המעבדה הרפואית לעובדים בכירים

סיכום שיעור 3

Yafit

Yafit

פרטי הסיכום

קורס: המעבדה הרפואית לעובדים בכירים

מספר השיעור: 3

סיכום השיעור

שיעור 3- מערכת המחשוב במעבדה וממשקיה-סמדר ורון

מערכות שאנחנו מכירים זה LIMS או LIS אשר אוגרות את הנתונים.

מערכת מידע היא תוכנה אשר מנהלת את המידע אותו רוצים למחשב.

במערכת מעבדות יש הרבה תחומים ובגלל המורכבות של התחום הזה בכל תחום יש תת מערכת שמתאימה עצמה לניהול של אותה מעבדה.

לכל המודולים האלה יש מערכות תומכות.

הנתונים נאגרים באחורי הקלעים ב SQL  ו ORCL.

ממשק מאפשר העברת נתונים ממקום למקום

HL7 הוא פורמט, קובץ עם נתונים בצורה מובנית, אשר מאפשר העברת נתונים רפואים ממקום למקום.

התוצאות מועברות למאגרים ומשם בתוך הארגון למשל לתיק חולה וכו

מערכת מעבדות יכולה להעביר תוצאות ללקוחות חיצונים על ידי כספות בפורמט HL7 . כספת זה שם לסיפריה מאובטחת ברשת אשר יודעת להציג למקורות חיצונים את המידע.

אחד הדברים החשובים במעבדות זה הקישור בין מערכת המחשוב למכשיר. צריך שיהיה דרייבר לכל מכשיר זה מה שמאפשר שהתוצאות יגיעו לתיק הלקוח ויישויכו נכון לתיק החולה.

המכשירים יכולים לשמור נתוני גרפים, כיול וכו וניתן לקבל החלטה האם להעביר את זה גם למערכת המעבדות

גם נתוני ההזמנות צריכים להעשות באופן ממוחשב בכללית זה נקרא קליקס

ממשקים נוספים שיש במערכת הם לצורך התחברות לממשקי הארגון, גורם שולח, תשלום על הבדיקות וכו

חסר… התנתק

עבור הקורונה הוקמה מערכת הזמנות לקליטת דגימה מול מד”א וכן מערכת מול משרד הבריאות אשר יכולה לראות את פילוח התוצאות. בנוסף הוקמו ממשקים יעילים יותר מבחינת תשובה בSMS או במענה קולי. התשובה לא ניתנת ב SMS אלא מעדכנת שאכן יש תוצאה באתר קופ”ח

 

מערכת מעבדות היא מאוד מורכבת ובעלת ממשקים רבים מאחורי הקלעים.

בקהילה נשלחת הזמנה על ידי הרופא אל האתר המרוחק בו המעבדה לוקחת דם ויודעת עבור איזו בדיקה איזו מבחנה לקחת. לאחר מכן הדגימה משונעת למעבדה או למרכז סרכוז אם המעבדה רחוקה כדי לשמר את הדגימה. ומשם היא מגיעה ללקוחות שלה שהם הרופאים והפציינטים.

תיעוד תהליך שעוברות הדגימות זה חלק חשוב מאוד והוא בתהליכי פיתוח.

בבית חולים התהליך שונה, לא משתמשים טפסים, יש מאושפז שצריך להגיע אליו עם עגלת הלקיחה, לזהות להבין לפי המערכת איזה מבחנות צריך לקחת ולבצע את הלקיחה.

שדרות מערכת מעבדות הוא תהליך מאוד מורכב, כי לא יכול להיות מצב שהיא לא תעבוד אפילו לרגע.

 

 

ניהול סיכונים במעבדה הרפואית- ד”ר ענת בן דור

ניהול סיכונים הוא הצעדים שננקטים על מנת לזהות בעיות פוטנציאליות לפני שהן קורות

המטרה היא מניעת מימוש הסיכון

בתהליך הפרה אנליטי הסיכון-טמפ, מיכל,מידע, צום או לא

בשלב האנליטי-ציוד, ריאגנטים, כמה דגימות לעשות בתיקוף

בשלב הפוסט אנליטי-האם להןדיע על כל תוצאה לרופא

ניהול סיכונים הוא השיקול בין השקעת המשאב לעומת הסיכוי להתממשות הסיכון

צריך לבחון ארועים ולהבין איך מונעים את הסיכוי שהסיכון התממש

התרומה של הגורם האנושי עלתה עם השנים כי הציוד והמכונות היו יותר אמינים.

 

רמת ההתכנות או מדד הסבירות- מה הסיכוי שהסיכון יתממש

רמת החומרה או מדד ההשלכה-פוטנציאל הנזק שיגרם כתוצאה ממימוש הסיכון

תאבון הסיכון או גבול הסיבולת-כמה אני מוכנה לסבול את הסיכון וזה ישפיע על כמות המשאבים שאני משקיעה כדי למנוע את הסיכון. ברמת הארגון. כמה משאבים אני מוכנה להשקיע כדי למנוע את הסיכון. תאבון סיכון 0 משמע לא יהיו תאונות.

 

סיכון שורשי- סיכון מובנה מעצם קיום הסיכון

סיכון שארי- סיכון לאחר הכנסת בקרות

סיכום המטרה- רמת הסיכון השארי שאליו רוצה ההנהלה להגיע

 

ניהול סיכונים זה לזרוק כסף לחינם

סיכון המטרה הוא 99.7 אחוז מהבדיקות הן אמינות

 

מצב אדום-קריטי לא רוצים להגיע לשם ונשקיע את כל המשאבים לכך

 

יש דרישה בתקן איזו 9001 לניהול סיכונים ויש נוהל כתוב.

בכל שנה תבוצע סקירה חוזרת של ניהול סיכונים

צריך לעשות ניהול סיכונים לבדיקה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X