אתגרים באבחון מחלות זיהומיות במעבדה המיקרוביולוגית

סיכום שיעור 7

Lubanissan

Lubanissan

פרטי הסיכום

קורס: אתגרים באבחון מחלות זיהומיות במעבדה המיקרוביולוגית

מספר השיעור: 7

סיכום השיעור

שיעור 7
תרבית נוזלי גוף
הרבה פעמים איסוף החומר בעיתי ולכן דגימות עלולות להפסל בגלל דיגום/סימון לא נכון.
נוזל שדרה, נוזל פרקים או נוזל אחר שקשה לקחת, לפעמים צריך להתפשר ולא לפסול בקלות.
נוזל פלאוראלי- נוזל הנמצא בין הריאה לבין בית החזה. נוזל זה יכיל תאים בזמן דלקת זה כמו סרום אך עם פחות חלבון.
אם יש הרבה נוזל או שיש דלקת או שיש בעיה עם כליות.
דוגמים עם מחט או עם נקז.
נוזל פריטוניאלי- נוזל שנמצא בחלל הבטן נותן את הנוזל והלחות שעוטפים את האיברים בתוך חלל הבטן. נמצא שם עד 300 תאים לבנים ל- 1ML. כמות חלבון קטנה נוזלי ולא סמיך.
ברגע שיש זיהום, נכנסים דרך דופן הבטן ואוספים את הנוזל.
אצל חולי דיאליזה עושים דיאליזה פריטוניאלית וכתוצאה יכול להיות זיהום . אוספים את הנוזל ובודקים, מצב זה נקרא אציטיס.
נוזל זה יכול להכיל הרבה תאי דלקת ורמת חלבון גבוהה.
נוזל פריקרדיאלי- נמצא בין הלב לבין הממברנה- פריקרדיום. מכיל נוזל שקוף ללא תאים 15-20mL
כאשר יש יותר מראה שיש בעיה. שואבים את הנוזל עם מחט.
נוזל פרקים- כדי לעלות על דלקת מקומית צריך שלוש דגימות דם במרווחים כדי לעלות על דלקת.
ניתן להזריק את הנוזל לתוך בקבוק דם, בקבוק מכיל רצין סופח אנטיביוטיקה. כך ניתן לאתר את החיידק גם אם כמותו קטנה.
כל נוזל גוף צריכים לעבור עיבוד כמה שיותר מהר.
יש חיידקים רגישים
צביעות
צביעת גרם. אם יש יותר מ- 105 חיידקים ניתן לראות אותם במיקרוסקופ. ניתן לראות חיידקי מיקובקטריה נוקרדיה.
ואז זריעה על מצעים שונים המאפשרים צמיחה של חיידקים.
‏Blode agar- מצע לחיידקים אנארוביים.
התנאים בתוך החללים בגוף הם אנארוביים.
אגר שוקולד הוא כמו אגר דם.
מקונקי סלקטיבי לגרם -.
טיוגליקולט- אגר נוזלי מעושר
אם מקבלים כמות גדולה של נוזל מעל 5ML צריך לסרכז.
ניתן לעשות פילטרציה דרך נייר סינון 45מיקרון. וכך ניתן להגדיל את יכולת הזיהוי. בשיטה הזאת לאחר סירכוז נסתכל במיקרוסקופ, אם יהיו מעל 105 חיידקים נוכל לראות במיקרוסקופ.
ניתן להכין משטח לאחר טיפול KOH, ניתן לראות פטריות.
‏ASIDFAST- מאפשר לראות מיקובקטריה. לדגימה ניתן לעשות PCR. בעזרת תרבית נרצה לדעת רגישות לאנטיביוטיקה.
צריך לקחת בחשבון סימנים קליניים.
אם יש חשד לדלקת כרום המוח נותנים טיפול אנטיביוטי. כדי שמצב הקליני לא ידרדר לאחר לקיחת דגימה נותנים אנטיביוטיקה.
לאחר תוצאות מעבדה ניתן לשנות את סוג האנטיביוטיקה לפי גורם המחלה.
יש חיידיקם ופטריות ועובשים שיכולים לגרום לדלקות
כל חיידק שצומח יש לדווח
במעבדה מיקרוביולוגית צביעת גרם תוך שעה. תרבית 1-4 ימים. שחפת עד חודשיים.
תרבית שלילית מדווחים 1-2 ימים מרגע הזריעה, שומרים לעוד 5-6 ימים.
‏CSF- נוזל שלישי מבחינת כמותו בנוזלי הגוף אחרי דם ולימפה. אדם בוגר 90-150מיקרו ליטר
ילודים 10-60 מיקרוליטר.
הנוזל נוצר במוח ואוטף אותו.
נוצר כ-20 מיליליטר לשעה.
