אחריות משפטית של עובדי ציבור

סיכום שיעור 13

Tal Grossman

Tal Grossman

פרטי הסיכום

קורס: אחריות משפטית של עובדי ציבור

מספר השיעור: 13

סיכום השיעור

חזרה לבחן:
מהי אתיקה מקצועית- ערכים שהיא שומרת עליהם: מה אומר התקשיר- מול המעסיק, לקוחות, משאבים של הארגון, פסקי דין –
1.התנהגות מקצועית ורמת ידע גבוה, הכרת נהלים , מקצועיות, ידע.
2.להתנהג בכבוד ויעילות כלפי המשאבים (משאבי הציבור), התייעלות, ניהול תהליכים.
3. עקרונות המנהל הציבורי- לא להיות בניגוד עיינים- שיקולים זרים (טובתי האישית/ חבר/ מכר- גילוי נאות).

עובד המדינה הוא רצון האזרח- ידו הארוכה של האזרח ששם את הפתק בקלפי- שכתוצאה ממנו המפלגה השלטת היא הממשלה ותפקידה לשרת את האזרחים. ההתנהגות שלנו, הערכים של המדינה, שוויון, חירות וכבוד אנו נשפטים ביום יום עליהם.
מעמד אתי- תפקידו של עובד המדינה כעובדי הרשות המבצעת הם אלו שהופקד ביד שלהם יישום החוקים והתקנות= הם אלו המופקדים על משאבי המדינה; הטכנולוגיות, מאגרי מידע, תשתיות, שכר, משאבים. לעשות בהם שימוש מושכל ויעיל. אנו המראה והדימוי של השירות הציבורי כולו בעיניי האזרחים- תדמית ויוקרה.

על פי החוק להטרדה מינית – אילו אפשרויות לפעולה יש לנפגע?
– החוק קובע- אספקט פלילי- נתינת עדות למשטרה. לפי סך הראיות יהיה כתב אישום. הרשעה יכולה להגיע ל – 2 שנים- הטרדה מינית. 3 שנים- התנכלות (“אם תדברי יהיה כך וכך). מי גם מתנכל וגם מטריד – 4 שנים מאסר.
– עוולה אזרחית- לא רק פגיעה בחוק העונשין אלא גם עוולה אזרחית 120,000 ₪. יכול להיות מוכפל בגין כל שנה לאחר שיש גזר דין פלילי. לא צריך לפתוח משפט חדש אלא מדובר ב”תביעה נגררת”- נגררת לאחר הדיון המשפטי שהיה.
– המעסיק לא שמר – אין מינוי מעמד אישה, לא קיים הדרכות, הסברות- ניתן לתבוע את המעסיק ב- 130,000 ₪.
– המשרד אומר למי שעבר עבירה- קודם כל אתה הולך הביתה כי עשית עברה שיש בה קלון.

מתי קמה אחריות נזיקית?
פס”ד רגב- אחריותה של הרשות המנהלית לנזק שהיא גורמת לאזרח.
– צריך שיהיה נזק.
– אם הנזק נגרם ממשהו אחר שלא מהעובד- זה לא קשור. צריך שיהיה קשר ישיר בין הנזק שקרה לעובד/ אזרח לפעולה הנזיקית שנעשתה.
– מתי עובד ייתן את הדין ישירות? כשהוא ידע ולא פעל.
– עובד המדינה לא יישא באחריות- מאחר ולעובד יש אחריות דיונית – מי שילך זה נציג של מקום העבודה בפני זה שנפגע. אחרי הפסד מקום העבודה העובד יישא באחריות ברמה של הורדה בדרגה, לא יהיה קידום וכד’.
– היה וידעת על מה שאתה עושה ובכוונה באת להזיק בלי קשר או עם קשר לעבודה- אז אומרים שאין חסינות דיונית ושם העובד יצטרך לשלם על הנזק.
– כשיש נזק וגם כשניתן להוכיח קשר בין הפעולה בין הפעולה הנזיקית לאותה נזק כתוצאה מהפרה של רשלנות/ הפרת חוק לאותו נזק- אז קמה אחריות נזיקית (פס”ד הקישון – שייטת הקומנדו).

מהם הערכים וההתנהגויות שמצופות מעובדי הציבור כשהוא בא להפעיל את סמכויותיו ולתת שירות לאזרח, על פי העקרונות של המשפט המנהלי?
יושרה- אמירת אמת
יש התנהגויות או ערכים שאנו מחויבים להם, כל החלטה צריכה להיות מגובה בחוק. אי אפשר להפעיל סמכות סתם כי בא לך. חייבים חוק מסמיך- על פי מה פועלים? זה החוק שמסמיך אותו למנוע ממך זכאות או מה מסמיך אותי לתת לך זכאות- חובת הנימוק.
ערך השוויון- אי אפשר להפלות ולתת למישהו ולמישהו אחר לא.
אין שיקולים זרים- שיקולים שאני יכול להרוויח משהו – שיקולים שהם לא מהעניין – פסילת ההחלטה שהתקבלה.
ערכי הדמוקרטיה- לבטא בהתנהגות שלך- שוויון, אי הפליה, כבוד, יושרה ולקחית אחריות. למה? כי אתה נבחר – אתה נמצא שם מכוחו של האזרח ששלח אותך.
בכל הפעולות שלא יהיו ניגוד עיניינים- ההחלטה שלך תפסל כי לא עשית גילוי נאות.
אסור לעשות פעילות פוליטית- אסור לבצע פעולות משיקולים פוליטיים. לא עושים איפה ואיפה -אתה חייב להיות ניטראלי בלי קשר לאידאולוגיה של השר/ ממשלה.

