אחריות משפטית

סיכום שיעור 3

shani lapidot

shani lapidot

פרטי הסיכום

קורס: אחריות משפטית

מספר השיעור: 3

סיכום השיעור

שיעור 3 19/2

המשפט המנהלי

סיום הסכם על דרך של השתחררות הרשות אינו מהווה הפרתו או ביטולו, ולכן גם הפיצוי בגין ההשתחררות לא מוקנה באופן דומה –אלא שהוא הרבה יותר “סלחני”.

וליד חמודה זועבי נ’ מדינת ישראל-משרד האוצר

      בפרשה זו, המדינה  פנתה להשכרת מבנה משרדים באיזור נצרת, לשימושם של מספר משרדי ממשלה.

וליד חמודה השכיר בחוזה את הבניין שהיה שייך לו למדינה,בתקופת המשא ומתן, נתבקש המשכיר להתאים את המושכר לצרכי הרשות. משכך, ביצע התאמות מיוחדות לרבות התקנת מעלית, התקנת חדר מדרגות,. לבסוף, נכרת הסכם שכירות בין הצדדים, לתקופה של 15 שנים

 

לאחר שנכנסה הרשות למבנה המשרדים שבבעלותו של המשכיר  ולאחר התאמתו, החלו להתרחש בסביבת הבניין אירועים פליליים רבים, כתוצאה מאותם אירועים, נאלצה הרשות לחדול מלהשתמש במושכר.

כעבור כשנתיים מעת שאוכלס הבניין, הרשות פינתה את עובדיה ממנו, בהמשך, שלחה הרשות הודעה למשכיר , כי אין עוד צורך בשירותי תחזוקה לבניין, הואיל והבניין אינו מיושב. כעבור כשלוש שנים מעת שנמסר הבניין לידיה הרשות ביטלה את הסכם השכירות והשיבה  את הבניין לידי המשכיר.

המדינה טענה שככל שהרשות הייתה ממשיכה לקיים את החוזה, הדבר היה מהווה סיכון ממשי לשלום עובדיה ושלום ציבור מקבלי השירות.

לכן, קבע ביהמ”ש כי מדובר בנסיבות בהן באיזון שבין האינטרס הציבורי של שלום הציבור, ובין האינטרס של קיום החוזה, גובר האינטרס הציבורי. 

    כמו כן, נקבע ע”י בית המשפט כי מדובר בשינוי בנסיבות החיצוניות שביסוד כריתת ההסכם, הואיל וכאשר נחתם ההסכם בין הצדדים, המושכר נחזה למקום בטוח העומד בדרישות המכרז.

  נקבע בבית משפט כי יש להעדיף את ההגנה על שלום הציבור על פני המשך קיום החוזה והמדינה הייתה רשאית להימנע מקיום החוזה כפי שפעלה, וזאת על מנת להגן על אזרחים הנדרשים לשירותים אותם סיפקה ממשלה באותו בניין

  שאלה מרכזית מתייחסת לשיוכם של דיני החוזים המנהליים :האם הם מהווים ענף של דיני החוזים או ענף של המשפט המנהלי?

אם דיני החוזים המנהליים הם אכן ענף של המשפט המינהלי אזי מתבקשת המסקנה שראוי להוציאם  מתחום סמכותו של המשפט האזרחי  ולהעבירו למשפט לעניינים מנהליים.

ולהתאים דינים אלה למעמד המרכזי שיש לחוזים המנהליים במשק ובחברה בישראל

   אין חוק ספציפי שמנחה בנושא החוזה המינהלי

  חוזה מנהלי יכול להיות חוזה מכר או חוזה שכירות  .השוני נובע ממיהות הצדדים לחוזה

בחוזה מנהלי אחד הצדדים  הוא גוף מנהלי . בחוזה המינהלי אחד הצדדים הוא נאמן או נבחר הציבור  ופועל מטעמו של הציבור במיסגרת הגוף הציבורי

בחוק החוזים הכללי מיהות הצדדים אינה משפיעה על מהות החוזה שהם צדדים פרטיים

חוזה עם גוף מנהלי הוא חוזה עם הציבור ולמענו  וגורר שיקולים שונים באופן מהותי מאלה החלים על חוזה בין שני צדדים פרטיים

חוזה בין שני צדדים פרטיים מניח שמבחינה משפטית קיים שוויון בין הצדדים לחוזה .

