אחריות משפטית

סיכום שיעור 5

מירב גריידי

מירב גריידי

פרטי הסיכום

קורס: אחריות משפטית

מספר השיעור: 5

סיכום השיעור

עבירת קבלת דבר במרמה:

מרמה מוגדרת בחוק העונשין כטענה הנטענת בכתב/בעל פה/בהתנהגות, בדבר עובדה שעניינה בעבר/בהווה/בעתיד ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת. העונש: מאסר של עד 3/5 שנים.

כל מרמה אשר הובילה אדם אחר לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה מסוים היא אקט מרמה. פסיקה של העליון קבעה שקבלת דבר במרמה היא הצגת מצג כוזב על ידי הרמאי על מנת להוציא מהקורבן דבר שלא ניתן היה להוציא ממנו ללא מצג המרמה.

על פי החוק קבלת דבר נחשבת כקבלה פיזית של חפץ או דבר מה אחר שאינו מוחשי למשל:
קבלה של כסף, טובת הנאה, זכייה בתחרות או פרס, זכייה במשרה, קבלת מקרקעין כגון דירה או מגרשים, קבלת ידע או מידע.

בתי המשפט מתייחסים לקבלת דבר גם כקבלה של דבר מה שאינו חומרי כגון קבלת יתרון כלשהו על אחרים וקבלת כל דבר המביא להנאה או לסיפוק נפשי או פיסי למשל:•קבלת טובות הנאה מיניות •ויתור על החזר הלוואה בעקבות הבטחות כוזבות לרווחים בהשקעה. •קבלת קצבה מהביטוח הלאומי לאחר מסירת מסמכים כוזבים. •זיוף מסמכים על מנת להתקבל למקום עבודה.

קבלת דבר במרמה כוללת מספר יסודות שצריכות להתגבש צורך הוכחת העבירה הזו. היסוד הראשון הוא קבלת “דבר”. היסוד השני, קבלת אותו דבר חייבת להיות במרמה. היסוד השלישי, על מבצע העבירה להיות מודע לכך שהמידע העובדתי שהוא מוסר הוא שקרי וכי הוא מקבל דבר במרמה.

החוק להגנת חושפי שחיתויות:

חושפי שחיתויות הם חוד החנית במאבק בשחיתות ובטוהר המידות. קשה מאוד לגלות שחיתות בלעדיהם. רוב העובדים שחשפו שחיתות בישראל, כמו במדינות אחרות, סבלו ועדיין סובלים מהתנכלויות רבות ומחרמות במקום העבודה, עד לכדי פיטורים. מבקר המדינה רשאי על פי חוק להוציא צו הגנה לחושף השחיתות ובכך לשמור עליו מהתנכלות המעסיק.

חושף השחיתויות יכול להיות עובד או חבר בארגון, המדווח על התנהגות מושחתת בארגון, שמתבטאת  למשל בהפרה של חוק, תקנון, או נהלים/הוראות, על ידי מעשה מרמה ,שוחד או הפרת אמונים,  לאנשים או לגופים שבכוחם לנקוט צעדים מתקנים כמו מבקר המדינה למשל.

במדינות רבות נחקקו חוקים על מנת להגן על חושפי שחיתות מפני התנכלויות שונות. בישראל משמשים לכך חוק הגנה על עובדים . ברוב המקרים חל איסור לפטר עובד משום שחשף שחיתות במקום עבודתו.

מטרתו של החוק לאפשר לעובד להודיע על מעשי שחיתות במקום עבודתו בלי לחשוש שעבודתו תיפגע עקב כך. ההגנה ניתנת לעובד שהודיע בתום לב על מעשי שחיתות במקום העבודה, ובתגובה על כך עשה הממונה עליו מעשה הפוגע בעובד במישרין, והמעשה הפוגע הוא בניגוד לחוק או ללא סמכות חוקית או שיש בו אי צדק בולט.

תנאי להגנה שתינתן לעובד הוא כי הפגיעה שפגע בו הממונה עליו באה בתגובה לחשיפת מעשי השחיתות.

בפועל חושפי שחיתויות עוברים התנכלות בעבודה. המשטרה לא מתחילה לחקור מהר ומבקר המדינה פועל באיטיות רבה. וכאשר הוא כבר מתערב אישית, פעמים רבות הוא מציע פשרות במקום לתת לחושף השחיתות צו הגנה קבוע, שיכיר במעמדו ויאסור על האדם/ארגון שהתנכל לו להמשיך לעשות כן.

תביעה אזרחית מטעמו של נפגע בדיני נזיקין:

נפגעי עבירה זכאים לתבוע פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהעבירה ממנה נפגעו.

-הזכות לתבוע עומדת לרשות נפגע העבירה כנגד מי שפגע בו.
-במקרה שהעבירה הובילה למותו של אדם, עומדת למשפחת המנוח הזכות לתבוע את הנזק בשם עיזבון המנוח, ובשם מי שנגרם לו נזק כתוצאה מהמעשה ומאובדן המנוח.
-במקרים מסוימים גם קרובי משפחתו של הנפגע יכולים לתבוע ולקבל אפילו פיצוי כספי בגין נכות נפשית שנותרה להם כתוצאה מהעבירה.
-התביעה האזרחית אינה מחייבת התקיימות הליך פלילי כנגד הפוגע, ויכולה להיות מוגשת גם כאשר לא התקיים הליך פלילי כנגד הפוגע או גם במקרים בהם ההליך הפלילי הסתיים בזיכוי הנאשם.

התביעה האזרחית מוגשת ככל תביעת נזיקין לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי לפי הסכום המשוער של התביעה.

לאחר הגשת כתב התביעה לבית המשפט על הנתבע להגיש כתב הגנה בתוך 60 יום. אם לא יעשה זאת זכאי התובע לבקש מבית המשפט שייתן פסק דין בהיעדר הגנה. באם נפסק פיצוי בהליך האזרחי והנתבע לא עמד בהוראות פסק הדין, ניתן לפנות להוצאה לפועל לשם גביית החוב. לפירוט הליך גביית פיצוי שנפסק בהליך אזרחי.

סוגי הנזק שעליו תובעים מהליך נזיקי אזרחי: * כאב וסבל *הוצאות רפואיות *הפסדי שכר ופגיעה בכושר עבודה *עזרה וסיעוד *פיצויים עונשיים *פיצויים מוגברים.

במקרה של הריגה, ניתן לתבוע בנוסף את הנזקים הבאים: *הוצאות קבורה, אבלות ומצבה *קיצור תוחלת חיים של המנוח *שנים אבודות.

 

 

 

 

 

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X