אתגרים באבחון מחלות זיהומיות במעבדה המיקרוביולוגית

סיכום שיעור 12

Batya mannasse

Batya mannasse

פרטי הסיכום

קורס: אתגרים באבחון מחלות זיהומיות במעבדה המיקרוביולוגית

מספר השיעור: 12

סיכום השיעור

וירוסים!!! 😊

בהשוואה לבקטריולוגיה, הוירולוגיה הוא תחום יחסית חדש. רק בסוף במאה ה-19 התחילו להבין במה מדובר.

1892- בוטנאי איבנובסקי החל לחקור מחלה שהופיע על צמח הטבק הוא כתש את העלים והעביר במסנן, ולאחר שסינן את הנוזל המסונן על צמח טבק בריא, גם עליו הופיעו הכתמים. כלומר, יש איזשהו רעלן שעובר במסנן (שחיידקים בגודל רגיל לא עבור בו) שגורם למחלה.

באותם שנים חוקר הולנדי (1989) גם חקר את אותו מחלה. ראה שזה לא משהו שניתן לתרבת. שלל שזה רעל כי ראה שיש כושר התרבות בתאי המאכסן. קרא לזה טפיל אובליגטורי.

1937- זיהו את החומר המדובר- TMV והבינו שמדובר בחלבון וחומצות גרעין.

רק בשנות ה-40 באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים אפשר היה לזהות את הוירוס עצמו.

היום ניתן להגיד שוירוסים הם טפילים אובליגטורים. מבחינת גודל נעים בין 20 ל-800 מיקרון. (פי 1000 יותר קטן מחיידקים קטנים). וירוסים אינם נחשבים לתאים אלא לאיזשהו מבנה קופקטי. הם לא יכולים להיחשב כתא חי. הם חייבים את התא המאכסן על מנת להתרבות ולהיות פעילים.

המבנה- נוקלאוקפסיד וחומצות גרעין. יש כאלה עם מעטפת מעבר לקפסיד ויש ללא מעטפת.

יש וירוסי RNA ווירוסי DNA יכול להיות דו-גדילי או חד-גדילי.

קפסיד +חומצות גרעין = קפסומר.

וירוסים שהם עם מעטפת לוקחים אותו מהתא המאחסן- חלק מהממברנה של התא המאכסן. ככה הוא מצליח להיכנס לתא מטרה חדש.

DNA יכול להיות חד גדילי או דו גדילי ובשניהם יכול להיות במבנה מעגלי או פתוח. RNA יכול להיות חד גדילי או דו גדילי אבל יכול להיות רק פתוח.

מחזור החיים של הוירוס:

  1. ספיחה = הצמדות של הוירוס לתא מאכסן
  2. חדירה = כניסה לתא והסרת המעטפת.
  3. סינתזה –
    1. סינתזת הגנום הנגיפי
    2. שיעתוק וסינתזה של חלבונים בתוך התא המאחסן.
  4. הרכבה של ויריונים חדשים
  5. שחרור – שחרור הוירוס מתוך תא המאחסן.

וירוס ה-HIV- וירוס RNA. כדי שיוכל להיות משוכפל ע”י התא המאכסן הוא מגיע על אנזים רוורס טרנסקירפטאז. ברגע שיש את ה-DNA המקביל, הוא משתלב ב-DNA של התא ואז בתוך הגרעין יש ייצור של RNA וסינתזה של חלבונים חדשים.

פתוגנזה:

הוירוסים יכולים לגרום למחלה אסימפתומטית לגמרי. גם במצב כזה יהיו את כל השלבים של מחזור החיים של הוירוס שדיברנו עליהם.

הוירוס יכול לגרום למחלה שתנועה בין מחלה קלה ועד לתמותה.

מה הוירוס יכול לעשות לתא עצמו? יש 4 מצבים אפשריים:

  1. יכולים לגרום להתמרה סרטנית. כדוגמת וירוס הפפילומה – בעצם זה שהוא נכנס לתא המאכסן הוא מוציא את התא מבקרת חלוקה ולגרום להתמרה סרטנית. זה תהליך שיכול לקחת מספר שנים רב. לא כל התאים יהפכו סרטניים.
  2. הוירוס שנכנס לתא משעבד את התא לצרכים שלו ואז כאשר כל הויריונים החדשים יוצאים מהתא זה גורם לליזיס של התא- lytic infection.
  3. שחרור איטי של וירוסים חדשים – לא הורג את התא המאחסן ולאורך זמן התא המאכסן מפריש ויריונים חדשים. זהו זיהום מתמשך. Persistant infection.
  4. Latent infection- וירוס שיושב זמן רב בתוך התא המאכסן באופן לטנטי. יכול להיות אפילו מספר רב של שנים. רק כאשר הוירוס “מתעורר” אז יהיה מעבר מהשלב הלטנטי לשלב הליטי.

