אחריות משפטית

סיכום שיעור 10

סימון עשור

סימון עשור

פרטי הסיכום

קורס: אחריות משפטית

מספר השיעור: 10

סיכום השיעור

זכויות עובדי ציבור להגנה בהליך אזרחי

נפגע בעוולה אזרחית – אם יש הליך פלילי, אז אפשר להגיש הליך אזרחי נגרר.

בלי הליך פלילי אפשר להגיש גם בלי שקדם לו הליך פלילי.

שלבי ההליך: כתב תביעה – כתב הגנה. אם לא הוגש כתב הגנה תוך המועד, התובע יכול לבקש פסק דין בהעדר כתב הגנה.

אם נפסקו פיצויים בהליך האזרחי והנתבע לא שילם, ניתן לפתוח בהליך הוצל”פ.

במקרה של עובד מדינה, המדינה בד”כ נכנסת לנעלי העובד ומנהלת את ההליך במקומו.

סוגי נזק שעבורם ניתן לקבל פיצויים בהליך אזרחי: כאב וסבל, הוצאות רפואיות, הפסדי שכר ופגיעה בכושר עבודה, עזרה וסיעוד, פיצויים עונשיים

פיצויים מוגברים: פיצויים בדומה לפיצויים עונשיים, אינו משקף את הנזק הממוני שנגרם.

במקרה מוות ניתן בנוסף לתבוע הוצאות קבורה, ורכיבי נזק נוספים

ס’ 7א לפקודת הנזיקין (חסינות עובד ציבור): לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור. המקים אחריות בנזיקין הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה האמור. עובד ציבור = עובד מדינה או עובד רשות ציבורית

ס’ 7ג – חסינות עובד רשות ציבורית (לדוג’ עובד עירייה): עובד הרשות הציבורית או הרשות הציבורית יכולים לבקש מבית המשפט לקבוע כי חלה חסינות ע”פ ס’ 7א. ברגע שבית המשפט קובע שיש להחיל חסינות, תידחה התביעה כנגד עובד הרשות הציבורית, והרשות תיכנס בנעליו.

ס’ 7ב’ – אם המדינה ביקשה להיכנס לנעלי עובד המדינה (בשונה מעובד רשות ציבורית), יראו את התובענה כאילו הוגשה נגד המדינה כאילו הוגשה נגד המדינה מכח אחריותה למעשי עובד המדינה ע”פ ס’ 13 ו- 14 לפקודת הנזיקין, ואת המעשה כאילו נעשה תוך כדי מילוי תפקידו. התובע יכול לטעון כי לא יתקיימו תנאיי החסינות, ואז בית המשפט צריך להכריע.

אם המדינה לא הודיעה שחלה חסינות על מעשה העובד – אז העובד יכול לבקש כי בית המשפט יקבע שתחול חסינות ע”פ ס’ 7א.

נקבע כי המבחן זהה לעובד המדינה ולעובד רשות הציבור, אבל המנגנון בהליך ההכרה בחסינות הינו שונה.

היועמ”ש רשאי לייצג עובדי ציבור הנתבעים אישית מכח תפקידם (ס’ 2 לפקודת סדרי הדין)

גם אם לא נקבע שחלה חסינות לפי ס’ 7א – 7ג ייבחן אם יש להטיל אחריות על המדינה על מעשה עובד הציבור מכח אחריות שילוחית

ככלל וכבדרך שגרה הפרקליטות תייצג עובד מדינה והמדינה תכסה את חבותו אם הוא נתבע בנזיקין בגין מעשה שביצע תוך כדי מילוי תפקידו. אם תוך כדי הליך מתברר כי העובד פעל בכוונה להזיק, העובד יצורף להליך.

אם עובד המדינה לא מסכים עם הנטען בכתב ההגנה של המדינה, הוא יצטרך לנהל את ההליך בעצמו, על חשבונו, ויהיה חשוף באופן אישי. השאלה אם ראוי שהמדינה תייצג את העובד ותכסה את חבותו מתעוררת בד”כ כשקיימת אחריות שילוחית, אך העובד פעל תוך סטיה חמורה מסטנדרט התנהגות ראוי.

