

עבירות צאוורון הן עבורות של הלבנת הון, עבירות מס, מרמה והפרת אמונים, עבירות שוחד, עבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף מסמכים, רישוב כוזב במסכי תאגיד.

עבירות שוחד:

עובד ציבור, הלוקח שוחד תמורת פעולה הקשורה בתפקידו דינו עד עשר שנות מאסר או קנס הגבוה מבין השניים הבאים:
1. פי חמישה מהקנס האמור כלומר, מיליון ומאה שלושים אלף שקלים

  1. במידה והעבירה בוצעה על ידי תאגיד הקנס הוא פי עשרה, כלומר, שני מיליון ומאתיים שישים אלף שקלים.

מתן שוחד

שוחד הוא טובת הנאה, בכסף או בשווה כסף, הניתנת בחשאי לנושא תפקיד ציבורי על מנת שיפעל באופן הנוגד את מטרות תפקידו. לפי החוק, “נותן שוחד לעובד הציבור,  תמורת פעולה הקשורה בתפקידו של עובד הציבור,דינו שבע שנות מאסר או קנס ” כלומר, ניתן להטיל קנסות כספיים גבוהים על לוקח או נותן השוחד ובית המשפט גם רשאי  להורות על חילוט מה שניתן כשוחד.

כל זה לא מונע מלהגיש תביעה אזרחית נגד לוקח או נותן השוחד בגין הנזקים שנגרמו עקב ביצוע העבירה.

חוק העונשין מונה עוד שתי עבירות של שוחד:

  • תיווך לשוחד– כאשר דינו של המתווך כדינו של לוקח השוחד
  • ומתן שוחד בתחרות – (למשל תחרות ספורט) כדי להשפיע על מהלך או תוצאות התחרות. במקרה ספציפי זה דינו של לוקח השוחד כדינו של נותן השוחד – 3 שנות מאסר.

שוחד יכול להינתן בדרכים נוספות למשל, באמצעות העברת סיגרים, אלכוהול וטובות הנאה אחרות או באמצעות סיקור תקשורתי אוהד ומוטה.

לוקח שוחד – צריכה להיות תמורה למה שנתן – כל דבר שיש בו משום טובת הנאה.

בעד פעולה – נדרש קשר סיבתי בין טובת ההנאה הניתנת  לבין התפקיד של עובד הציבור. כלומר, על המתת להיות קשור לתפקיד של עובד הציבור, מונעת כתוצאה מהתפקיד או מושפעת מהתפקיד.

האיסור הכללי על עובד ציבור להימצא במצב של ניגוד עניינים מושתת על שני הטעמים:

הטעם הראשון, למנוע ממנו לעשות שימוש לרעה בסמכות שהופקדה בידו כנאמן,

הטעם השני, להגן על אמון הציבור במנהל הציבורי . הדעת נותנת, כי שני טעמים אלה הם שמונחים גם ביסוד עבירת השוחד.

הפרת אימונים:

” עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגעת בציבור,    אפילו  אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד דינו – מאסר שלוש שנים”.

החוק בישראל איננו מגדיר במדויק את משמעותו וגבולותיו של המושג “הפרת אמונים”.

חוקרי משפט רבים ואישי ציבור טוענים שזו עבירה שיוחדה לעובדי ציבור בלבד ומעגנת את הסטנדרט שכל החברה הייתה מצפה לראות מעובד הציבור כאשר הוא מתנהל במסגרת סמכויותיו. אבל למה בחוק לא מופיע בפירוש הסטנדרט הזה? מצופה מעובד הציבור ובוודאי בהיותו בכיר להתנהל על פי תקנות,נהלים והנחיות ותקנות .

 

 

 

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X