‏Subarachnoid space- נוצר הCSF. אם יש יותר מידי הוא נספג ומגיע לזרם הדם.
אם יש הצטברות יכול להיות אינדיקטור למשהו לא תקין. יותר מידי CSF יגרום ללחץ על המוח.
הוא נוצר בקצב קבוע
‏CSF מביא נוטרינטים למע עצבים מרכזית, מפנה פסולת מטבולית
מגן מפני זעזועים מכניים
מהווה תווך ששומר על המוח מפני תזוזה
ברגע שיש בעיה,ניתן לאבחן בעזרת CSF,כגון: זיהום חיידקי או ויראלי, דימום באזור ארכנואיד (מקום היווצרות CSF), גידול במערכת עצבים מרכזית
‏CSF נותן מגוון רחב של איבחונים
איסוף CSF: דוקרים בין חוליות 3 ל-4 או 4 ל-5. ניתן למדוד לחץ לפני לקיחה.
ישנה חשיבות מירבית לתנאי שמירת CSF לפני אנליזה:
הקפאה-ביוכימיה סרולוגיה
טמפ חדר- מיקרו, תרביות
קירור- המטולוגיה.
‏CSF נורמאלי-ללא צבע.
כשיש בעיה יש מגוון של צבעים.
ליפידים וחלבונים צובעים את CSF. צבע להבהב או דמי מצביע על דימום מוחי, צהבהב- פירוק תאי דם אדומים. צבע צהוב עליה של בילירובין או חלבון.
כרישי דם כתוצאה מטראומה מוחית.
אם יש בעיה בBBB
חלבי כתוצאה מהצטברות שומנים כתוצאה ממחלות שונות.
במצב נורמאלי לא נצפה לראות תאי דם.
בוגר עד 5 מונוציטים
ניובורן עד 30 תאים
עושים ספירת תאי דם לבנים ואדומים עם מצלמה
ניתן להעביר את ה-CSF בציטוצינטריפוגה, הפלט יוצא על סלייד במונונלייר לשימוש בבקטריולוגיה והמטולוגיה.
כדי לאפיין יש ךספור 100 תאים לפחות.
ניתן לראות מקרופאגים לאחר פגיעה, יש כריש דם, מקרה של טראומה.
זיהומים-
בקטריאלי נראה יותר נוטרופילים. ויראלי- יותר לימפוציטים
לימוציטים ומונוציטים בTB
לימפוציטים ומונונציטים בזיהום פיטרייתי.
‏India Ink- צובע קריפטוקוק, נראה כמו פיטריה, הוא בין חיידק לבין פיטריה.
לאחר צביעה ניתן לראות רשימה של חיידקים לפני זריעה.
ניתן לעשות בדיקה סרולוגית מהירה לפנאומוקוק בדיקת אנטיגן בCSF
בדיקת אגלוטינציה זיהוי פתוגנים נפוצים המופילוס אינפלואנזה או פנאומוקוק.
זיהום ויראלי- PCR, הרפס וריצלה גורמים לדלקת כרום המוח.
‏BIOFIRE- מאפשר ביצוע מולטיפלקס חיידקים ווירוסים וקריפטוקוק, צריך 200 מיקרוליטר מCSF.
מגבלה-איבחון סינדרום, מנינגיטיס אינצפליטיס, אורגניזמים נםוצים אשר יכולים לתת אבחנה.
אם יש אורגניזמים פחות נפוצים לא נזהה אותו.
בדיקה יקרה.
‏PCR של הרפס יותר רגיש.
הבחנה מהירה מונעת שימוש יתר באנטיביוטיקה.
טיפול בלתי מושכל באנטיביוטיקה-
50% מהמקרים טיפול יתר באנטיביוטיקה
20% לא מטופלים בחיידקים כי חושבים שזה ויראלי.
השיטות המקובלות מתרכזות במחולל המחלה. יש נשאות שקטה של פתוגנים כמו Strep A בגרון. משטח ייתן צמיחה, אך לא גורם למחלה.
חוסר נגישות לזיהום(נוזלים שקה להגיע אליהם וכך לא יודעים מה מקור הזיהום
זמן מתן תשובה ארוך
לא ניתן לתרבת אחרי מתן אנטיביוטיקה
חברת memade
‏ImmunoXpert-חברת סטרט אפ ישראלית פיתחו אלגוריתם, נותן תשובה ראשונית אם חיידק או וירוס או אחר. התבססו על התגובה של הגוף. מתבססים על סרום , CSF. חיפשו חלבונים אשר יש הבדל בזמן חיידק\וירוס.
למצוא חלבון יותר מהיר

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X