וירוס האינפלואנזה-

גורם למחלת השפעת העונתית. ההדבקה היא טיפתית . מעט מאוד במגע. וירוס RNA חד גדילי. מכיל 8 מקטעי RNA נפרדים. נחלקים ל3 סוגים- A, B ו-C. A הוא זה שבעיקר עושה את התחלואה באדם. הוא מדביק את תאי האפיטל.

יש לו מעטפת וספייקס. הוירוס נקשר לתא האפיטל באמצעות ספייקס של המגלוטינין. הוא מחדיר את חלקיקי ה-RNA שלו. בתוך ה-RNA הוא הופך ל-RNA משלים שאותו הריבוזום של התא המאכסן יכול לשתעק לחלבונים שיבנו את הוירוס החדש.

2 החלבונים החשובים המרכיבים את הוירוס:

  • H = המגלוטינין- יש 15 סוגים. מאפשר את קישור של הוירוס לתא המאכסן.
  • N = יש 9 סוגים. נורומינידאז- עושה הידרלוזיה לממברנה של התא המאכסן ומאפשר את השחרור של הוירוסים החדשים מהתא החוצה.

Antigenic Drift – שינוי קטן והדרגתי בחומצות אמינו אשר מרכיבות את הספייקינג של הוירוס.

Antigenic shift– גן של הוירוס אשר מוחלף כך שהתא המאכסן לא מזהה את הוירוס החדש וכך הוא מתחמק מתאי מערכת החיסון.

Influenza A – גורם בעיקר לתחלואה בבני אדם ומעורב בפנדמיות. גורם לתמותה בעיקר במאוד מבוגרים ובילדים. סימפטומים- חום, כאבי שרירים, קוצר נשימה. הרבה פעמים על הזיהום הויראלי מתשלב גם זיהום חיידקי.

Influenza B- לא ידוע שעושה antigenic shift.

Influenza C- גורם לרוב למחלות קלות.

טמיפלו– מעקב את האנזים הנורומינידאז ולא מאפשר לוירוס להשתחרר מהתאים שהודבקו. אנטיביוטיקה זו נמצאה יעילה רק אם מטפלים תוך 48 שעות מהופעת הסימפטומים כי אחרת יש כבר עומס ויראלי גבוהה מידי מכדי שהתרופה תעבוד.

הנחיות למניעת הדבקה בשפעת אצל צוות רופאי המטפל בחולים מאושפזים הוא ע”י בידוד החולה משאר המטופלים.

המניעה הכי טובה היא ע”י חיסון האוכלוסיה. גם מי שנדבק וחולה המחלה הרבה פחות חמורה.

וירוס הקורונה:

וירוס מעטפת עם ספייקינג שיש לו גליקופרוטאין S. יש לו גם המגלוטינין. הנגיף נצמד לאותו רצפטור שאליו נצמד וירוס ה-SARS – ACE2 (angiotensin Converting Enzyme 2).

אפשרויות טיפול בוירוס הקורונה:

ישנם תרופות אנטיויראליות שונות שניסו עבור וירוס זה. תרופות אשר חוסמות את הקישור של הוירוס לתא האפיתל, אנטיביוטיקה שחוסמת את החלבון S ובכך חוסמת את יכולת הקפסולה להיכנס ולהחדיר את ה-RNA. תרופות אחרות מנסות למנוע שיעתוק של ה-RNA ובכל לא ניתן ליצור ויריונים חדשים. כל התכנולוגיות האלו ניסו במחקרים שונים. חלק יותר יעילות וחלקן פחות. בסופו של דבר כמו שאר הוירוסים הכי יעיל הינו לפתח חיסונים.

חיסון:

  • מודרנה ופייזר- חיסון המבוסס על mRNA אשר מקודד לחלבון SPIKE.
  • חיסונים שיותר דומים לחיסונים נגד וירוס השפעת.

פאראמיקסווירוסים:

  • חזרת
  • חצבת
  • פארא-אינפלואנזה.

גם לוירוסים אלו יש חלבוני SPIKE במעטפת.