שיקולים שנלקחים בחשבון: שהתביעה היא פועל יוצא מפעולתו כעובד ציבור, שעובדי ציבור לעיתים קרובות פועלים תוך לחץ.

דוגמאות לאחריות נזקית של עובדי המדינה: התארכות בלתי סבירה של הליכי התכנון או הפסקת בניה עקב היתר בניה בלתי חוקי.

מוטלת אחריות על הרשות הציבורית במסירת מידע, קיימת חובת זהירות בעניין מסירת מידע מהימן (ע”פ ס’ 119). אם פקיד מסר מידע לא מדוייק, יהווה הדבר הפרת חובה חקוקה. אם האזרח הסתמך על המידע המטעה, האזרח עשוי להיות זכאי לפיצוי (דוג’ פס”ד אילנקו – הרשות מסרה מידע לא מלא בנוגע לייעוד הקרקע שהיווה שיקול ברכישת הקרקע ונפסקו פיצויים; פס”ד רוטברד – הרשות אישרה בניה בשיעור 105% משטחן, ועל בסיס מידע זה נרכשה הקרקע, וכשתחילו לבנות, הוצא צו הפסקת עבודה; האישור ניתנה ע”י הועדה המקומית שאין לה סמכות בענין, נקבע שלתובע יש אשם תורם)

 

חוק הגנת הפרטיות

חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו. חוק הגנת הפרטיות קובע: לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.

פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית שמזכה בפיצוי וגם עבירה פלילית (עד 5 שנות מאסר).

החוק מגדיר מהי פגיעה בפרטיות, ובאילו מקרים היא מוצדקת. מדי פעם הזכות לפרטיות מתנגשת עם זכות אחרת. בית המשפט מוסמך לבצע איזון בין האינטרסים.

החוק גם מסדיר את פעילותם של מאגרי מידע הכוללים מידע פרטי ורגיש.

החוק אינו מגדיר מהי פרטיות, אלא מגדיר מהי פגיעה בה (דוג’ שימוש בצילום בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו; העתקת תוכן מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתוכנו בלי רשות מאת הכותב והנמען; שימוש בשם אדם, בכינויו בתמונתו או בקולו, לשם רווח ועוד, הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם; שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר שלא למטרה שלשמה נמסרו ועוד)

הגנות: פרסום מותר ע”פ חוק איסור לשון הרע והפגיעה היתה בתום לב או עניין ציבורי הצדיק אותה; הפעולה נעשתה על ידי מי שהוסמך לפעול כאמור (לדוג’ שוטר)

הקלות – כשלא היתה כוונה לפגוע, הפוגע נקט באמצעים למנוע אותה, הדברים היו חזרה על דברים שכבר נאמרו, הפוגע פרסם התנצלות לא מסוייגת וכד’

מאגר מידע – השימוש במידע מותר רק למטרות שלשמן הוקם המאגר, כל אדם רשאי לעיין במידע הקשור אליו

ראיות שהושגו תוך כדי פגיעה בפרטיות לא תהיינה קבילות.

האיזון בין הזכות הפרטיות לבין זכות מתנגשת – בית המשפט ישתמש במבחן המידתיות המשולש:

  • מבחן הקשר בין האמצעי למטרה (הפגיעה משרתת מטרה עסקית אמיתית); 2) מבחן הבחירה באמצעי המינימלי; 3) מבחן איזון הנזק מול התועלת

דוגמה פס”ד טלי איסקוב בנוגע להיקף גישת המעסיק לתיבת הדוא”ל של העובד. נלקח בחשבון אם מדובר בתיבה של המעסיק או של העובד, האם המעסיק הודיע לעובד שהוא עשוי להיכנס לתיבת הדואר שלו, מהו עיסוקו הספציפי של העובד (האם יש לו גישה למידע סודי)

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X