אתגרים באבחון מחלות זיהומיות במעבדה

סיכום שיעור 7

Yaelvolo

Yaelvolo

פרטי הסיכום

קורס: אתגרים באבחון מחלות זיהומיות במעבדה

מספר השיעור: 7

סיכום השיעור

סיכום מפגש 7

לקיחה או סימון לא נכון מובילים לפסילת דגימות עם נוזלי הגוף. יש בעיות פרה-אנליטיות מגוונות שעלולות להוביל לפסילות. נוזל ה-CSF או נוזל ממפרקים קשים ללקיחה וחבל לפסול דגימות “יקרות” כאלה. נוזלי הגוף חייבים להגיע למעבדה עד שעתיים לאחר הלקיחה.

נוזל פלאורלי- נוזל בחלל בין הריאות לבין דופן בית החזה. נוזל זה עלול להכיל תאים (במצבי דלקת). התווך של הנוזל דומה לסרום אבל עם הרבה פחות חלבון. הצטברות רבה של נוזל זה עלולה להצביע על דלקת בלב, ריאות או כליות.

נוזל פרטוניאלי – נוזל בחלל הבטן בין האברים לדופן הבטן עם כמות חלבון נמוכה וכמות תאים לבנים עד 300 יחידות במיליליטר במצב תקין. אצל חולי דיאליזה יש הרבה פעמים זיהום בגלל התהליך עצמו וחלל הבטן מזדהם.

נוזל פריקרדיאלי- עוטף את שריר הלב בין האפיקרדיום (ממברנה שעוטפת את הלב) והפריקרדיום. זה נוזל שקוף ללא תאים וכמותו קטנה. אם יש הצטברות של נוזל זה מעל ל-20 מיליליטר אז דוקרים את בית החזה עם מחט ושואבים מהנוזל לאפיון מעבדתי.

מכינים תרבית בבקבוק דם שמכיל חומר רזין שתפקידו לספוח אנטיביוטיקה במידה והמטופל נוטל אותה. התרבית בדם בסביבה עשירה שמאפשרת להצמיח כמעט כל חיידק.

נוזל פירקי – נוזל שנמצא במפרקים. במצב של דלקת רוצים לראות אם זה בגלל זיהום חיידקי. שואבים את הנוזל מהמפרקים עם מחט מיוחדת.

רופא אוסף את הדגימות בחדר ניתוח. הנפח הנאסף הוא 1-5 מיליליטר. ברגע שהדגימות מגיעות, צריך לטפל בהם במעבדה כמה שיותר מהר. עדיף לא לקרר דגימות גם אם לא עומדים בשעתיים מרגע האיסוף כי ככה אפשר לפגוע בחיידקים הרגישים לקור.

איך מטפלים בדגימות?

קודם כל עושים צביעת גרם כדי לזהות אם יש בכלל חיידקים (רואים אם יש מעל ל-105 חיידקים במיליליטר) . צובעים גם ב- 10%  KOH Fluor  אם חושדים בפטרייה. לאחר מכן זורעים על מצע. המצע יכול להיות אגר דם, שוקולד, מקונקי, או מצע העשרה נוזלי עם טיו-גליקולט.

אם מקבלים נוזל בנפח של מעל 5ml אז מסרכזים כדי לרכז את החומר הנבדק או מעבירים דרך פילטר עם חורים של 0.45mm, וככה מנקים את הדגימה.גם בנוזל שנשאר עלול להשאר פתוגן אז גם אותו גם זורעים על מצע העשרה. אם לא צמח כלום זה לא אומר שלא היה זיהום חיידקי. יכול להיות שהמטופל נוטל אנטיביוטיקה או שהיו בעיות בתנאים פרה-אנליטיים. אתר הלקיחה נחשב לסטרילי לכן במידה וצמח משהו מתייחסים לזה כאל ממצא אמיתי.  לפעמים לחיידקים דורש הרבה זמן לצמוח כמו לחיידקי השחפת שצומחים עד חודשיים. לוקח זמן עד למתן התוצאה לרופא.

נוזל CSF – זהו הנוזל השלישי בכמותו בגוף אחרי דם ולימפה. אצל אדם בוגר נוצר כל יום 150 מיליליטר של CSF חדש והישן נספג וחוזר לזרם הדם. יצירת הנוזל החדש מתרחשת בקצב של 20 מיליליטר לשעה. הנוזל נמצא בחדרי המוח ועוטף את המוח. תפקידו לשמור על המוח מזעזועים. הצטברות של CSF מסוכנת ועלולה ליצור לחץ מוחי. הנוזל מספק נוטריינטים לתאים במוח ומפנה פסולת מהמוח בחזרה לדם. את הנוזל דוגמים למבחנה של כימיה, המטולוגיה ומיקרו. את המבחנה הכימית אפשר לקרר או להקפיא, מבחנה המטולוגית אפשר לקרר, ומבחנת מיקרו נשמרת בטמפרטורת החדר. לנוזל CSF יש נראות שונה מבחינת צבע, מרקם, עכירות, הוא יכול להיות דמי או להכיל חלבונים, קרישי דם או פברינוגן בגלל טראומה של המוח או בגלל בעיה ב-BBB. התווך עלול להיות חלבי בגלל הצטברות של שומנים. באופן נורמאלי אין שם תאי דם אדומים ומעט מאוד תאי דם לבנים מונונוקלארים עד 5/ul.

איך מבדילים בין זיהום חיידקים לזיהום בנגיפים?

מקרה של ילד בן 7 חודשים הגיע למיון עם חום פריחה ודלקת בדרכי הנשימה העליונות. הוא טופל בדור 3 של צפלוספורינים ולבסוף בבדיקה סרולוגית התקבל CMV IgM. זה דוגמה לכך שב-50% מהמקרים של מתן אנטיביוטיקה היא מיותרת מה שנקרא Over use. במקרה של זיהום חיידקי יש 20% מהמקרים שלא ותנים אנטיביוטיקה למרות שהיה צריך.

שיטת Host protein signature: בדיקה שנקראת ImmunoXpert שפותחה ע”י צוות ישראלי ונועדה לזהות ולהבדיל בין הדבקה נגיפית להדבקה חיידקית לפי החלבונים שמתבטאים בדם המטופל. בודקים סרום ולפי הפרופיל הביוכימי מחשבים כמה CRP, IP-10 ו-TRAIL נמצאים בדם.

 

 

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X