חזרת– עוברת ברוק ובלוטות הנשימה. הוא מתרבה בבלוטות הרוק ולכן כאשר מתרבה הוא גורם לנפיחות באזור זה ולכאים בבליעה. מי שחלה הוא מחוסן לכל החיים. סיבוכים אפשריים- דלקות באיברי הרבייה- שחלות ואשכים וזה עשוי לגרום לעקרות בבגרות. עשוי גם להגיע למוח ולגרום לדלקת במוח.

חצבת– מדבקת ביותר. ה-ID שלו הוא מאוד מאוד נמוך- ויריון אחד מספיק כדי לפתח מחלה אצל לא מחוסן. לאחר כמה ימים מההדבקה יש פריחה אופיינית. לאחר 3 ימים יש ירידה בפריחה ומתחילה התאוששות.

סימפטומים: פריחה, כאבי ראש, חום, דום נשימה.

סיבוכי המחלה מסכנים חיים. יכול לפגוע במערכת העצבים המרכזית. 10% מהילדים יכולים לפתח סיבוך קל של דלקת באוזן. 0.1% גורם לאנצפליטיס. מבוגרים שנדבקים בגיל מאוחר יכול לגרום לניוון שרירים. 1:1000 ילדים שחולים עלול למות מחצבת.

החיסון הוא חיסון חי-מוחלש. 97% יעילות לאחר קבלת שתי מנות. מי שלא חוסן ונחשף- אפשר לתת את החיסון עד 72 שעות מהחשיפה וזה עשוי לגרום לחיסון או למחלה פחות חמורה. חיסון סביל- הזרקת נוגדנים – לאנשים שלא יכולים לקבל חיסון חיי מוחלש- בעלי מערכת חיסון ירודה וכו’.

אם היה וירוס חולה בחצבת, גם לאר שעתיים שהיה בחדר, מי שנכנס יכול להידבק מחלקיקים שנמצאים באויר.

סיבוך מאוד נדיר- מחלה ניוונית של המוח.

וירוסי הרפס:

וירוסי DNA. HSV-1, HSV-2, VZV, JC, אדנווירוס, CMV, HPV.

מחלקים ל-3 תת קבוצות:

אלפא- HSV1, HSV2 ו-VZV

בטא- CMV, HHV6, HHV-7

גמא- EBV, HHV-8.

HSV- מבנה- נוקלאוקפסיד עם מעטפת עם גליקופרוטאינים על פני השטח.

בהרבה מקרים גורמים למחלה לטנטית במשך שנים ומידי פעם מתפרץ ומקבלים את השלב הליטי.

לגבי HSV- אדם הוא המאחסן הייחדי לוירוס זה.

הוירוס נכנס לתא- רק הקופסית והחומר הגנטי- המעטפת נשאר מחוץ לתא. כאשר הוירוס יוצא החוצה הוא לוקח חלק מהמעטפת של הממברנה של הגרעין ולא של התא עצמו.

מבחינה אפידמיולוגית- ההפצה היא דרך רוק, דמעות, דרכי מין.

איך עובד האציקלוביר? המולקולה ממה את המולקולה טימידין שנחוצה לרפליקציה של DNA. וכאשר הוא נכנס לתוך הרצף של הגנום הויראלי זה מעכב את הסינתזה של הDNA הויראלי.

CMV- בנוי כמו וירוסי ה-HSV אך שייך למשפחת הבטא הרפס וירוסים. הוא נחשב לפתוגן המוצלח ביותר בבני אדם- יכול לעבור בצורה אופקית או אנכית ללא השפעה קשה מידי על תאי המאכסן. ברגע שאדם נדבק ע”י הוירוס הוא יכול להיות לטנטי למשך כל החיים או לעבור ריאקטיבציה מפעם לפעם. ראינפקציה יכולה להיות מאותו זן של הוירוס ומבחינה קלינית זה אותו דבר כמו ריאקטיבציה.

בין 70-90% מהאוכלוסיה בארצות שונות נחשפו לוירוס זה. 2-10% עד גיל חצי שנה בכל העולם כבר נחשפו לוירוס.

הוירוס יכול להשפיע ב-0.3-1% מכלל הלידות החיות. זהו הנגיף שגורם להכי הרבה נכויות בעוברים אחרי תסמונת דאון. הוא יכול לעבור לעובר במשך כל שלבי ההריון.

למה גורם?

  • מחלות נוירולוגיות שונות- פיגור, אפילפסיה,
  • פגיעה בעיניים
  • פגיעה בשמע- חרשות.
  • מחלות נוספות בכבד וכן הלאה.

טיפול- גנציקלוביר.

 

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X