אחריות משפטית

סיכום שיעור -9

Irit

Irit

פרטי הסיכום

קורס: אחריות משפטית

מספר השיעור: -9

סיכום השיעור

מאפייני המשפט המנהלי:

המשפט המנהלי שייך לתחום המשפט הציבורי ועוסק בסמכותן של הרשויות המנהליות ובהפעלת שיקול דעת המנהלי בהחלטות ובמעשים שמתבצעים על ידן.

כללי המשפט המנהלי מסדירים את היחסים הפנימיים של המנהל הציבורי, וכן מסדיר את היחסים שבין הרשות המנהלית לפרט (האזרח), ובין הרשות המנהלית לעסקים ולתאגידים.

פרק הזמן בו ניתן לפעול במסגרת הליך מנהלי מוגבל ועוסק באופן פעולתה של הרשות המבצעת. על כן, המשפט המנהלי מבטא גם עקרונות דמוקרטיים (כמו הבטחת הגינות ,שוויון ואי אפליה,אלמנט הסבירות בהחלטה המינהלית), במטרה להגן על אינטרסים של יחידים ושל קבוצות חברתיות שונות.

 

רשויות מנהליות הן גופים שהוקמו מכוח חוק ונמנים עם הרשות המבצעת – הממשלה ומשרדיה, השלטון המקומי -עיריות ורשויות מקומיות.

המשפט המנהלי מסדיר את חובות הפיקוח והבקרה של המדינה, למשל חובתה להקצות רישיונות, לספק היתרים, להגן על הצרכנים, לאכוף תקנים של איכות, להסדיר תקנות בטיחות בעבודה, להגן על הסביבה. הוא משתרע על מישורים שונים.

גופים מכוח החוק השייכים למשפט המנהלי:

  1. הממשלה ומשרדיה
  2. השלטון המקומי- עריות ורשויות מקומיות
  3. גופים ציבורים שהקמתם הוסדרה בחקיקה מפורשת: רשות השידור, רשות שדות התעוה וחברות ממשלתיות.
  • גופים דו מהותיים: תאגידים ועמותות פרטיות בעלי זיכיון מטעם הרשות המנהלית לספק שירות חיוני לציבור באופן מונופוליסטי ובעלי סמכויות סטטוטוריות והן פועלים כ”ידה הארוכה של הרשות המנהלית” ומתוקצבים על-ידי הרשות המנהלית(חברת קדישא,מגן דוד אדום)

עקרון חוקיות המנהל:

חל על כלל פעולותיה של הרשות המנהלית וקובע כי הרשות מוסמכת לבצע אך ורק פעולות שהחוק הסמיך אותה לבצען וכל מה שאינו מותר הוא אסור.

עקרון חוקיות המנהל מבטיח כי נטל ההוכחה שפעולה נעשתה בסמכות תהיה על הרשות המנהלית, ומעניק הגנה

ב- 2 רמות: סמכות מוסדית וסמכות פרסונאלית.

ייתכנו מצבים בהם הרשות המנהלית פועלת לטובת האזרח, בניגוד לעקרון חוקיות המנהל, ולאחר מכן מבקשת לבטל את פעולתה המיטיבה מכוח עקרון זה .

ככלל, בית המשפט נוטה שלא לקבל טענות השתק אלא להחיל את עקרון חוקיות המנהל, תוך קביעה כי פעולותיה של הרשות המנהלית נעשו בלא סמכות ועל כן פסולות.

 

עיקרון פעולתה של הרשות המוסמכת:

גורם מנהלי שהוסמך לבצע תפקיד מוגדר על-פי חוק – והוא בלבד – יבצע את התפקיד תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי. עקרון זה מתמקד בשאלה למי העניק המחוקק את הסמכות וקובע כי הגורם המוסמך, שהוא בדרך כלל גורם מקצועי, נהנה מעצמאות בהפעלת שיקול דעתו תוך ביצוע התפקיד שהוטל עליו והוא חייב לבצע תפקיד זה תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי. במסגרת ביצוע תפקידו. גורם זה אינו כפוף לגורמים מנהליים אחרים, גם לא כאלה המצויים מעליו ובכירים ממנו ואין עליו כל חובה להישועם זאת, מציאות החיים מורכבת יותר מן העקרון המשפטי, ובפועל, דרגים היררכיים בכירים מסוגלים להשפיע על דרגים נמוכים יותר באמצעים שונים.

אצילת סמכויות

הרשות המנהלית יכולה לאצול את סמכויותיה – כלומר: את האפשרות להעביר שיקול דעת ולמלא תפקיד אליו הוסמכה לפי חוק – לגורם אחר, באחד מהאופנים הבאים: אצילת סמכויות מפורשת, אצילת סמכויות מכללא, אופי הסמכות, היקף האצילה ותוכנה, סמכות שבחובה לעומת סמכות שבשיקול, אצילה אנכית לעומת אצילה אופקית, כאשר קם חשש כי האצילה נעשתה תוך ניגוד עניינים, אצילת סמכויות איננה פוטרת את הרשות המנהלית מאחריות והיא מוסמכת להנחות את הגורם לו הואצלו הסמכויות, כמו גם לפקח על פעילותו, אצילה איננה מרוקנת מתוכן את סמכויותיה של הרשות ועל אצילת הסמכויות להיעשות בהתאם לכללי המשפט המנהלי, על-פי כללי הצדק הטבעי  ובהתאם לעקרונות של הגינות, שוויון, סבירות ומידתיות.

הסבירות במשפט המנהלי:

לעיתים שופטים יפסקו כי החלטה /פעולה מנהלית שנדונה בפניהם היא בלתי סבירה בגלל שהיא נשענת על  שקילת שיקולים זרים, הפליה, היעדר הליך תקין וכדומה..אבל לעיתים יטען העליון שהשימוש בעילת אי הסבירות הינו עצמאי והמשמעות הינה  שבית המשפט פוסל את החלטת הממשל משום שלדעתו החלטה זו, מהותית, איננה סבירה.כיום משמשת העילה פעמים רבות לפסילת חוקי עזר עירוניים, והן לפסילת פעולות של הממשלה או משרדי הממשלה

הביקורת באקדמיה על השימוש המורחב  בעילות אי הסבירות כדי לפסול החלטות ופעולות של המינהל:

פרופסור דניאל פרידמן, ביקר את הרחבתה של עילת הסבירות בידי ברק. לעניות דעתו אין סיבה להניח כי הסבירות של שופטי בג”ץ עדיפה על זו של השרים, ודאי לא בתחומי מומחיותם ואחריותם.

הרחבת העילה הכללית של חוסר סבירות, יצרה לפי פרידמן מצב חדש לפיו כל החלטה שלטונית נתונה למעשה לערעור בפני בית המשפט העליון. הרחבה זו הטילה חוסר ודאות קיצוני, שכן אין לדעת מה יחשוב השופט לחוסר סבירות המצדיק התערבות משפטית.

לדברי פרופסור מנחם מאוטנר : חת הכותרת של מבחן משפטי – סבירות – חודר בג״צ לתחום התפקידים של המנהל ולתחום הכישורים המקצועיים שבהם מצוידות רשויות המנהל, ובוחן היבטים של החלטות מנהליות שאין הוא אמור לבודקם ושאין הוא מצויד בכישורים לבודקם.

מאוטנר תיאר את הרחבתה של עילת הסבירות בשנות השמונים כחלק מתהליך רחב של שינוי בתפיסתו העצמית של בית המשפט, מגורם חיצוני המפקח על חוקיות פעולות הממשל וסמכותן לגוף המתערב בתוכנן של הכרעות המערכת הפוליטית.

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X