אתגרים באבחון מחלות זיהומיות במעבדה המיקרוביולוגית

סיכום שיעור 2

Angham Ghanem

Angham Ghanem

פרטי הסיכום

קורס: אתגרים באבחון מחלות זיהומיות במעבדה המיקרוביולוגית

מספר השיעור: 2

סיכום השיעור

במעבדה המיקרוביולוגית רוצים לאבחן באיזו מחלה זיהומית מדובר, ומה גורם המחלה: חיידק, וירוס, פטריה וכו’.

עיקור = סטרילזציה – להרוס את כל הצורות של המיקרואורגניזמים.

חיטוי – הרס של הצורות הדדוקטיביות של הפתוגניות. לחיטוי ברמה גבוהה משתמשים בכלור, אקונומיקה, יוד, מי חמצן וכו’ להשמדה של ספורות. כלור הוא החומר הנפוץ ביותר. אלכוהול 70% או אתנול יכולים להרוס את החלבונים ולפגוע בממברנה של חיידקים.

מבחן הספורות: לבדיקת יעילות האוטוקלאב משתמשים בספורות של חיידקי פצילוס, וכך בודקים אם האוטוקלאב הצליח להשמיד את החיידקים או לא.

טמפרטורה נמוכה שומרת על מצב החיות של החיידקים, מצב קבוע, החיידקים לא ימשיכו בחלוקה שלהם – מצב בקטריוסטטי.

פסטור – זה לא עיקור ולא חיטוי. פסטור מספיק בשביל להרוג פתוגניים שנמצאים במוצרי חלב ע”י חימום למשך חצי שעה.

חיטוי בעזרת קרינה – אורכי גל של אולטרה סגול יכולים לגרום למוות של חיידקים. קרינת UV גורמת לנזק של דנ”א באופן כללי.

מה החיידקים דורשים על מנת לגדול במעבדה?

מצעי גידול. כמו:

  1. מצע מוגדר/מורכב: יש בו מה שצריך כל חיידק, לרוב משתמשים בו בשביל לחקור דרישות תזונתיות של חיידקים שונים.
  2. מצע עשיר: יש לנו בו טווח רחב של נוטריינטים. משתמשים בו בד”כ כתרבית שגרתית במעבדה. לדוגמא: מצע אגר דם ומצע אגר שוקולד – אגר הוא חומר שמופק מאצות.

אלה מצעים מוצקים ויש לנו גם מצעים שהם נוזליים.

החיידקים צומחים במושבות על אגר מוצק, ויכולים לספור כמה חיידקים צמחו. לכל חיידק יש צורה לצמיחה שלו על גבי האגר. על מנת לקבל מושבות על גבי האגר צריך הדגרה באינקובטור בטמפרטורה מתאימה.

זריעת בידוד: לא מתאימה לבדיקת רגישות לאנטיביוטיקה.

זריעת דשא: טובה לבדיקת רגישות לאנטיביוטיקה.

מצע בורר: מכיל חומרים שיכולים לעכב צמיחה של מיקרואורגניזמים מסוימים ומאפשר גדילה רק של מיקרואורגניזמים בעלי תכונה מסוימת.

מצע מבחין/דיפרנציאלי: נותן להבחין בין מיקרואורגניזמים שונים לפי הבדלים פנוטיפים (ריח, צבע, צורה).

כרום אגר: יכולים להבחין בין סוגי החיידקים השונים לפי אינדיקטורים שונים הנמצאים במצע הגידול. למשל: חיידקי E.COLI צומחים על כרום אגר בצבע ורוד. אפשר לשים אנטיביוטיקה על מנת שהמצע יהיה בורר.

על מנת לקבוע באיזה סוג מצע אגר להשתמש, חשוב לדעת את מהות הדגימה ואיזה חיידקים פתוגניים אנחנו מחפשים.

מצע מזון נוזלי לא מכיל אגר, לכן לא מתקשה, והוא מכיל את כל הנוטריינטים שחיידקים צריכים.

ישנם חיידקים שאינם גדלים על מצע מוצק, לכן מגדלים אותם במצע נוזלי ולאחר מכן זורעים אותם על מצע אגר על מנת לקבל מושבות בודדות. למשל: חיידקי הסלמונלה והשיגלה.

עקומת הצמיחה של החיידקים יש בה כמה שלבים:

  1. LAG PHASE – שלב ההסתגלות למצע ולניצול הנוטריינטים, ואז החיידקים יכולים להתחיל להתחלק. שלב זה נמשך כל עוד תנאי המחייה המצע מתאימים.
  2. STATIONARY PHASE גדלה צפיפות החיידקים ואז מצטברים תוצרים מזיקים שעלולים לשנות את ה-pH. ואז התחלקות החיידקים מואטת.
  3. DEATH PHASEחלק מהחיידקים יתחילו למות.

עקומת הצמיחה תלויה בגורמים שונים כמו ערך ה-pH והטמפרטורה.

 

 

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X