ביוטכנולוגיה 132394

סיכום שיעור 11

דניאל שפיגל

דניאל שפיגל

עובד מעבדה ועובד מחקר במעבדות של המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא)

פרטי הסיכום

קורס: ביוטכנולוגיה 132394

מספר השיעור: 11

סיכום השיעור

שיעור 11: 18.03.21

התחלנו בהסבר על FISH

משתמשים בפרובים מסומנים לטלומרים של עוברים וכו’ כדי לאתר מחלות עובריות, זוויג ועוד…

בבדיקת רפליקציה עושים כמה צביעות: רקע לתאים בחלוקה (BRDU), חיות (BAC) וביקורת. מחפשים רפליקציה א-סינכרונית שזה כשפעילות של גנים הקשורים לרפליקציה מתרחשת בשלב לא נכון ממחזור התא.

איתי הסביר גם על PCR דברים שאני כבר יודע מהעבודה

בPCR יותר לייזרים משמעם פחות דיוק בגלל זליגה

יש סמנים ספציפיים לרצף מסויים כמו taq וכלליים כמו סייבר גרין

יש היום טכניקה בפיתוח של החדרה למטופל מקטעים באפיניות חזקה משל הוירוס כדי לחסום את אתרי המטרה שלהם.

במיקרו אריי מחברים לזכוכית פריימרים ספציפיים מתחילת גנים כך שאם הגן קיים בדגימה הוא יידבק לשם (לאחר חיתוך כנראה). יש המון פרובים זהים באזורים מסויימים מהזכוכית וכל אזור בודק רכיב גנומי אחר. זו תחילת הביואינפורמטיקה כי הפעם הראשונה שבחנו מספר גנים מאותה רקמה.

ION טורנט יוצא משימוש מחקרי אבל נפוץ בבתי חולים כי יש קיטים ייעודיים וטובים למטרות קליניות. זו טכניקה בה קוראים שחרור יון בעל מטען כל פעם שיש שכפול שלו ואז משכפלים בצ’יפ מקטעים של הדגימה כשכל פעם יש בסיס יחיד שמשוכפל במערכת. הבעיה שם שאפשר לבחון רק כמות קטנה של מידע ולכן הטכנולוגיה ננטשת עם הזמן.

בסנגר יש שכפול של מקטע ולאחר כל אבן בניין מסויימת יש עצירת ריאקציה. לאחר מכן מריצים בג’ל ומשווים למה שמקבלים עם נקודות עצירה שונות וכך ניתן לפאנח את הרצף גם בעין. לחלופין מסמנים כל פעם בסיס אחר רדיואקטיבית ובודקעם איפה לאורך הרצף יש סיגנל. בשיטות מתקדמות יותר זה נעשה בבארית אחת או קפילארה.

בנאנופור יש אנזים שמעביר מקטעים לפתח בסיס אחר בסיס ושם יש מדידה שלהם חשמלית.

בנאנו סטרינג לוקחים 7 בסיסים בסדר ידוע עם סימן מוגדר ואז מריצים הרבה כאלה, הייתרון פה שאין PCR שמוביל לטעות פוטנציאלית, הבעיה שיש מגבלה על כמות הצירופים האפשריים במקביל וזה לא נותן את הרצף RNA המלא אלא רק מה נקשר אליו.

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X