אתגרים באבחון מחלות זיהומיות במעבדה המיקרוביולוגית

סיכום שיעור 7

Loulou Saleh

Loulou Saleh

פרטי הסיכום

קורס: אתגרים באבחון מחלות זיהומיות במעבדה המיקרוביולוגית

מספר השיעור: 7

סיכום השיעור

סיכום שיעור מספר 7

ההרצאה עסקה בנוזלי גוף שונים והבדיקות הפתולוגיות שלהם בהדגש על נוזל עמוד השדרה CSF ,
בתחילת השיעור המרצה הסבירה את החשיבות של נוזלי הגוף השונים , והחשיבות מביצוע בדיקות לגיולי מחוללים בנוזלים אלו במיוחד שהם אמורים להיות נוזלים סטרילים . בביצוע בדיקות כאלו חשוב להקפיד על כלי דיגום נכון , תנאי שמירה ואחסון מתאימים לכל נוזל בהתאם , ובדיקת הנוזלים בטווח זמן הרלוונטי שלא לרוב לא עולה על שעתיים מעת הלקיחה.
נוזל פלוארלי :  הצטברות נוזל בחלל בפלאורה העוטף את הראות , הצטברות נוזל זה מהווה מצב פתלוגי כתוצאה מכמה סיבות שאחת מהן הינה זיהום .
נוזל פרוטניאלי :נוכחות נוזל בחלל הצפק בכמות קטנה נחשב למצב תקין אבל הצטברותו בכמות גדולה יכולה לקרות  במצבים פתלוגים ונקרא גם נוזל מיימת , במצב תקין ישנן כ 300 WBL/ML עם ערך חלבונים נמוך , כתוצאה מדלקת זיהומית כמות הנוזלים תעלה ונגיע למצב  ascities ובמצב זה רמת החלבון תוגבר וכמות ה WBC תעלה
נוזל פראקרדיאלי : נוזל צלול שנמצא באיזור בין האפיקרדיום לבין קרום הלב באזור שנקרא מרחב קרום הלב ( פראקרדיאלי) , בנפח של עד 20 ML .
נוזל מפרקים : נוזל המקיף את המפרק ועובד כחומר סיכה למפרק
בנוזלים אלו יכולים להתרחש זיהומים שונים על ידי סוגים שונים של פתוגנים כגון חיידקי גרם שליליים , שחפת, או פטריות כדי לזהות נוכחות חיידיקם אלו מבצעים כשלב ראשוני מקרוסקופיה ישירה צביעה ישירה לנוזל הגוף ע”י צביעת גרם , צביעת ציל נילסון  , או קלקפלור . ובמקביל הצביעה זורעים את הנוזל על מצע גידול מתאים
התוצאה של המיקרוסקופיה הישירה נחשבת לתוצאה ראשונית שצריך לדווח למחלקה או לגורם השולח , והתוצאה הסופית כולל הרגישות היא רק לאחר תום זמן ההדגרה לפי הזריעה המתאימה והחשד לפתוגן שנראה במיקרוסקופיה .
נוזל עמוד השדרה CSF : נוזל שנמצא בחלל התת-עכבישי בין הגולגולת לבין קליפת המוח , הנוזל נמצא גם בחדרי המוח ובתעלת חוט השדרה. הנוזל מיוצר במוח על ידי תאים אפנדימלים הנמצאים ב choroid plexus. נוזל עמוד השדרה לא מכיל תאי דם אדומים אבל עלול להכיל תאי דם לבנים בלי שיהיה מצב פתלוגי וזה תלות גיל הטופל אם מדובר על תינוקות ופגים אז על 30 תא נחשב למצב פזיולוגי תקין ובמבוגרים עד 10 תאים. בנוסף ניתן לבדוק כימיה ב CSF ולעשות  משטחים ישירים, צביעות וזריעות.  כשיש חשד לדלקת זיהומית בקרום המוח , בנוסף לספירת התאים ולכימיה  עושים מיקרוסופיה ישירה למשטח CSF , וממשיכים עם זריעות בהתאם. צביעת גרם מהווה כלי התחלתי מאד חשוב לזיהוי מוקדם של דלקת קרום המוח (למרות הסיכוי לשלילי כוזב) , במקביל זורעים ה CSF על מצעי גידול אירוביים ואנאירוביים.
ישנה נטייה לחלק הפתוגנים השכיחים לזיהומי נוזל עמוד השדרה מחולקים לפי קבוצות גיל. ולא רק מתכוונים לחיידקים אלא גם לפטריות ונגיפים

 

 

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X