המעבדה הרפואית לעובדים בכירים

סיכום שיעור 3

עדי זיסמן

עדי זיסמן

עובדת במכון הגנטי בשערי צדק

פרטי הסיכום

קורס: המעבדה הרפואית לעובדים בכירים

מספר השיעור: 3

סיכום השיעור

סיכום שיעור 3:

מערכות המחשוב במעבדה וממשקיה:

מעבדה לא יכולה לעבוד היום בלי מערכת מחשוב כדי לאגור נתונים.

מערכת מידע- תכנה שמאפשרת לנהל את המידע באותו תחום שקיים במחשב. המערכת מאפשרת לאגור נתונים לאורך זמן. יש מערכות מידע שונות במעבדה, למשל בנק הדם, פתולוגיה, גנטיקה ועוד.

למערכת יש מסדי נתונים שבהם נאגרים הנתונים לאורך זמן ונשמרים בשרתים.

HL7- פורמט להעברת נתונים רפואיים ממערכת אחת למערכת שנייה כאשר המערכות יודעות את הפורמט ויכולות לקלוט אותו.

מערכת מעבדות מסוגלת להעביר תוצאות במערך מאובטח לתיקים רפואיים בבתי אבות למשל בכספת (דרך הרשת).

מערכת מעבדות מחוברת לעשרות מכשירים שונים וזה מייעל על העברת התוצאות ושלמות המידע. כמובן שזה גם עוזר בקיצור הזמנים.

יש מצבים שמעבדה מקבלת בדיקות והיא לא יכולה לבצע אותה, אז יש מערכת של העברות בדיקות ותוצאות. נקרא הזמנות ותוצאות בין מעבדות.

הקריטיות של מערכת המעבדות- נותנות מידע לבתי חולים ולקהילה.

תהליך של בדיקה בקהילה- קודם יש הזמנה של בדיקה בתיק הרפואי. אחר כך יש לקיחה של דגימה באתר מרוחק. אז יש שינוע, מרכז סירכוז, ביצוע בדיקות במעבדה מרוכזת וזה הכל ממוחשב ומאפשר שחרור של תוצאות עוד באותו היום.

עכשיו עובדים על תהליך של מחשוב המשלוחים כדי לדעת בכל רגע מזמן הלקיחה איפה הדגימה עד שהיא מגיעה למעבדה.

התהליך בבית חולים שונה מאשר בקהילה.

שדרוג מערכת מעבדות זה תהליך שלוקח זמן והינו מורכב. צריך קודם להקים סביבת טסט, לראות שהכל תואם ועובד גם מבחינת האנשים, העבודה, המכשור ועוד. יש לבדוק שהמערכת עומדת בעומס שהיא צריכה לעמוד בה.

מערכת מעבדות הוקמו בצורה כזו שלא היה ברור אם היה כדי למרכז או לבזר. יתרונות במרכוז- ייעול תפעול המעבדות, יצירת סטנדרט, קיצור זמני פריסה.

תשתית אחידה לתוצאות מאפשר שיפור התראות בתיקים הרפואיים.

התפתחויות בתחום המעבדות- זיהומים של חיידקים עמידים, צ’יפ גנטי מאפשר לעשות בדיקות לכל המחלות הידועות, גלוקומטר מוסדי- מכשיר שמבוצעת בו בדיקת הסוכר ויודע לשדר את התוצאות, ריצוף גנטי בטכנולוגיית ענן ועוד (ניתן לראות במצגת).

 

ניהול סיכונים במעבדות רפואיות:

למה ניהול סיכונים? כמות האנשים שמתים ביום בגלל רשלנות רפואית בארהב הוא כמו מטוס נוסעים שלם. נובע גם מעלייה בכמות האנשים וגם בעליה בשימוש בטכנולוגיה.

המטרה היא מניעת מימוש הסיכון.

ההשקעה במניעה היא בלתי נראית ולא תמיד מתגמלת כיוון שאסונות שנמנעים לא נראים ולא נשמעים. ולכן יש חשיבות להנהלה כן לעשות ניהול סיכונים

ניהול סיכונים במעבדה: בשלב הפרה אנליטי, בשלב האנליטי ובשלב הפוסט אנליטי.

כולנו מבצעים מדי יום פעולות של ניהול סיכונים לא פורמלי, כמו למשל צחצוח שיניים או חגירת חגורת בטיחות. הרי לא בהכרח יהיה חור בשן או תהיה תאונה.

היסטוריה של ניהול סיכונים במצגת.

סיכון- הסבירות להתממשות של כשל, יש כמה סוגי סיכונים וזה עולם רחב וגדול.

רמת התכנות- מדד הסבירות והתדירות להתרחשות של ארוע

רמות חומרה- מדד השלכה- מייצג את פוטנציאל הנזק העלול להגרם לחברה במידה והסיכון יתממש.

תאבון הסיכון- כמה אני מוכנה לסבול את הסיכון וזה ישפיע על כמות המשאבים שאני אשקיע במניעה של הסיכון.

סיכון שורשי- סיכון המובנה מעצם כיום הפעילות מבלי להתייחס לבקרות הקיימות (כביש בלי רמזורים, בלי מעברי חציה וכו)

סיכון שארי- סיכון כפי שהוא מצוי כיום לאחר הבקרות המיושמות כיום (כביש עם רמזורים, עם מעברי חציה וכו)

סיכון מטרה- רמת הסיכון השארי שאנחנו שואפים להגיע אליו.

גורמי סיכון שכיחים ביותר במעבדות רפואיות מופיעים במצגת.

כדי לנהל סיכונים במעבדה קודם כל עושים תרשים זרימה של התהליך. אז עושים רשימת סיכונים וקובעים את ערך הסיכון של כל סיכון. סיכון עם ערך גבוה צריך לבוא ולראות איך לתקן, למשל מכשור אחר וכו.

מגוון דוגמאות לניהול סיכונים אקטיביים במצגת. ואז דוגמאות לניהול סיכונים בעקבות אירוע חריג.

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X