ביוטכנולוגיה

סיכום שיעור 14

Rami.bk

Rami.bk

פרטי הסיכום

קורס: ביוטכנולוגיה

מספר השיעור: 14

סיכום השיעור

ניסוי קליני הוא ניסוי מבוקר בבני אדם שתפקידו למצוא את היעילות, הבטיחות או התועלת שבשימוש בהתערבות רפואית מסוימת. ההתערבות יכולה להיות טיפול בתרופה, שילוב של תרופות, מכשור רפואי, פרוצדורה כירורגית, טיפול רדיותרפי, טיפול שיחתי ועוד. חשיבותו של הניסוי הקליני היא בכך שהוא מאפשר למנוע מהציבור הרחב שימוש בתרופות ובטיפולים בעלי יעילות נמוכה או תופעות לוואי קשות המסכנות את בריאות המטופל או את איכות חייו.

 

ניסויים רפואיים בבני אדם נבדלים מניסויים רפואיים וביולוגיים בבעלי חיים הן ברמת האתיקה והן ברמת המובהקות הסטטיסטית הנדרשת מהם. לכן ניסויים אלה הם יקרים ומסובכים יותר לביצוע בדרך כלל.

ניסויים לבדיקת היעילות הטיפולית של טיפולים רפואיים למיניהם (כגון צמחי מרפא, שינויים בתזונה ומיני מרקחות) נערכו מזה זמן רב. התיעוד המוקדם ביותר של ניסוי כזה נמצא ככל הנראה בפרק א של ספר דניאל. מקובל לראות את ניסוי הצפדינה שערך ג’יימס לינד(אנ’) ב-1749 כניסוי הקליני המודרני הראשון. ציוני דרך נוספים בהיסטוריה של הניסויים הקליניים הם סדרת הניסויים של ויליאם ווטסון לבחינת טיפולים להפחתת הסיכון במחלת האבעבועות השחורות[1] שנערך ב-1767, ניסוי החלב במחוז לאנקשיר בסקוטלנד בראשית המאה ה-20, והניסוי לבדיקת יעילות החיסון של סאלק נגד נגיף הפוליו, שנערך ב-1954. ניסויים אלה אלה הובילו לתובנות חדשות בתחום.

 

השלב הבא הוא ניסויים פרה-קליניים (קדם-קליניים). המטרה בשלב זה היא להבין האם התרופה בטוחה, מהם מאפייניה כשהיא מוכנסת לגוף ומהי יעילותה הכללית. הניסויים בשלב זה מבוצעים במבחנות ובחיות מודל ונסרקות בו בערך 250 תרכובות שונות שעברו בהצלחה את השלב הקודם. המדענים בוחרים את חיית המודל המתאימה ביותר, בודקים באילו ריכוזים התרופה רעילה, מהו הריכוז הנמוך ביותר בו היא עדיין אפקטיבית ועוד פרמטרים שונים. השלב הזה לוקח שנה וחצי עד שלוש שנים, ואם הכול עובר בשלום החוקרים מגישים ל-FDA (הרשות הרגולטורית האמריקאית) בקשה לאישור למעבר לניסויים קליניים בבני אדם. אם ה-FDA מאשר, מתחילים בשלב 1 הנקרא גם phase 1. בשלב זה סורקים 5 תרכובות בדרך כלל, בעזרת 20-100 מתנדבים בריאים (בתשלום) במטרה לבדוק את בטיחות התרופה. לדוגמה, בודקים האם יש תופעות לוואי חמורות, מה השפעת התרופה על האיברים השונים וכו’. הניסויים בשלב זה מבוצעים בריכוזים עולים של התרופה במרפאות שיועדו לכך. משך הזמן – לפחות שנה.

 

מבין התרופות שהחלו את שלב 1, רק 80% ממשיכות הלאה לשלב 2. כאן, בודקים האם לתרופה יש השפעה ביולוגית כמצופה ממנה והאם היא בטוחה בקרב מספר גדול יותר של נבדקים, 100-300. מדובר במתנדבים חולים, בדרך כלל בלי מחלות רקע או תופעות קשות במיוחד. משך הזמן של שלב זה הוא לפחות שנתיים. רק 30% מהתרופות מצליחות לעבור בשלום את השלב הזה הלאה לשלב 3.

שלב 3 הוא השלב הגדול והיקר ביותר. בודקים בו 1,000-3,000 חולים שונים במשך מעל 3 שנים במרפאות ובתי חולים שונים. המטרה היא לבדוק אם התרופה יעילה יותר מטיפול קיים (אם אכן קיים טיפול לאותה מחלה). בערך 50% מהתרופות שמגיעות לשלב 3 כושלות ולא ממשיכות לשוק (ולפעמים מפילות יחד איתן גם את החברה שפיתחה אותן בשל העלות האדירה של הפיתוח).

 

בנקודת הזמן הזו מבקשת החברה המפתחת אישור נוסף מה-FDA לשימוש מסחרי, ואם הבקשה אושרה (בתהליך שלוקח בערך שנתיים בפני עצמו), התרופה נכנסת לשוק ולשלב 4. התחלנו מ-10,000 תרכובות שונות, ואם אחת מהן שרדה את כל התהליך הזה, אותה תרכובת בודדת נכנסת לשוק כתרופה. בשלב 4, כאשר התרופה כבר נמכרת בשוק, ממשיכים לבדוק את הבטיחות שלה (למשל באינטראקציה עם תרופות אחרות) במעקב פשוט אחרי דיווחי הרופאים והחולים.

 

חשוב להדגיש שבמהלך כל תהליך הפיתוח, וביתר דגש על שלבים שלוש וארבע, קיימת הקפדה גדולה מאוד על איסוף דיווחים של המטופלים והצוות הרפואי על כל החמרה במצב או תופעת לוואי קלה כחמורה. הרעיון הוא להבין האם בשימוש נרחב יותר של התרופה שמתבצע בשלבים האחרונים מתגלה בעיה שלא צפו אותה קודם (למשל, תגובה עם תרופה אחרת שהמטופל מקבל) שגורמת לסיכון בטיחותי כלשהו. במידה ומזהים סיכון שכזה יוגבל השימוש בתרופה בחולים עם מצבים כאלו ואחרים, בחולים שלוקחים תרופות נוספות שזוהו כשילוב בעייתי או שהתרופה תאבד את האישור שלה ותוסר מהשוק. גם אם נשמע שמדובר בהליך פשוט, הוא מורכב למדי. החוקרים המלווים את פיתוח התרופה רוצים לבדוק אם מדובר בסיכון שנוצר עקב נטילת התרופה החדשה (ואז יש להגביל או לעצור את שיווקה) או שמדובר באירוע אקראי שאינו עולה על הסבירות שיתרחש באוכלוסייה הכללית (כדי שלא ייעצר פיתוח של תרופה שעשויה לעזור למספר רב של אנשים).

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X