   כנגד זאת ,חוזה עם גוף מנהלי נגוע מעצם מהותו בחוסר שוויון ,אפילו מבחינה משפטית ובוודאי ארגונית צד אחד חזק מאוד ובעל עוצמה והצד השני האזרח

 

   גם כאשר חוזה מנהלי נכרת מתוך רצון של הפרט בפועל אין שוויון ביניהם ,מכיוון שהרשות המנהלית פועלת מטעם הציבור ולמען האינטרס הציבורי .

    האיזון בין אינטרס ציבורי לבין אינטרס פרטי שונה מן האיזון באינטרסים של 2 צדדים פרטיים(אי אישור בנייה באיזור שמפריע לציבור

  או למשל כשהרשות חייבת להפקיע קרקעות מיושבות  לצורך בניית קווי הגנה או כמחסום בפני סחף או בולענים)

.כאשר קיים מתח  בין אינטרסים פרטיים  לציבוריים האינטרס של האחרון גובר ,גם כשבית המשפט עושה את האיזון  (בית המשפט נוטה להעדיף את הציבורי )

.בדרך כלל  כאשר לא ניתן ליישב בין 2 האינטרסים  אזי האינטרס הציבורי גובר

מצב זה הוביל ליצירת כללים מיוחדים  על ידי המדינה לטובת הרשות וצרכיה

   למשל כאשר מטילים על הגוף המנהלי חובות שאינן מוטלות על הצד הפרטי ,וכנגד זה גם מקנים לגוף       המנהלי זכויות שאינן מוקנות לצד הפרטי ,והכל כדי לשרת את ערכי החברה –הגינות ושוויון

לדוגמא הצורך להפקיע מקרקעין פרטיים לשימוש הציבור

  דוגמא נוספת-כלל ההשתחררות

כלל זה ,שאין לו מקבילה בחוזה הפרטי ,קובע כי צורכי ציבור חיוניים מאפשרי לגוף  המנהלי “להשתחרר “מן החוזה בתנאי מסוימים.

חשיבות החוזה המנהלי

לחוזה המינהלי חשיבות רבה במיוחד לשם תפקוד תקין של הרשות המבצעת ולצורך מילוי מחוייבותה היעילה לציבור.

אין עוד גוף  שמבחינת היקפו  התשתיתי ותקציביו גדול יותר מהשירות הציבורי ובוודאי מבחינת היקף ההצעות שהוא מגיש לציבור במיכרזים והצעות מחיר שונות(למשל  רשות מקרקעי ישראל שמנהלת את על מקרקעי המדינה באמצעות חוזים)

חוזים מנהליים מגלגלים סכומי עתק של כספי ציבור ,שנועדו לקדם אינטרסים ציבוריים ,אך הם גם ממלאים תפקיד  קריטי בפעילותו של המגזר הפרטי ,שכן הם מממנים חלק נכבד ממנו .

  הם גם מכוונים אותו במידה משמעותית לתחומי מסוימים ולצורת  פעילות מסוימת ,לפי העדיפות והצרכים של המנהל הציבורי(למשל פרויקטים הקשורים לתשתיות הרכבת או החשמל)

דוגמאות לחוזים מינהליים עם הפרט או גופים פרטיים

  1-חוזה עם קבלן לצורך בניית המבנה שבו ישוכנו המשרדים הממשלתיים

2-חוזה עם בעליו של מבנה לצורך שכירת המשרדים לטובת משרדי הממשלה

 3-חוזה לרכישת ציוד ואספקה משרדית למשרדי הממשלה

4- חוזים אישיים או קיבוציים להעסקת עובדי הגוף הציבורי.

