אחריות משפטית

סיכום שיעור 5

יעל אוחנה

יעל אוחנה

פרטי הסיכום

קורס: אחריות משפטית

מספר השיעור: 5

סיכום השיעור

סיכום שיעור מס’ 5 – 22.2.2021

מרמה והפרת אמונים – זכויות עובדי ציבור להגנה בהליך אזרחי

עבירת מרמה כפי שמוגדרת בחוק העונשין כטענה הנטענת בכתב או בע”ה או בהתנהגות. על פי החוק אדם המבצע עבירה או קבלת דבר במרמה צפוי לעונש מאסר 3 שנים. העבירות של מרמה והפרת אמונים כמובן מיועדות לעובדי הציבור בלבד וכך גם הפסיקה מתחילה עם איזכורם. מהו “דבר” – דבר מוגדר כמקרקעין או מטלטלין, זכויות או הטבות הנאה משניות. מהי “מרמה” – היא עובדה שיכולה להתבטא בהתנהגות או כל דבר אחר שהאדם יעשה כדי לגרום מכשול לאדם אחר שיבצע אקט של המירמה.  הפסיקה קבעה, שקבלת דבר במרמה והצגת מצג שווא או כוזב כגון התחזות או זיוף מסמכים, ניצול מעמדו של העובד הבכיר בשירות הציבורי.   אילו דברים הנכללים במרמה – זיוף תואר קבלת כסף, קבלת ידע ברמיה מסירת מסמכים כוזבים – כמו תעודות תואר, קבלת טובות הנאה מיניות.

קבלת דבר במרמה כוללת מספר יסודות שצריכים להתגבש לצורך הוכחת העבירה כגון: 1. היסוד הראשון הנו “דבר” – הכוונה להוכחת קבלת הטבות מוחשיות כגון: כסף, תעודה, רכוש  2. היסוד השני של העבירה – הנו קבלת דבר שהושג במרמה כמו מצג שקרי, מסירת מידע שאינו אמיתי ברובו.   לדוגמה: אדם שטען שיש לו נסיון תעסוקתי ואין לו בפועל לאחר שהציג תעודות שקריות המעידות על תואר או נסיון בתחום וקיבל עליהן דרגה והטבות או ותק מהעבודה. זה דבר שהושג במרמה. 3. היסוד השלישי הנו היסוד הנפשי – אדם שמודע לביצוע העבירה שהמידע העובדתי הוא שקרי, כל הדברים שעשה היו בכוונה תחילה ובעליל.

החוק להגנת חושפי שחיתויות – תופעת השחיתות הציבורית – מתרחשת כאשר בעל העוצמה משתמש באופן לא הולם כדי לקדם את המטרות שלו אם זה במשאבים הציבוריים, עוצמה כח ציבורי. התנהגות נחשבת מושחתת אם יש בה מימד של נזק לציבור.

חושפי השחתיתות הם חוד החנית והם מביאים את המידע ישירות מהשטח הם מכירים את הארגון היטב ויש להם את מאגרי המידע שלהם. המדינה צריכה להגן עליהם. ידוע כי רוב האנשים אינם מעוניינים לסכן את חייהם הקריירה שלהם בשל הסיכון הרב ולכן הם לרוב שותקים. כחברה עלינו לשמור על האנשים הללו שבעצם מבצעים את עבודתם נאמנה בשירות הציבורי ועל פי החוק אך רובם משלמים מחיר אישי כבד.

המוסד האמון על שמירת חופשי השחיתויות הנו מבקר המדינה, משטרה, בתי המשפט. מבקר המדינה צריך להוציא ראשית צו הגנה לעובד שחשף שחיתות ולהגן עליו בצו זה וגם מפני התנכלויות שמתרחשות לפתחו מצד המעסיק.  מי הוא חושף השחיתות? הוא יכול להיות כל אדם העובד בתוך הארגון שמגלה התנהגות מושחתת של מפירי החוק, התקנון, נהלים הוראות על ידי מרמה או הפרת אמונים, על ידי זיוף מסמכי תאגיד או עבירות שוחד.

