אסרטיביות131348

סיכום שיעור 3

anita

anita

פרטי הסיכום

קורס: אסרטיביות131348

מספר השיעור: 3

סיכום השיעור

אסרטיביות 131348  שיעור מס 3 26.3.21

תקשורת= העברת ידע/ מידע/ מסר, מתבטאת בכמה אופנים, תקשורת מילולית (תוכן), תקשורת כתובה (לא על בסיס שמיעה, אלא מתוך ראייה, קריאה), תקשורת בשפת גוף, משמעותית מאוד ותבסס דחייה או אישור כניסה לחברה, השפה הכי מדובר בעולם, מבוססת על חמשת החושים. תקשורת מורכבת מהמוסר וממקבל המידע– הבסיס להעברת תקשורת כתובת ומילולית הינו ידיעת השפה. בעוד שתקשורת מילולית הינה ספונטנית, תקשורת כתובה דורשת ומאפשרת מחשבה מעמיקה ומאפשרת להתחרט ולמחוק. טעויות בתקשורת- ופתרונות.1 . חוסר נוכחות בשיחה-מתבטא בחיפוש במבט אחר סיטואציה או אדם מעניינים יותר, התעסקות בטלפון ומשרד חוסר עניין. פתרון – קשר אין, להשתיק טלפונים. 2.   לנהל 2 שיחות במקביל- מתבטא בקטיעת שיח והתפרצות, השלמת משפטים והנחת הנחות, ומשדר חוסר כבוד  ו”מה שיש לי להגיד יותר מעניין ממה שלך יש להגיד. פתרון- הקשיבו באמת! המתינו לעצירה של 2-3 שניות לפחות לפני תגובה. 3.         להשיב בסיפור על סיפור- משדר “מה שסיפרת לא מדליק, מה שיש לי לספר זה מדליק!” פתרון- להקשיב, אפשר לשתף בסיפור דומה כהערת אגב ולא שיתפוס את מרכז הפוקוס. 4. להציע פתרונות- נתפס כביקורתי. זכרו הרבה אנשים רוצים רק לפרוק.4. פתרון- הקשיבו, אם יש לכם פתרון תשאלו אם הצד השני מעוניין לשמוע פתרון. 5.           להתעלם מערכים ואמונות של איש השיח על נושאים רגישים- יוצר תחושת ביטול ואולי התנשאות.  פתרון- לא חייב להסכים אבל כן לכבד, נסו להימנע משיח על פוליטיקה ודת.  אמצו גישת סקרנות וכבוד לגישתו של האחר. תקשורת פסיבית– תזוזת גוף חריפה (כתפיים שמוטות וסנטר שמוט). בישיבה הרגליים יהיה לפותות חזק. נענועי ראש עזים, מצמוץ, לעיסת שפה תחתונה. קול שקט, הרבה היסוסים אולי גם עצבים, בסוף משפט הטון עולה. מילים כמו “סליחה אכפת לך אם”, “לא ידעתי, לא ראיתי, חידשת לי”. תקשורת אגרסיבית  תזוזת גוף חריפה (כתפיים ישרות, סנטר זקוף, מבט כלפי מעלה- התנשאות). ישיבה עם רגליים שלוחות קדימה מונחות על העקבים, ידיים מאחורי הראש, ואולי זזות, או לחלופין ידיים על השולחן, כרצון להשתלט על השיחה. תיפוף  ידיים על השולחן או הכיסא, נענועי ראש חריפים. מצח מקמוט, חיוך מתנשא, שפתיים קפוצות, סומק עז בלחיים. מילים חדות, נוקשות מעין ציווי, מתן פקודה, קר, קול גבוה. מילים “אני מציע הלך להיזהר”, “אל תגזים”, “אל תגיד לי מה לעשות”, “לא שמעת אותי? אתה לא מקשיב”,  “אמרתי לך מספיק”. תקשורת אסרטיבית– כמעט ואין תזוזות גוף, ראש ישר מבט לפנים, נינוחות וכתפיים רפויות אך ישרות. בישיבה הרגליים יהיו שלובות או צמודות. נענועי ראש לאות הסכמה מידי פעם, או כשאני לא מסכים, או כשאני לא מבין, ידיים שלובות. מבט רגוע, דואג, אכפתי, עם חיוך לבבי הולם. טונציה משתנה בהתאם לסיטואציה, קול רגוע ונעים. מילים: “בוא נחשוב יחד מה הפתרון”, “אני חושב”, “אני מרגיש”. לדבר= להתבטא כמו לשמוע= להקשיב. התחיילו ליישם את הידע שלכם במקום להמשיך לצבור רק ידע. יע”ן- יחידת עיבוד נתונים,  התת מודע שמתנהג כמו ילד בן 5, כאשר אני מגיב ונותן תשומת לב, מה שמופנם אצלי זה קבלת תשומת הלב ולכן אני ממשיך ומתמיד בהתנהגויות מסוימות, הפתרון הוא להתעלם. אידאליזציה= תירוץ. כשאני נותן הסבר הגיוני זה תירוץ. זכרו מה שנחפש זה מה שנמצא= נבואות שמגשימות את עצמן. האלמנטים שמשפיעים על האהדה שאקבל מהסביבה: 1.    