אתגרים באבחון מחלות זיהומיות במעבדה המיקרוביולוגית

סיכום שיעור 8

עדי אבי יצחק

עדי אבי יצחק

פרטי הסיכום

קורס: אתגרים באבחון מחלות זיהומיות במעבדה המיקרוביולוגית

מספר השיעור: 8

סיכום השיעור

ההרצאה השמינית עסקה באימיונודיאגנוסטיקה , אבחון באמצעות נוגדנים.
ההרצאה התחילה בלמידה על שלוש גישות לזיהוי פתוגן כאשר גישה אחת היא פנותיפית מאקרוסקופית או מיקרוסקופית. גישה שניה היא לפי תגובת הגוף וגישה שלישית הינה גישה נולקולרית שהיא אימונולוגית, סרולוגית ומתבססת על ריאקציות אנטיגן-נוגדן. לאחר מכן דיברנו על המאפיינים של נוגדנים שמאפשר אבחון באמצעותם. למדנו על שני התנאים העיקריים ליישום השיטה הסרולוגית שהם הכנה להכין נוגדנים ייחודיים כנגד האנטיגן הנבדק והיכולת לזהות באופן כמותי את התצמיד שנונוצר בתגובת אנטיגן-נוגדן. ערכנו חזרה על בסיס אימונולוגיה שהתחיל בלמידה על מבנה הנוגדן. למדנו על לימפוציטים משבטים שונים וכיצד הם נבדלים זה מזה. למדנו שהם מתפקדים באותו אופן אבל יש להם בsurface רצפטורים שונים שכל רצפטור יכיר אנטיגם ייחודי לו.כאשר נקשר אליו אנטיגן הוא עובר שיפעולומתחיל להתחלק וכתוצאה מהחלוקה הזו נוצר הזיכרון החיסוני. בנוסף לכך יש גם יצירה של תאי פלסמה שמתחילים לייצר את הנוגדנים המגיעים לזרם הדם ולהם תפקיד חשוב במערכת ההגנה של הגוף ןלמדנו על ההיקשרות של הנוגדן הבלתי ישירה באמצעות מאקרופאג’ ומנגד על נוגדנים שתפקידם לראות חיידקים חופשיים ולנטרל אותם ואז נראה את הנוגדנים על הבקטריה. למדנו על כמויות ה IgM וה IgG בחשיפה הראשונה ובחשיפה השניה לאנטיגן ועל התגובה של הגוף שנקראת הומורלית. לעומת זאת למדנו גם על התגובה התאית באמצעות cytotoxic T cells המחסלים את התאים הנגועים יחד עם האנטיגן שקשור אלייו. בהמשך ההרצאה למדנו על חמשת סוגי הנוגדנים השונים (IgM, IgG, IgA, IgD, IgE)  וערכנו השוואה בינהם. למדנו על תהליך ההקשרות של הנוגדן לאנטיגן. דיברנו על הדטרמיננטה האנטיגנית (אפיטופ) ועל הקשרים חזקים הקושרים בין אנטיגן לנוגדן (קשרי מימן, קשרים יונים, קשרי ואן דר ואלס, אינטרקציות הידרופוביות ). דיברנו על חשיבות הנוגדנים בהגנה על הגוף.. למדנו כיצד נוצרים נוגדנים לצרכים מסחריים ולצרכי דיאגנוסטיקה. למדנו על שתי צורות לייצור נוגדנים. האחת, הפקתם מדמם של בעלי חיים והשניה ייצור מתרביות תאים ייחודית ועל הייתרונות והחסרונות בכל אחת מהשיטות. לאחר מכן דיברנו על ייצור נוגדנים חד שבטיים כנגד אפיטופ אחד ועל המורכבות של התהליך וכיצד מתגברים על אתגרים במהלך הייצור. דיברנו על ההבדלים בין נוגדנים פולי קלונאלים ונוגדנים מונו קלונאלים. למדנו על השימוש בנוגדנים באבחון שיכול להיות באמצעות ריאקציה הנראית לעין ועל בדיקות שיכולות לכמת את כמות הנוגדנים בסרום. למדנו על בדיקות אגלוטינציה ושיטות המבוססות על שקיעת תלכידי אנטיגן-נוגדן ולאחר מכן המרצה דיבר על מבחן האגלוטינציה במבחנה לקביעת ריכוז הנוגדן (titer). לקראת סיום ההרצאה למדנו על אגלוטינציה פסיבית שבה ניתן לקשור בשיטות כימיות אנטיגנים על פני השטח של תאים אדומים או חלקיקים סינטטים כדי להראות את נוכחות הנוגדנים לאנטיגנים הללו וראינו דוגמאות וכיצד תהליך האגלוטינציה מתרחש.בסוף ההרצאה צפינו בסרטון המסכם בצורה מאוד ברורה את הנלמד.

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X