במדינות רבות בעולם נחקקו חוקים המגינים על חושפי שחיתויות ברוב המקרים חל איסור לפטר עובד זה.   ישנם מקורות סמכות המגנים על חושפי שחיתויות, בישראל יש עמותות וארגונים שמגנים על עובדים אלו הם מממנים את ההוצאות ומציבים להם עורכי דין טובים.  על פי סעיף 2 בחוק המדגיש את ההגנה על המתלונן שלא פגע בעבודתו ולא יפוטר ממנה על ידי מעסיקו החוק מגדיר מהם “ענייני עבודתו של העובד” – עניינים הקשורים בהכשרתו כגון השתלמויות מקצועיות, מתן פיצויים, מתן העלאה בדרגה, הטבות ותשלומים בעת פרישה מהעבודה.

סמכות שיפוט ותרופות –  רק לבית הדין תהיה הסמכות היחודית לדון בהליך האזרחי. אם פוגעים בעובד אז הולכים לבית הדין האזורי פגיעה בעובד על ידי עוגמת נפש או היעדרות מהעבודה אזי המעסיק יפצה את העובד על כך בשל פגיעה בענייני עבודתו, הוצאות ההפסד יכולות להגיע עד לפיצוי של 50,000 ₪ בעניינם שלא תלוים בגרימת נזק הסכום הגובה מעיד על הרתעה מצד המעסיק שלא יחזור על הפעולה שוב. אך אם חזר ונשנה המקרה המעסיק צפוי לקנס עד 500,000 ₪ בשל ההפרה והתעמרות בעובד.

על פי סעיף 3 בחוק– יהיה בית הדין מוסמך לבצע צו מניעה או לבטל פיטורין של עובד אשר חשף שחיתות. אם המעסיק החליט לפטרו או להזיז את מקום העבודה שלו למקום מרוחק יותר  או למנוע ממנו לצאת להשתלמות.

צו מניעה – פוקד למנוע שייעשה כל תהליך כנגד העובד.

צו עשה – פוקד על המעסיק לבצע את החלטת הצו.

אחת מן הבעיות הגדולות הנובעות מהפסיקה הוא בחוק הכתוב – הוא שאם בית הדין יבין כי בהגנה על העובד על ידי צו תהיה השפעה לא טובה על שאר העובדים אזי, לא ירצה בית הדין להזיק לגוף הציבורי ולא ירצה שמצבם יתדרדר בעקבות חושף השחיתות. על מי אם כן חל החוק? על הגוף הציבורי. ועל כל מעסיק שיש לו יותר מ – 25 עובדים.  אם בית הדין מצא שהעובד ביצע את החשיפה שלא בתום העובד יתבע על כן חובת ההוכחה מוטלת על העובד שחשף השחיתות.  חוק ההתיישנות – יכול שנה לאחר המקרה, על כן לא ניתן לדווח על השחיתות. הצד הפלילי – לעובד אפשרות לפנות לייעוץ המשפטי, לנציב תלונות הציבור, למבקר המדינה. הצד הפלילי מדבר על פגיעה מצד המעסיק בעובד אם בפיטורין או גרם לו לפגיעה בעבודתו, דינו מאסר 3 שנים או קנס.

פרשנות החוק על פי מבקר המדינה – מטרתו היא להודיע על מעשי שחיתות במקום העבודה בלי שהעובד יפגע. ההודעה חייבת להינתן על ידי הצגת עובדות היות וחומרים אלו נתפסים בשלב המשפט כראיה ועוברים לחקירה במשטרה.  ישנה חובת המצאות קשר סיבתי בנוסף לכך, אם מבקר המדינה מצא כי תלונתו של העובד מוצדקת עליו להוציא צו הגנה כדי למנוע פגיעה בעובד בעקבות חשיפת השחיתות על פי החוק יש זכות לעובד להגיש תלונה מבלי שיפגע ואסור למעביד להתנות עימו תנאים מראש.  אך לצערנו, חושפי השחיתות סובלים ומאויימים ומתקשים לאחר ההודעה למצוא מקום עבודה אח,  חייהם נהרסים ובמקרים מסוימים גם איבדו את רכושם.