 5- לאחרונה מקובל שגופים  פרטיים באמצעות חוזים שהמדינה כורתת עם חברות כוח  אדם פרטיות   נוצרים בכדי לתת שירותי הסעדה וניקיון

הממשלה הוציאה חוזים ענקיים בפרויקטים תחבורתיים שהוצאו לגורמי חוץ פרטיים מהארץ ומהעולם כגון כביש חוצה ישראל ,מנהרות הכרמל והרכבת הקלה בירושלים

   משרד התחבורה העביר לגורמים פרטיים את התפקיד של עריכת מבחני טסט שנתיים

הגוף הציבורי יכול להשתמש בכוחו הרב כדי לקדם ערכים  שחשובים לו (ביטחון ,רווחה ,בריאות) וזאת על יד כך שהגוף המנהלי יכול להכתיב במכרזים שהוא עורך ובחוזים שהוא מנסח תנאים מסוימים ,המחייבים את הצד האחר לחוזה איך להתנהג בעת ביצוע החוזה בצורה מסוימת –מקצועית וגם ערכית(שיויון-אי אפליה).

למשל , בבואו להתקשר עם גוף פרטי בחוזה להספקת שירותי ניקיון ,פינוי אשפה  או אבטחה  הוא יכול להתנות את ההתקשרות בכך שאותו גוף יעסיק מכסה מסוימת של עובדים ממגזרים שקיים בהם צורך בהעדפה מתקנת או יבטיח תנאי עבודה מסוימים לעובדיו

הוא יכול לקבוע בחוזה עם תעשיין שבתהליך הייצור של מוצר מסויים בעבורו ייעשה שימוש בחומרים מסוימים  רק מתוצרת הארץ

   כך נעשה ,לדוגמה  בחוק הקובע העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית.

  מכוח חוק זה, בנסיבות מסוימות, המינהל הציבורי מעוניין לקדם נורמות ואינטרסים כלכליים וחברתיים שונים  – באמצעות חוזים עם גופים פרטיים

   כאשר המדינה מוציאה לגוף פרטי במיכרז למשל את תכנון הקרקעות שלה אזי בית המשפט קבע שגם הגוף הפרטי בכובעו של מי שמבצע פעילות  ממשלתית יש לו  חובה של דואליות נורמטיבית ,כלומר חובה שיאמץ שקיפות מלאה בפעילותו ותהא לו חובת הנמקה בפני האזרח כפי שהגוף הציבורי היה עושה

ולמרות העברת הסמכויות במיכרז לגוף הפרטי , הגוף הציבורי נושא עדיין באחריות למילוי התפקיד גם מבחינה ציבורית וגם מבחינה משפטית .

כלומר,אם הגוף הפרטי אינו ממלא את התפקיד הציבורי כחוק או אינו ממלאו כראוי מכל בחינה אחרת ,לא תישמע טענה של הגוף הציבורי שהאחריות כולה נופלת על הגוף הפרטי  ולרשות אין שום אחריות למה שקרה.

 

השחיתות בשירות הציבורי והשפעותיה

שחיתות מהי?

שחיתות היא כל פגיעה במנהל התקים ובטוהר המידות.

מהי השחיתות במגזר הציבורי?

זה מצב דברים שבו עובד הציבור מנצל לרעה את הכח והמעמד שניתנו לו מתוקף תפקידו לקידום אינטרסים זרים, ובעיקר אינטרסים אישיים שלו או של מקורביו.

שחיתות במגזר העסקי: התעלמות מחוקי מגן כגון: זכויות סוציאליות, בטיחות

השחיתות השלטונית חותרת תחת אמון הציבור במוסדות השלטון ובשיטה הדמוקרטית.

השחיתות הציבורתית פוגעת בשוויון ההזדמנויות וסותרת את חובת הנאמנות של נבחרי הציבור ומשרתיו לציבור.

השחיתות פוגעת בלכידות החברתית, באיכות החיים של אזרחי המדינה ותושביה, בצמיחה הכלכלית במוכנות של התושבים לשלם מיסים וגם להתנדב.

השליש האחר הוא השליש שאתה מקיים על עובד ציבור. מדובר בעבירות משמעתיות.

