אתגרים באבחון מחלות זיהומיות במעבדה המיקרוביולוגית

סיכום שיעור 6

הדס טליו

הדס טליו

פרטי הסיכום

קורס: אתגרים באבחון מחלות זיהומיות במעבדה המיקרוביולוגית

מספר השיעור: 6

סיכום השיעור

מחלות זיהומיות של מערכת העיכול-

במערכת העיכול יש מאגר עצום של מיקרואורגניזמים – פלורה נורמאלית, ניתן למנוע זיהומים כתוצאה מ -: סביבה חומציות הקיבה, המעיים תנועה, פלורה טבעית, מערכת החיסון, זיהומים נגרמים מ: נבגים, חיידקים, נגיפים ופרזיטים, יתכן זיהום ע”י רעלן toxin ולא החיידק.

שלשולים : הפרשה נוזלים ואלקטרוליטים נגרם בד”כ בגלל רעלנים כמו טוקסין הכולרה, שיגלה, צואה נוזלית ,חומרים לא נספגים לזרם הדם ונשארים במעי, הצטברות נוזלים במעי.

התסמינים: שלשול קל העובר מעצמו, עד שלשול כבד המלווה באיבוד נוזלים ואלקטרוליטים, סכנת התייבשות ויכול להסתיים במוות. טיפול בנוזלים ובאלקרוליטים או טיפול אנטיביוטי.

אוכלסיית רגישות : ילודים: חוסר התפתחות של מערכת החיסון.

ילדים במעונות יום: סיכוי פי 2 מילדים הנשארים בבית, היגיינה נמוכה, זיהום ידיים, מגע קרוב בין ילדים.

תיירים: טיול באזורים עם תנאי היגיינה ירודים, חשיפה לפתוגנים דרך שתייה ואכילה

שלשול לא דלקתי: הפרשה דלילה ומימית, ללא דם, ריר או מוגלה

שלשול דלקתי: הפרשה דמית המכילה ריר ומוגלה ,בד”כ השלשול הדלקתי קשה יותר

תרבית צואה :

החיידקים שמבודדים: Shigella, Salmonella, Campylobacter

בדיקות סקר: מחשש לפיזור של חיידקי Vancomycin Resistant Enterococcus (VRE) מבוצעת במעבדה תרבית צואה לגילוי VRE לפי בקשה מיוחדת לפתור בעיה אפידימיולוגית ולמנוע העברה.

מחשש לפיזור חיידקי KPC/CREמבוצעת במעבדה בדיקת צואה לגילוי חיידקים אלו.

אגר SS וסלמונלה שיגלה אגר הם מדיה סלקטיבית ומבדלת באופן בינוני לבידוד של צמחים אנטריים אנטריים פתוגניים, במיוחד אלה השייכים לסוג סלמונלה ושיגלה.

מלחי מרה, ירוק מבריק וציטרט נתרן מעכבים חיידקים חיוביים גרם, רובם חיידקים קוליפורמיים.

בדיקת צמיחה :

  • מושבות חשודות שצמחו על S-S Agar: מושבות לבנות או לבנות עם מוקד שחור באמצע (שיגלה וסלמונלה).
  • מעבירים לזיהוי ע”י זריעת המושבה החשודה למבחנת Enterotest ועל מצע Salcol
  • הדגרה
  • מבחנות חשודות לסלמונלה הן ורודות על Salcol Agar ובודקים סירוטיפ ע”י אנטיסירום מתאים

זיהוי הקמבילובקטר :

  • מושבות אפורות קטנות, שטוחות ריריות מתפשטות שגדלו על המצע המתאים בתנאים מיקראירופיליים.
  • צביעת גרם: צורה אופינית “פסיקון” גרם שליליים.

זיהום בקימבולובקטר : גורם נפוץ לשלשול, חיידק גראם שלילי, נמצא במים מזוהמים אבל ,בעיקר בעוף או בשר לא מבושלים, נפוץ מאוד בחיות, גורם לשלשול, כאבי בטן וחום ובד”כ אין צורך בטיפול.

טיפול – גסטרואנטריטיס: הגבלה עצמית; החלף נוזלים ואלקטרוליטים.

טיפול אנטיביוטי יכול לקצר את תקופת ההפרשה;

הילובקטר פלורי: חיידק גראם שלילי המצוי בקיבה של כמחצית האוכלוסיה הבוגרת, רוב המקרים אסימפטומטיים, אחראי לכ-95% מכלל מקרי כיב התריסריון, אחראי לכ- 70% מכיבי הקיבה.

תסמינים : כאבי בבטן, בד”כ מופיע כשעתיים לאחר הארוחה או באמצע הלילה כשהקיבה ריקה, צואה דמית/ הקאה  דמי וכאבי בטן חדים, החיידק עצמו מטופל בשלוש סוגי אנטיביוטיקה למשך זמן ארוך מאוד.

סיבוכים : חדירה – הכיב עלול לחדור מהקיבה לאברים אחרים כמו כבד או לבלב, ניקוב – הכיב עלול ליצור פתח אל חלל הבטן, מצב מסוכן מאוד בגלל חשש לזיהום, והלם. יש צורך בניתוח דחוף, דימום – הקאה של דם או צואה שחורה, סיבוך נפוץ יחסית, מטופל ע”י אנדוסקופיה וצריבה, חסימה – רקמות נפוחות גורמות להצרות בקיבה או בתריסריון, התופעה גורמת להקאות קשות, נגרם חוסר איזון בנוזלים ואלקטרוליטים העלול להביא להתייבשות

סלמונילה :

אנטרובקטריה, גרם שלילי, אנאירובים פקולטיים, תסיסת גלוקוז ,ישר, מוט, אורך 2-3 מיקרומטר, מוקפץ, הרבה סרווארים, טיפי, טיפימוריום, דלקת המעי הגס

סרוואר הוא סיווג נוסף של תת-מין. יש סוג, מינים, תת-מינים ואז סרוואר.

רק בהתחשב בטיפי ובדלקת קרום המוח שכן הם הסרווארים העיקריים המדביקים בני אדם.

סרוברים עיקריים הם טיפוסי ודלקת המעי הגס.

  1. Typhi הוא הספציפי ביותר למארח, וגורם לקדחת טיפוס הבטן באופן ראשוני בקרב בני אדם ראשוניים ולא אנושיים.
  2. Eneriditis מדביק מגוון רחב של אורגניזמים ומקרי זיהומים במערכת העיכול מוגבלים בבני אדם.

פלגיל: אנטיגן נוסף, מארח תגובה ציטוטוקסית של תאי T המכוונת כנגד אפיטופים דגליים

מסופי N ו- C שמורים מאוד, אמצע הדגל משתנה.

סלמונלה = מונח כללי למחלות תסמונות קליניות אנטריטידיס – גסטרואנטריטיס קדחת המעי – מחלת טיפוס הבטן.

 

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X