דוגמה: עובד הגיש תלונה בגין שחיתות של עובדי חברת הרכבת התלונה הוגשה למבקר המדינה והעובד טען כי, לאחר הגשת התלונה. תפרו לו תיק עם 50 תלונות מאז שחשף שחיתות התעללו בו ויצרו קרקע לפיטוריו, כמו כן התעמרו בו. בית הדין דן בבקשתו ופסק כי העובד יושב לעבודתו ומצא פגמים של ממש בהליך פיטוריו.

בפועל חופשי השחיתויות עוברים מסכת של גיהנום בעבודה היות והמשטרה לא פועלת במהירות וכך גם בית הדין ומבקר המדינה כיום מבין 65 בקשות לצו הגנה שהופנו למבקר המדינה אושרה רק אחת.

תביעה אזרחית מטעמו של הנגע בדיני נזיקין – חסינות עובד ציבור הנה חוק לכל דבר, עוד מימי הבריטים שעניניו חסינות לעובד הציבור. אם בית המשפט יגלה כי הפגיעה נעשתה במתכוון מצד עובד הציבור אזי לא תהיה לו חסינות והאזרח יכול לתבוע את עובד הציבור באופן אזרחי.

זכויות עובדי ציבור בתביעות אזרחיות כנגדם –  אם יצא ועובד ציבור טעה מכח עבודתו והזיק לאזרח ובכך האזרח הגיש נגדו תלונה. למי ואיך פונים בתביעה? לבית המשפט השלום נניח והיתה פגיעה באזרח יש לצרף חוות דעת רפואיות. שלבי התהליך – אלו יעשו תוך 60 יום.  תביעה אזרחית מטעמו של נפגע בדיני הנזיקין – סוג הנזק שעליו תובעים יכול להתבטא בכמה מישורים:

כאב וסבל כמו עוגמת נפש ותסכול יסורים. הוצאות רפואיות – טיפולים שלהם נזקק האזרח. הפסד שכר וכושר עבודה – בשל היעדרות מהעבודה. עזרה וסיעוד – טיפול אישי. פיצויים עונשיים – מטרתה להעניש את המזיק ולהתריע את החברה שלא תתקבל התנהגות כזו ותשנה שוב.

 

תובענה נגד עובד רשות ציבורית כגון עמותה, חברה ציבורית מלכרים, או רשויות מקומיות- אם העובד ביצע טעות בעת מילוי תפקידו כעובד רשות ציבורית על הרשות הציבורית לבקש חסינות עבור העובד מבית המשפט כדי שתיתן חסינות ציבורית לעובד וזאת על פי סעיף 7 א’, אם בית המשפט יקבע שיש חסינות אזי העובד לא יתבע אל הרשות הציבורית. כל שכן, אף לא עובד ציבור ירצה לשלם על טעותו מכיסו אם הרשות לא תגן עליו. אך אם יתגלה שהעובד פגע בכוונה תחילה תדחה התובענה כנגד הרשות הציבורית.

מה עומד מאחורי הצעת חוק זו? 1. עובדי ציבור חשופים לסיכונים, וצריך לדאוג להם.  2. עובדי ציבור חשופים לאיומים מאזרחים והדבר משפיע על תפקידם ועל שיקוליהם. 3. הרשת הציבורית יכולה להתמודד על נזק כספי גבוה אך עבוד ציבור אינו יכול להתמודד עם סכום בסדר גודל זה. לאחר מכן הרשות יכולה לקרוא לעובד לסדר משמעתי על ההליך הלא תקין שהתרחש.

תובענה נגד עובד מדינה – שהם עובדים במשרדים ממשלתיים. אם ועולה כי עובד ביצע טעות המדינה פונה לבית המשפט והתובענה מוגשת מטעם המדינה היות והמשרד הממשלתי הוא זה שלוקח את האחריות כאילו הוא ביצע את הטעות בעצמו.

 

 

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X