גנטיקה קלינית

סיכום שיעור 12

Nezar Saman

Nezar Saman

פרטי הסיכום

קורס: גנטיקה קלינית

מספר השיעור: 12

סיכום השיעור

סיכום שיעור 12,

 

תאחיזה  “תאחיזה גנטית” היא מצב בו זוג גנים נמצאים באתרי גנים קרובים על אותו כרומוזום ולכן הסיכוי שזוג אלליהם באותו כרומוזום הומולוגי ייפרדו באירוע השחלוף קָטָן משל גנים הנמצאים באתרי גנים בכרומוזומים נפרדים או רחוקים אחד מהשני באותו כרומוזום (גנים שלא נמצאים בתאחיזה). משמעות הדבר היא שרוב אלליהם יישארו על אותו כרומוזום הומולוגי, באותה גמטה, ויעברו יחדיו לצאצא.

ככל שהמרחק בין אתרי הגנים של הגנים בתאחיזה קצר יותר כך התאחיזה ביניהם חזקה יותר, והסיכוי שזוג אלליהם באותו כרומוזום הומולוגי יפרדו קטֵן. את המרחק בין אתרי גנים של גנים בתאחיזה מודדים ביחידות סנטימורגן, שכל יחידה משמעותה סיכוי של 1% שאלליהם יפרדו ואחד האללים יעבור לכרומוזום הומולוגי אחר, בגמטה נפרדת.

בנוסף כל גן הנמצא על כרומוזום מסוים נקרא גן בתאחיזת אותו כרומוזום. לדוגמה: גן היושב על כרומוזום X, נקרא “גן בתאחיזת X”.

תאחיזה מתקיימת אך ורק ברבייה זוויגית, ויש לה השפעה חשובה ביותר על האופן בו יורשים הצאצאים את מטענם הגנטי של הוריהם.

התופעה נתגלתה על ידי תומאס הנט מורגן.

ליצורים המקיימים רבייה זוויגית, כאשר יש הפרדה לשני זוויגים שונים (ישנם זכרים וישנן נקבות, והם לא יכולים להפוך להיות הזוויג השני; בניגוד להרמאפרודיטיות שיצור אחד הוא “גם זכר וגם נקבה”), בדרך כלל לכל זוויג יש מערך כרומוזומים קצת שונה. הכרומוזומים שמופעיהם בשני הזוויגים שונה, הם אלה שקובעים את מין הזוויג (זכר או נקבה) והם קרויים כרומוזומי זוויג. באדם לדוגמה: כרומוזומי הזוויג הם: כרומוזומי X וY, כאשר לזכר יש XY ולנקבה XX.

כאשר גן מסוים נמצא בתאחיזת כרומוזום זוויג – תאחיזה הקרויה “תאחיזה מינית” – השפעת התאחיזה גורמת לשוני בהופעת השפעתם של האללים השונים של אותו גן בין הפרטים משני הזוויגים השונים, לרוב, האללים הרצסיביים. לשם הפשטות, נתייחס למערך הכרומוזומים באדם, למרות שבמינים מסוימים אחרים הוא שונה.

כאשר גן נמצא על כרומוזום X, מתקיים דגם ההורשה שאינו לפי חוקי מנדל ולפיהם פרטים מזוויג אחד מושפעים מאללים רצסיביים (אשר לרב הם פגומים וגורמי מחלות) יותר מאשר פרטים מהזוויג השני (למשל ביונקים ובאדם בפרט, קיים סיכוי גדול יותר לביטוי אללים רצסיביים בזכרים, ובעופות בנקבות). הגורם לכך הוא שבקריוטיפ בעלי שני כרומוזומי XX (באדם, נקבות) עשוי להתקים אלל דומיננטי אשר ימסך את השפעת האלל הרצסיבי (מצב של “נשא” תסמונת, הטרוזיגוט), ואילו בקריוטיפ בעל כרומוזום X יחיד (באדם, זכרים), אין מיסוך מסוג זה ולפיכך הם מושפעים מהאלל הרצסיבי בשכיחות גבוהה בצורה משמעותית (מצב של “חולה” בתסמונת, הומוזיגוט).

מכיוון שזכרים (בני אדם) מקבלים את כרומוזום X מאִמם, אִם האֵם היא נשאית לאלל רצסיבי בכרומוזום X, יש להם סיכוי של 50% ללקות בתסמונת המקושרת לגן זה. לאב אין כל השפעה על הורשת התכונות האחוזות ב-X לבניהם. לאירוע מסוג זה שכיחות גבוהה יחסית.

מכיוון שדרושים שני אללים רצסיביים על מנת לבטא תכונה רצסיבית עבור נקבות לא די בכך שאמהות יהיו נשאיות לאלל הרצסיבי אלא בנוסף על אביהן להיות במצב “חולה” על מנת שיהיו בעלות סיכוי של 50% ללקות בתסמונת המקושרת לגן זה. זהו אירוע נדיר יחסית.

אב “חולה” לא יוריש את התסמונת לבניו וכל בנותיו תהיינה נשאיות לכל הפחות.

לפיכך, בעץ משפחתי עם מחלה בהורשה רצסיבית בתאחיזת X נצפה לראות את המאפיינים הבאים:

  1. אם האם נשאית, לבנים סיכוי של 50% לחלות, ולבנות סיכוי של 50% להיות נשאיות.
  2. אם האב חולה, כל הבנות נשאיות והבנים לא יושפעו .
  3. אם האב חולה, והאם נשאית, לבנות יש סיכוי של 50% לחלות.
  4. זכרים מבטאים את המחלה במידה ניכרת יותר מנקבות.
  5. תכונה נדירה במשפחה.

דוגמאות למחלות כאלו הן עיוורון צבעים, המופיליה וחסך נוגדנים מולד.

בעץ משפחתי עם מחלה בהורשה של אלל דומיננטי בתאחיזת X נצפה לראות את המאפיינים הבאים:

  1. אם האב חולה, כל הבנות יהיו חולות גם כן והבנים לא יושפעו.
  2. אם האם חולה, לבנים ולבנות סיכוי של 50% לחלות.
  3. זכרים ונקבות מבטאים את המחלה במידה שווה.
  4. תכונה שכיחה במשפחה.
  5. לעיתים הזכרים אינם שורדים (מופלים בשלבים מוקדמים של ההיריון) והמחלה מתבטאת רק בנקבות.

 

מחלת קרוהן היא מחלה השייכת לקבוצת מחלות הנקראות מחלות מעי דלקתיות ואשר כוללות גם את מחלת קוליטיס כיבית. שכיחותה של מחלת קרוהן נעה בין 3 ל-14 לכל 100,000 נפשות באוכלוסייה מדי שנה. ההופעה של המחלה מתרחשת בשתי קבוצות גיל: קבוצת הגיל הצעירה, הנעה בגילאים 15–30 וקבוצת הגיל השנייה שנעה בין גיל 60 ל-80. המחלה נפוצה יותר אצל יהודים, בעיקר יהודים ממוצא אשכנזי, בדומה למחלת קוליטיס כיבית, ולרוב פוגעת מעט יותר בגברים. כמו כן המחלה שכיחה יותר אצל מעמדות סוציו-אקונומיים גבוהים, וכן באזורים מתועשים לעומת אזורים כפריים. המחלה נושאת את שמו של הרופא היהודי-אמריקאי בריל ברנרד קרוהן שתיאר אותה יחד עם שני עמיתים, לאון גינצבורג וגורדון ד’ אופנהיימר מבית החולים מאונט סיני.

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X