אתגרים באבחון מחלות זיהומיות במעבדה המיקרוביולוגית

סיכום שיעור 12

michal sh

michal sh

פרטי הסיכום

קורס: אתגרים באבחון מחלות זיהומיות במעבדה המיקרוביולוגית

מספר השיעור: 12

סיכום השיעור

שיעור 12 12

וירוס השפעת- שפעת היא מחלה זיהומית הפוגעת ביונקים ובעופות, הנגרמת על ידי נגיף אינפלואנזה ממשפחת ה-Orthomyxoviridae מקבוצת נגיפי ה-RNA, התוקפת את דרכי הנשימה. בבני אדם המחלה מתבטאת לרוב בחום (מעל 38 מעלות צלזיוס), כאב גרון, כאב ראש, נזלת, שיעול, כאבי שרירים, וכן חולשה ועייפות, איבוד תיאבון, ליחה, סחרחורת ובחילה. סיבוך אופייני של השפעת היא מחלת דלקת ריאות, אשר עלולה להיות קטלנית, בעיקר בילדים קטנים, קשישים ובחולים עם דיכוי של מערכת החיסון.

ישנם שלושה סוגים של נגיף השפעת: A,‏ B ו-C. נגיף שפעת מסוג A הוא הסביר ביותר לפגוע באופן חמור בבני אדם בשל יכולתו לעשות שימוש של נשאים בעופות, בציפורי מים ובחזירים. בשל תכונתו לעבור מוטציה הוא מתעתע במערכת החיסון האנושית וחודר לתוך התאים האנושיים. בני אדם יכולים לפתח עמידות רבה יותר כנגד נגיפי שפעת מסוג B ו-C משום שהמוטציה שנגיפים אלה עוברים היא קלה. נכון לתחילת המאה ה-21 ידועים למעלה מ-200 סוגים של נגיפי שפעת.

ההידבקות במחלה נעשית באמצעות נגיפי המחלה המועברים בקלות רבה מאוד באמצעות האוויר, מה שהופך את המחלה למדבקת ביותר. ההידבקות בשפעת מתבצעת על ידי מעבר הנגיף אל דרכי הנשימה. שם הוא מזוהה על ידי תאי האפיתל שבדפנות דרכי הנשימה, כדבר מה בלתי מזיק ואולי אף רצוי לכאורה, עד שמתאפשר לו לחדור לתוכם. בתוך כל תא מחבר הנגיף את החומר הגנטי שלו עם החומר הגנטי של התא, כך שיתאפשר לו לעשות שימוש בחלבונים של התא, לשכפל עצמו בקצב מהיר ביותר ולהתרבות בתוך שעות פי מאות אלפים ואפילו פי מיליונים. לאחר זמן מה נהרס התא, הנגיפים החדשים מתפזרים וחודרים לתאים סמוכים, מתרבים גם בהם, הורסים גם אותם וחוזר חלילה. כך נהרסים יותר ויותר תאים, המחלה מתקדמת, עד שמערכת החיסון מדבירה את הנגיף. הדברת נגיף השפעת לוקחת כחמישה עד שבעה ימים.

החיסון המומת ניתן בישראל בגילאי חצי שנה ומעלה. החיסון מיוצר מנגיפי שפעת שגודלו בחלבוני ביצים ואשר מומתים ועוברים תהליך של פירוק (תהליך פירוק זה הוא זה שנתן לחיסון את השם Split). משמעות הרג ופירוק נגיפי השפעת הנמצאים בחיסון היא, שאין אפשרות להידבק משפעת כתוצאה מהחיסון. אך עם זאת עלול החיסון לגרום לתופעות לוואי של חום, עייפות, חולשה, הצטננות וכאבי שרירים (בעיקר במקום ההזרקה) אך אלו יימשכו לזמן קצר (יום-יומיים) ובחומרה יחסית נמוכה.

החיסון המוחלש ניתן בישראל בגילאי 2–49, כתרסיס אף. הוא מכיל נגיף חי-מוחלש אשר אינו מסוגל להתרבות בטמפרטורת פנים הגוף, אלא מסוגל להתרבות רק בטמפרטורות קרות יותר. בהתאם לזאת, הנגיף המוחלש מתרבה באף בלבד, והוא אינו מסוגל לגרום למחלה סיסטמטית. חיסון מסוג זה יעיל במיוחד אצל ילדים. החיסון אינו מיועד לשימוש אצל הסובלים מאסתמה או דיכוי חיסוני, או בנשים הרות. תופעות לוואי אפשריות הן כאבי ראש וגרון, נזלת ושיעול.

 

הרפס הוא משפחה של וירוסים (herpesviridae) הגורמים למחלות שונות (כגון “שַלְבֶּקֶת חוגרת”) אצל בני אדם וחיות. בלשון הדיבור, המילה “הרפס” מתייחסת בעיקר לנגיף “הרפס סימפלקס”, שמתבטא בעיקר בשלפוחיות על העור או בריריות, בעיקר באזור השפתיים, העפעפיים או איברי המין. הרפס תוקף יותר נשים מאשר גברים.

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X