אתגרים באבחון מחלות זיהומיות במעבדה המיקרוביולוגית

סיכום שיעור 10

הדס טליו

הדס טליו

פרטי הסיכום

קורס: אתגרים באבחון מחלות זיהומיות במעבדה המיקרוביולוגית

מספר השיעור: 10

סיכום השיעור

בדיקות אבחון מהיר (RDT):

מקטין זמן לזיהוי הפתוגן מימים לשעות, יכול להבחין בין זיהומים נגיפיים לעומת חיידקים, מאפשר התייעלות לטיפול מתאים, הקל על ההחלטה האם לרשום abx או לא, למנוע שימוש באנטיביוטיקה מיותרת, ירידה בתנגודת האנטי מיקרוביאלית, מחקרים רבים הראו ירידה משך המחלה אורך השהייה, עלויות, 30 יום כולם גורמים לתמותה.

פאנל ה- BCID של FilmArray מספק תוצאות מהירות יותר, מסוגל לזהות 24 פתוגנים ברמת הסוג או במינים, ושלושה גנים עמידים לאנטיביוטיקה תוך כשעה.מבוצע על דגימות חיוביות של תרבית דם המדגימות נוכחות של אורגניזמים על ידי צביעת גרם ,אינו מבצע בדיקות רגישות.

אלקטרופוריזה בג’ל : שיטה להפרדת קטעי ה DNA על פי השוני במהירות נדידתם בשדה חשמלי.

הגורמים המשפיעים על מהירות הנדידה: המטען החשמלי והמסה המולרית.

שלבי עבודה :

מכינים ג’ל – משטח הדומה לג’לטין.

לחריצים  קטנים בקצה הג’ל מכניסים את תערובת קטעי ה DNA

יוצרים שדה חשמלי, הקוטב ה + נמצא בקצה המרוחק מהחריצים.

קטעי הDNA נעים מקצה אחד לשני.

קטעים קצרים רצים מהר והארוכים רצים לאט.

צובעים את הגל.

מקבלים שורה של פסים. בכל פס עותקים באורך זהה.

-הרעיון הוא שיש בעיה של זמן ארוך. הדרך להתגבר זה זיהוי מולקולרי- מקצרים את הזמן לשעות. באותו יום שקיבלנו את הדגימה יש איזשהי תשובה ראשונית.

זיהוי של חיידקים שעוזר לנו להקטין את משך הזמן- אלא לזהות את החיידקים שלא צומחים בצורה טובה במעבדה.  מהלך העבודה הוא לקבל את הדגימה הקלינית, למצות ממנה את ה-DNA, לבצע אמפליפיקציה של גן מטרה ספציפי פחות/ יותר.

אנטיביוטיקה: כימיקל המיוצר על ידי מיקרואורגניזם ההורג או מעכב צמיחה של מיקרואורגניזם אחר.

פניצילין היה האנטיביוטיקה הראשונה שהתגלתה. התגלה בשנת 1928 על ידי אלכסנדר פלמינג, מדען סקוטי שעבד בבית החולים סנט מרי בלונדון. פלמינג גילה שלעובש מפטריית פניציליום יש תכונות אנטיבקטריאליות. האנטיביוטיקה נקראה בשם הפניצילין על שם הפטרייה.

תרופות בקטריוצידיות: הורגות את החיידקים אנטיביוטיקה חיידקית הורגת חיידקים; מעכבים את סינתזת דופן התא: אנטיביוטיקה בטא לקטם (נגזרות פניצילין (פנאמים), צפלוספורינים (צפמים), מונובקטמים וקרבפנמים) וונקומיצין.

תרופות בקטריוסטטיות: מעכבות חלוקת חיידקים- מערכת החיסון הורסת את המספר הנמוך של החיידקים שנותר, אין גידול של חיידקים עקב הפרעה בייצור חלבונים, שכפול DNA, מטבוליזם תא אחר, ריכוזים גבוהים של חומרים בקטריוסטטיים מסוימים הם גם קוטלי חיידקים, ואילו ריכוזים נמוכים של חומרים קוטלי חיידקים מסוימים הם חיידקיים.

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X