אחריות משפטית של עובדי ציבור

סיכום שיעור 5

נירה גבאי

נירה גבאי

פרטי הסיכום

קורס: אחריות משפטית של עובדי ציבור

מספר השיעור: 5

סיכום השיעור

שעור חמישי

אתיקה ומוסר בשרות הציבורי

עבירת קבלת דבר במירמה: סעיף 415 לחוק העונשין מרמה מוגדרת בחוק העונשין כטענה הנטענת בכתב/בעל פה/בהתנהגות, בדבר (דבר –מוגדר בחוק העונשין כ”מקרקעין, מיטלטלין, זכות וטובת הנאה) .עובדה שעניינה בעבר/בהווה/בעתיד ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת, עונש צפוי 3 שנים ובנסיבות מחמירות 5 שנים.

בתי המשפט מתייחסים לקבלת דבר גם כקבלה של דבר מה שאינו חומרי כגון קבלת יתרון כלשהו על אחרים וקבלת כל דבר המביא להנאה או לסיפוק.

קבלת דבר במרמה כוללת מספר יסודות שצריכות להתגבש צורך הוכחת העבירה הזו: 1. הוא “דבר”. 2.היסוד השני של העבירה. מרמה יכולה להיות בשתיקה, מרמה יכולה להיות תוך הצגה של מצג שווא שקרי שאין בו בסיס של אמת, מרמה יכולה להתבצע תוך מסירה של מידע שהוא לא אמת או לא נכון ברובו.

החוק להגנת חושפי שחיתויות

חושפי שחיתויות-הם אחד מהכלים  במלחמה בשחיתות שלטונית, רוב העובדים שחשפו לשחיתות בישראל, כמו במדינות אחרות, סבלו ועדיין סובלים מהתנכלויות רבות ומחרמות במקום העבודה עד לכדי פיטורים.

המוסד האמון על השמירה על חושפי שחיתויות הוא משרד מבקר המדינה. מבקר המדינה רשאי (על פי חוק) להוציא צו הגנה לחושף השחיתות ובכך לשמור עליו מהתנכלות המעסיק.

מיהו חושף השחיתות- זה יכול להיות עובד או חבר בארגון, המדווח על התנהגות מושחתת בארגון לאנשים או לגופים שבכוחם לנקוט צעדים מתקנים (מבקר המדינה- מבקר הפנים בחברה-היועץ המשפטי של הארגון-לדירקטוריון).

סעיף 2 בחוק מדגיש: הגנה על מתלונן, על מי חל החוק- הוראות סעיף 3 )א- 2  יחולו על כל מעסיק שהוא גוף ציבורי וכן על כל מעסיק שאינו גוף ציבורי המעסיק יותר מ- 25 עובדים.

מה מצבם בפועל של חושפי השחיתויות? בפועל חושפי שחיתויות עוברים סוג של “גיהנום ” בעבודה. המשטרה לא מתחילה לחקור מהר ומבקר המדינה פועל באיטיות רבה וכאשר הוא כבר מתערב אישית פעמים רבות הוא מציע פשרות שונות משונות, במקום לעשות את הצעד המתבקש לתת לחושף השחיתות צו הגנה קבוע, שיכיר במעמדו ויאסור על האדם /ארגון שהתנכל לו להמשיך לעשות כן.

זכויות עובדי ציבור בתביעות אזרחיות כנגדם

נפגעי עבירה זכאים לתבוע פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהעבירה ממנה נפגעו!! את הפיצוי ניתן לתבוע בתביעה אזרחית שאינה מותנית בהליך הפלילי, כאשר הנתבע הוא הפוגע שגרם לנזק באופן ישיר. לעתים קיימים “גורמים אחראים” נוספים שהתרשלו ואפשרו את קרות העבירה )למשל מעסיק שאיפשר ברשלנותו את קרות הפגיעה.

למי ואיך פונים? התביעה האזרחית מוגשת ככל תביעת נזיקין לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי לפי הסכום המשוער של התביעה.

שלבי ההליך :לאחר הגשת כתב התביעה לבית המשפט על הנתבע להגיש כתב הגנה בתוך 60 יום. אם לא יעשה זאת זכאי התובע לבקש מבית המשפט שיתן פסק דין בהיעדר הגנה. באם נפסק פיצוי בהליך האזרחי והנתבע לא עמד בהוראות פסק הדין, ניתן לפנות להוצאה לפועל לשם גביית החוב. לפירוט הליך גביית פיצוי שנפסק בהליך אזרח.

סוגי הנזק שעליו תובעים מהליך נזיקי אזרחי: כאב וסבל, הוצאות רפואיות, הפסדי שכר ופגיעה בכושר העבודה, עזרה וסיעוד, פיצויים עונשיים, פיצויים מוגברים. במקרה של הריגה, ניתן לתבוע בנוסף הוצאות קבורה, אבלות ומצבה , קיצור תוחלת חיים של המנוח .

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X