המעבדה הרפואית לעובדים בכירים

סיכום שיעור 3

yuvalnos

yuvalnos

פרטי הסיכום

קורס: המעבדה הרפואית לעובדים בכירים

מספר השיעור: 3

סיכום השיעור

מפגש 3- מערכות מחשוב במעבדה וממשקיה, ניהול סיכונים.

סמדר ורון, מנהלת מערך המחשוב בכללית.

כל מערכות המעבדה מנקזות את המידע המופק לתוך ה-LIS.

מערכת מידע היא תוכנה או אוסף של תוכנות המאפשרות לנהל מידע בצורה ממוחשבת ולאגור אותה לאורך זמן. לכל מעבדה ואפילו תת תחום במעבדות יהיה את מערכת המחשוב התומכת שלו.

ממסדי הנתונים מתבססים על SQL או ORACLE. הממשק הוא הנמצא מאחורי הקלעים והוא זה שמקשר בין המערכות. HL7 הוא הוא הסטנדרט שבו תוצאות רפואיות עוברות מהמעבדות לתיקים הרפואיים של המטופלים.

התוצאות מהמעבדות מגיעות למאגרי המידע, משם התוצאות מופצות לרופאים, לתיקים האישיים של המטופלים. המטופלים יכולים לגשת לתוצאות הבדיקות דרך האינטרנט, הטלפון, לקבל אותם בפקס או מייל. תוצאות המעבדה גם מיוצאות לגורמים חיצוניים כמו בתי אבות ולספקים שונים שאינם חלק מהקופה. התוצאות מופצות למעיין כספת (אתר מאובטח ברשת) ומשם בעלי גישה יכולים למשוך את התוצאות.

ממשקי מכשירים: נעשים באמצעות מנהל התקן מתאים driver המקשר את המכשיר למערכת המחשוב. ה-driver יוצר API בין המכשיר למחשב.

יש ממשק הזמנות שנקרא קליקס. שם הרופא מקליד איזה בדיקות הוא רוצה שהמטופל יעשה, משם זה מגיע למאגר שמופץ למעבדות או לכספות אחרות לצורך אירכוב.

יש ממשק לחיובים על בדיקות. יש גם ממשק הזמנות ותוצאות בין מעבדות. בעידן הקורונה נוצרו ממשקים חדשים. לדוגמא מד”א נהפך להיות כגוף ששולח בדיקות לביצוע. משרד הבריאות הקים ממשק ששולח תוצאות דרך SMS ומענה קולי לנבדקים.

מערכת מעבדות היא מבוזרת. כלומר כל מרכז שמכיל מעבדות יש לו מערכת משלו, כך אם המערכת נופלת, רק מרכז אחד נפגע ולא כל מערך המעבדות.

ענת בן דור- ניהול סיכונים מנהלת מקצועית מעבדה מרכזית עתידים:

מטרת ניהול סיכונים היא להוריד את הסיכון להתרחשות של תקלה שיכולה לגרום לפגיעה או למוות בהתאם להנחיות מהמוסד. המטרה היא לזהות בעיות פוטנציאליות לפני שהם קורות, מניעת מימוש הסיכון. בתחום ניהול סיכונים אין הפתעות. מדובר על התממשות סיכונים בטיחותיים או תפעוליים ידועים מראש. ההשקעה במניעה היא בלתי נראית ולא מתוגמלת, בכלל שאסון שנמנע לא מדווח.

חוסר ודאות וסיכון קיימים בכל מקום שהעתיד אינו ידוע. טעות היא כישלון של פעולה מתוכננת להשיג את המטרה שלה. רוב הכשלים הם בגורם האנושי, כ-90%. בני אדם לעולם יעשו טעויות. יש לסקור את הסיכונים האפשריים ולשנות ולהתאים את תהליכי העבודה בהתאם.

רמת ההיתכנות היא מה הסיכוי שהאירוע הבעייתי יתרחש. רמת החומרה מייצג את פוטנציאל הנזק במקרה והסיכון יתממש. תיאבון הסיכון אומר כמה אני מוכן לסבול את הסיכון שישפיע על כמות המשאבים שאני מוכן להשקיע על מנת למנוע את הסיכון.

סיכון שורשי: מוגדר כסיכון המובנה מעצם קיום הפעילות מבלי להתייחס לבקרות הקיימות.

סיכון שארי:  הסיכון כפי שהוא מצוי היום לאחר החלת כל הבקרות הדרושות לתהליך. הסיכון השארי יהיה נמוך יותר ככל שכל הבקרות פועלות במיטבן.

סיכון מטרה: מוגדר כסיכון השארי שההנהלה שואפת להגיע.

בניהול סיכונים הכל סובייקטיבי. מה שמבחינתי יכול להיות מאוד מסוכן או מבעייתי בעיני אחר יכול להיות מינורי לגמרי.

הערכת עוצמת סיכון: מדובר במטריקס של סבירות מול השלכה. הכל מקודד בצבעים על פי רמת ההיתכנות. ירוק- סיכוי שיתממש נמוך, כחול- סיכוי בינוני, כתום- סיכוי גבוה, אדום- קריטי (חייב להפסיק את העבודה ולתקן מיידית על הליקויים). ניהול סיכונים הוא חלק מתקנות ה-ISO. בכל שנה תבוצע סקירה מחודשת של הסיכונים במעבדה.\

ניהול סיכונים פרואקטיבי: עושים תרשים זרימה מפורט לתהליך בדיקה מסוים. אז עוברים שלב שלב ונותנים ציון לכל שלב על פי המטריצה. ערך הסיכון הוא מכפלה של ערך החומרה, ערך ההיתכנות, ערך הגילוי ויוקר הדגימה. עבור כל שלב בתהליך וערך הסיכון המתקבל אני צריך להחליט אם יש צורך בפעולה מתקנת, ובהנחה ואני חושב שלא צריך פעולה מתקנת אני צריך לנמק למה.

כל מעבדה מחויבת לעשות סקר סיכונים אחד לפחות בשנה לעמדה אחת ספציפית.

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X