שפת גוף- תשפיע ב55%,על האהבה שנקבל ממי שמולנו. ניסוי שנערך על קבוצת אנשים שחלקם ישבו שפופים וכפופים וחלקם ישבו זקופים ונינוחים  למשך 2 דק בלבד, ואחכ נכנסו לראיון. מי שישב שפוף וכפוף נמצא בעל דימוי עצמי נמוך לעומת מי שישב זקוף ונינוח שנמצא בעל דימוי עצמי גבוה. 2 .         אינטונציה- תשפיע ב38% על האהבה שנקבל ממי שנמצא מולנו. 3.         מילים- אומרים שהמילים משפיעים רק 7% על האהבה שנעורר בקרב מי שמולי. זה לא נכון. דוגמא “מדינת ישראל היא המדינה היחידה שיש בה החוק הזה”- קונוטציה שלילית.  אם נשנה את המילה- “מדינה ישראל היא המדינה הראשונה שיש בה החוק הזה”- קונוטציה חיובית. שימו לב למילים ותדעו ליישם את זה ולנצל את כוחן של המילים לטובתכם. אסרטיביות במשפחה– פיתוח אסרטיביות בקרב הילדים שלו:1 . תחושת שייכות-למשל כשמתכוננים לקראת ילד נוסף במשפחה, תנו לילדים להיות חלק, שירגישו את הבעיטות, שירגישו את התינוק עוד לפני שנולד.  2.       פתחו תחושת אחריות- הפכו את הילד הגדול / ילדים גדולים, להכי חשוב/ים, תנו להם תפקידים “העוזר של האמא” פיתוח רגש האחריות כלפי האח הקטן, כי באופן טבעי כשהתינוק נולד באופן טבעי כל תשומת הלב של ההורים מופנית אליו. התחושות האלה, שהוא חלק, תלווה אותו כל חייו ותסייע לו להיות אסרטיבי. 3.  חלוקת קשב- תושיבו את התינוק ותנו לו לראות אתכם משחקים עם האח הגדול, כלומר חלקו את תשומת הלב פחות או יותר באופן שווה לכולם. 4.            הפכו את הסיטואציה למצב חיובי- תנו לילד הגדול את ההרגשה שמעכשיו יהיה לו הרבה יותר זמן, סבתא וסבתא יבקרו אותך יותר. הפכו את הלימון ללימונדה. 5. האצילו סמכויות- תנו לילד לשים מוצץ לתינוק, שיניח את החיתול, שיביא לכם טיטול. 6.            לתת הסברים- נכונים ואסרטיביים, אסור לצעוק, להרביץ. 7.            מפגש משפחתי עלול להעלות קשיים. תנו במה לכל אחד, מותר לחשוב אחרת, תעשו הכול כדי להפוך את המשפחה שלכם למקשה אחת. הטילו משימות משפחתיות כמו עריכת שולחן הכנת סלט, סידור החדר וכדומה. וודאו שנעשתה.  ככל שהילדים יהיו שותפים וייקחו עליהם משימות ברות ביצוע, כך הביטחון העצמי והאסרטיביות שלהם תגדל.  8.      תלמדו אותם ליצור אמפתיה “אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך”. להראות להם את העולם דרך חייו של האחר, (אבא, אמא, אח/ות, חבר), ככל שילמדו להתחשב באחר כך יהיו אסרטיביים. 9.      חנכו לסובלנות- אח ואחות לא חייבים להיות דומים, מותר להם לחשוב אחרת ומותר להיות שונים. להסביר שהעולם קיים מסוגים שונים של בני אדם וכן ההבדל במין, גיל וכו’. 10.            אל תטרידו את עצמכם בבעיות קטנות- תנו לילדים להיות עצמאיים. דוגמא לוויכוח על צעצוע הקציבו זמן בסופו אם אין פתרון אין משחק. ככל שילמדו להסתדר ביניהם כך יהיו אסרטיביים בהמשך. עם זאת, אל תתעלמו מבעיות גדולות, כמו התעלמות, אלימות, הקנטות. חייבים במקרים אלו להיות מעורבים ומתערבים.  11.          זכרו לא כל הילדים דורשים התייחסות זהה, מתן ההתייחסות יהיה על פי צורך. אל תעשו השוואה זה רק יזיק.  12.          לכל ילד יש משהו מיוחד. חזקו את החיובי ככל שנחזק את החיובי כך הוא ילך ויגדל. אין ילד רע יש מעשה רע לפעמים. 13.         הקשיבו ותאהבו את הילדים- ככל שיקבל אהבה ויקשיבו לו וכך יתנו לו תחושה של אהבה ישפיע על היותו אסרטיבי. הכול מתחיל בנו כהורים, מסגרת המשפחה הגרעינית הינה ההשתייכות הראשונה למסגרת אליה נחשף התינוק ובה יקבל את הבסיס. רק לאחר מכן נחשף למשפחה מורחבת ובהמשך לחברה

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X