סוגי העבירות:

פעמים רבות מגבשים מעשי שחיתות אלה עבירה פלילית – בעיקר במסגרת עבירת ה’מרמה והפרת אמונית’ שבסעיף 284 לחוק העונשין

ואולם, אפילו אם המעשים אינם מגיעים לכדי הרשעה פלילית, הרי שיש בהם שחיתות ציבורית קשה המחייבת טיפול במישור הציבורי והמנהלי/משמעתי.

הסיבות לשחיתות השלטונית:

  1. הפוליטיקאי או עובד הציבור רואה בץפקידו ובכח המלווה אליו כהזדמנות “לעשות לביתו” הוא תופס את תפקידו כשר או כחבר כנסת כהזדמנות ליצור קשרים עם גורמי הון שונים שנזקקים לכוחות הפוליטי
  2. מיליאדי שקלים עעוברים מצד לצד בלי שקיפות ובלי פיקוח – למשל כספי חלוקה של כספים המיועדים למפלגות שמחולקים למפלגות בתחילת כל שעת תקציב.

כספי תקציב שמוקצים באופן ישיר תמורת תמיכה פוליטית הינם קרקע פורה להתנהלות המושחתת.

חוסר שקיפות ובקרות מעטות מגביר את פוטנציאל השחיתות.

החוכמה בשקיפות היא לא לתת את המידע חמש שנים אחרי שהדברים מתרחשים….

לפי ניתוח הולך אדם לרופא לקבל חוו”ד שאומר לו שצריך לקטוע את רגליו, סביר להניח שילך לשמוע חוו”ד שני ושלישית.

אותו דבר במן חירום, הכלת הקולות….

סיבה 3 – מנהלים רבים נבחים לנהל חברות ממשלחתיות ומשרדי ממשלה אך ורק בשל קרבתם למרכזי הכח הפוליטי (מרכז הליכוד) – בזכות קשרים ולא כישורים אישיים.

עעברית השוחד – המרכזית והחמורה ביותר מבין עבירות השחיתות הציבורית – אדם שאינו עובד ציבור אינו יכול להיות מורשע בעבירות שוחד.

עבירות שוחד צריכה לעמוד בשלושה קריטריונים מרכזיים:

  1. מקבל השוחד הוא עובד ציבור
  2. מתן טובת הנאה מוחשית או לא מוחשית למקבל השוחד
  3. עובד הציבור מקבל השוחד מבצע פעולה בתמורה לאותה טובת הנאה שהוא מקבל

אבל בהתאם לפסיקה, מתן טובת הנאה יכול להחשב לשוחד גם כאשר הוא מבוצע על בסיס “שלח לחמך”, כלומר מתן טובות הנאה לעובד ציבור גם אם לא ניתן לבסס קשר בין מתן טובת הנראה ובין קבלת ערך/מוצר כלשהו מעובד הציבור בתמורה.

הרציונל מאוחרי סוג זה של עבירה הוא שנותן השוחד “קונה” לאט לאט את עובד הציבור ל”מטרות עתידיות” שבהן ירצה לקבל ממנו תמורה.

שני יסודות מרכזיים יש להוכיח בהליך משפטי לבירור עבירות שוחד:

  1. יש להוכיח קשר סיבתי/עובדתי בין מתן טובת ההנאה ובין פעולה שבוצעה בקשר לתפקידו של עובד הציבור
  2. יש להוכיח את מודעותו של הנאשם לעצם קיומו של הקשר הזה במעמד מתן/קבלת השוחד

משמעות הדברים היא שיכול להיות מצב בו אדם יורש במתן שוחד, אך מקבל השוחד לכאורה לא יורשע ואף יזוכה לחלוטין, זאת מכיוון שלא ניתן היה להוכיח את המועדות שלו לקיום הקשר

הסנקציה המשפטית על עבירת שוחד – עונשו של מקבל בשוחד – עד 10 שנים

עונשו של נותן השוחד לעומת זאת עומד על מחצית מעונשו של מקבל השוחד

רמת החומרה של העונש נקבעת בהתאם להיקף השוחד שניתן, לתמורה שניתנה עבורו, לרמת הבכירות של עובד הציבור, לעניין הציבורי שבעניין.

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X