מהם המאפיינים של קשרי הון ושלטון?
קיים קשר אינטרסנטי מצד שני הצדדים-
בעל ההון- האינטרס שלו למנוע חוקים שיהיו לרעתו/ לעודד חוקים שיהיו לטובתו. יש לו כסף של ממון אבל אין לו כוח פוליטי.
הפוליטיקאי- איש השררה- יש לו כוח פוליטי אך הוא צריך כסף כדי לממן פעולות, הזדמנות לעשות כסף, לצבור כוח כלכלי.
קיימת יכולת של בעל ההון להשפיע על מקבלי ההחלטות להתערב לטובתו בתהליכים שלטוניים. הוא צריך מהם את הכוח.

משפט מנהלי עוסק ביחסים שניתנים לבדיקה וביקורת בין ראש הממשלה לשרים שלו ובנוסף לסמכויות של הרשות המנהלית במסגרת הפעולה של הרשות לבין האזרח הקטן- האם הפעולות שלה כשרות? יש להן סמכות בחוק? יש ניגוד עיניינים? אי סבירות?
החלטה לא סבירה בעליל-
היחסים בין ראש הממשלה לשרים – לא רק בין הממשלה לאזרח, לא רק בין הרשות המנהלית אלא בג”צ יכנס גם בין ראש הממשלה לשרים שלו.

האם רשות ציבורית זכאית להשתחרר מהסכם שהיא צד לו מבלי שהדבר ייחשב כהפרה יסודית של חוזה?
הלכת ההשתחררות- פס”ד רגב עם המסכות אב”כ / פס”ד עיריית ת”א- הפקעת קרקעות
כן, רשות ציבורית יכולה להשתחרר מהסכם שהיא צד לו גם מבלי שהדבר ייחשב להפרה יסודית של הסכם אם היא תראה שצעד זה הוא כתוצאה של אינטרס ציבורי חיוני במיוחד. לדוגמה: בריאות התושבים/ סכנה ביטחונית, נושא רווחתי, שאיננו מתיישב עם קיומו של ההסכם.

מרמה והפרת אמונים- (איילת שקד, חגי מאונמטר, חגי פרידמן)
עבירה מאד משמעותית.
העבירה הזו מלכתחילה היא עברה שנוגעת רק לעובד הציבור. היא מתחילה במילים :” עובד ציבור ש…”
יש בעיה מאד גדולה עם הסעיף הזה- הוא דן רק בעובדי הציבור. (עובד מדינה הוא רכיב מעובדי הציבור שהם- משרדי ממשלה, צהל שב”כ, מוסד, בתי חולים, חברות ממשלתית ועמותות).
אם עובד הציבור עושה מרמה- מצג שווא כדי להשיג דבר מסויים שאלמלא הייתי עושה אותו לא הייתי מקבל אותו.
עונש בדין הפלילי עד 3 שנים עונש- מרמה והפרת אמונים.
מרמה או הפרת אמונים- דין פלילי- מרמה תמיד תכלול הפרת אמונים- אם לא גילו מרמה אבל כן גילו הפרת אמונים- אין כלום. ועל זה יש מלחמת עולם במשפט הפלילי שבאים פרופסורים שאומרים שעד שלא נגדיר מהי הפרת אמונים שלא קשורים למרמה- ואם אחד מהדברים ברשימה הזו ייענו יינתן עונש.
למה זה לא מוגדר? כי השופטים זה כוח ביד שלו- סעיף סל לפי מצב רוחו של בית המשפט.
שני יסודות של עבירה-
מרמה- מבצע העבירה חייב להיות עובד ציבור (יסוד העבירה) שעשה אותה במסגרת תפקידו, ושעשה מעשה של מרמה כלפי הצד השני ובכך הפר את אמון הציבור. רמייה= דין פלילי.
הפרת אמונים- מדובר על עובד ציבור שפעולתו נעשית לטובתו האישית או לטובת מקורבו וכך פגע באינטרס בגוף בו עבד גם ללא מרמה. בכל מקרה היה אלמנט של הפרת אמון. הפרת אמון שלא במרמה יכולה להיות לדוגמה דניאל פרידמן- פעלת נגד הארגון שאתה מייצג אותו ובניגוד לתפקיד שלך לטובת מקורב. הפרת אמונים= סעיף סל- אין רמייה אבל הפעולה היא בניגוד לציבור/ ארגון. יכול להיות לזה או אלמנט פלילי או אלמנט משמעתי לפי החלטת בין הדין.

שאלה פתוחה:
אתיקה מקצועית.
הרחיבו אודות האתיקה הנדרשת מכם בעבודתכם= יושר שמצופה מכם, לקיחת אחריות, שקיפות שמצופה מכם, מקצועיות או מקצוענות, חובת הזהירות כלפי עובדיו (אבטחה, בריאות העובדים), חובת הנימוק, ניהול משאבים, עמידה בנהלים.

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X