אתגרים באבחון מחלות זיהומיות במעבדה המיקרוביולוגית

סיכום שיעור 8

Avitalguez

Avitalguez

פרטי הסיכום

קורס: אתגרים באבחון מחלות זיהומיות במעבדה המיקרוביולוגית

מספר השיעור: 8

סיכום השיעור

אתגרים באבחון מחלות, שיעור 8, 23/02/2021

אביטל גז 308255470,

אבחון באמצעות נוגדנים, אמיונו- דיאגנוסטיקה:

מה הקשר בין נוגדנים לזיהוי פתוגנים?

חשוב לנו זיהוי מהיר ואמין של גורם המחלה ומתן תוצאה ראשונית לרופא ואז בהמשך אבחון של החיידק ומתן אנטיביוטיקה. ישנם מקרים שמסיבות כלשהן אנו נבדוק לפי תגובת הגוף וכך נדע האם יש אנטיגן או חיידק. בנוסף, ניתן לאבחן ע”י מיקרוסקופ. וגם ע”י נוזלי הגוף בהם נגלה את הנוגדנים. העיקרון של אימונולוגיה זה תגובת אנטיגן-נוגדן.

האבחון בעזרת נוגדנים כך, הנוגדנים מגיבים בצורה ייחודית לאנטיגנים ויוצרים קומפלקס. השימוש בנוגדנים מתאפשר אודות לתכונות מסוימות שלהם. הספציפיות היא חשובה מאד, והיא קיימת בנוגדנים. בשיטות האלה חשובות הספציפיות והרגישות הגבוהה, מה שמאפשר לאבחן פתוגנים בגוף.

הנוגדנים משמשים כאנטיגנים, אנו נשתמש בנוגדן מסוים שיתקשר לנוגדן אחר.

אנו צריכים את הזמינות של הנוגדן, חשוב שנוכל להפיק נוגדנים נקיים. חשוב לקבוע במקרים מסוימים לקבוע כמותית. השיטות האימונולוגיות הן שונות בדרך הזיהוי. נוגדנים מיוצרים בגוף כתגובה לגוף זר. מי שמעורר את יצירת הנוגדן הוא האנטיגן. הנוגדן בנוי מ 2 שרשראות  חלבוניות קטנות ו 2 זרועות חלבוניות גדולות. 2 הזרועות שלמעלה נקשרות לאנטיגן, שם המקטע שקושר את האנטיגן.

הנוגדנים מיוצרים בגוף ע”י לימפוציטים, תאי B ותאי T. מבחינת התפקוד הם מתפקדים כמעט אותו דבר, אך יש להם רצפטורים שונים. הרצפטור קושר אנטיגן שמתאים לו מרחבית. כל לימפוציט שיש לו רצפטור אחד ייחודי, יכיר רק אנטיגן ייחודי שמתאים לו. כל לימפוציט יזהה את האנטיגן המתאים לו ויתקשר אליו.

האנטיגן בד”כ יכול להימצא על תאים מציגי אנטיגן, ואותו לימפוציט עובר שפעול ומתחילים להתחלק. מחלוקת תאי ה B נוצרים תאי זיכרון. הזיכרון החיסוני הוא אדיר, וכך עובד מנגנון החיסון. ואז נוצרים תאי פלזמה. הנוגדנים משתחררים מתוך הלימפוציטים ומגיעים לזרם הדם.

בד”כ יש אנטיגן שחודר לגוף עם פולש, מזוהה ע”י מאקרופאג’ים או דנדריטים או תאים אחרים, ואותם מזהים הלימפוציטים ונוצרים הנוגדנים. מיש שמזהה את האנטיגן הוא זה שייקשר. הנוגדנים שנוצרו מנטרלים את החיידק, והחיידק מנוטרל.

כאשר אנו מקבלים חיסון מנה ראשונה, לוקח מעט זמן עד שנוצרים הנוגדנים. לכן בהתחלה רמת הנוגדנים האופטימלית היא נמוכה.

ואחרי המנה השנייה של החיסון, התגובה היא יותר מהירה של יצירת הנוגדנים. זה אודות לתאי הזיכרון.

זמן ההיכרות הוא קצר יותר ורמת הנוגדנים היא גבוהה מאד החשיפה השנייה.

בהתחלה הנוגדן שנוצר הוא IgM. ובחשיפה השנייה נוצר הנוגדן IgG. תגובה כזו של הגוף, של יצירת הנוגדנים, נקראת תגובה הומורלית.

ידועים 5 סוגי נוגדנים: IgM, IgG, IgA, IgE, IgD.

החיידקים או הוירוסים או הפתוגנים, חודרים לגוף, נקראים אנטיגן, האנטיגן מכיל יחידות שונות בולטות, כל יחידה כזאת על האנטיגן נקראת דטרמיננטה אנטיגנית. הנוגדן מיוצר ספציפית לדטרמיננטה אנטיגנית אחת.

הקשרים בין האנטיגן לנוגדן הם קשרים חזקים יחסית, קשרי מימן, קשרים יונים..

רוב האנטיגנים הביולוגיים מכילים על פניהם יותר מדטרמיננטה אנטיגנית מסוג אחד, ולרוב מכל אחת מהן יש מספר עותקים. כתוצאה מכך אם מחסנים בעל חיים עם אנטיגן כזה, יווצרו בדמו נוגדנים בעלי אתרי קישור שונים הנבדלים בספציפיות שלהם.

החשיבות הביולוגית העיקרית של הנוגדנים היא בסיוע להשמדת גורם זר ע”י הפעלת המערכות המתאימות בגוף באמצעות זרוע ה- Fc במולקולות הנוגדן.

מאקרופאג’ים- תאים בולעניים גדולים יחסית שפעילותם חשובה הן במערכת ההגנה הבלתי ספציפית והן במער’ החיסון. מבצעים פאגוציטוזה. כמובן מפרישים ציטוקינים המפעילים או מדכאים עילות של תאים אחרים.

הפקת נוגדנים ב 2 צורות: – הפקה מדמם של בעלי חיים. – ייצור מתרביות תאים/רקמה ייחודיות.

ייצור של נוגדנים חד שבטיים: ניתן ליצור מתאי היברידומה בשתי שיטות:

  • מזריקים תאי היברידומה לבטן של עכבר ויוצרים גידולים המפרישים את הנוגדנים המבוקשים לנוזל חלל הבטן.

חסרונות השיטה: קושי לעבוד עם מספר רב של תאי עכברים. וזיהום של הנוגדנים של תאי ההיברידומה ע”י נוגדנים המיוצרים ע”י לימפוציטים של העכבר.

  • מגדלים תרביות תאים מלאכותיים ומבוקרים המפרישים נוגדנים שמצטברים במצע התרבית. כך ניתן לייצר כמויות מסחריות של נוגדנים ספציפיים.

 

 

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X