המעבדה הרפואית לעובדים בכירים

סיכום שיעור 3

chensa

chensa

פרטי הסיכום

קורס: המעבדה הרפואית לעובדים בכירים

מספר השיעור: 3

סיכום השיעור

סיכום שעור מספר 3:

חלק א: מרצה סמדר ורון מנהלת תחום מיחשוב המעבדות בשרותי בריאות כללית.

נושא השיעור בחלק הראשון היה מערכות המחשוב וממשקיה. מערכת לניהול מעבדה היא שם כולל למערכת מידע לניהול תהליכי עבודה, תרשימי עבודה, ניהול התוצאות, ניהול אישורי התוצאות ופעולות נוספות אשר מתרחשות במעבדה. השם הכולל הוא LIS או LIMS- Laboratory information management system

מערכת מידע- הינה אוסף של תוכנות המאפשרות לנהל את המידע בצורה ממוחשבת. במעבדות יש תחומים שונים ותת תחומים ולכל תת תחומים יש מודול משל עצמו.

דיברנו על 2 מסדי נתונים עיקריים: SQL Oracel

ממשק זו הדרך להעברת נתונים לתוך המערכת וממקום למקום. HL7 זהו פורמט להעברת נתונים רפואיים שמאפשר את העברתם ממערכת אחת לשניה. המעבדה היא למעשה בית חרושת לתוצאות והתוצאות הללו צריכות להגיע אל הלקוחות דרך ממשק תוצאות.

דיברנו על מימשקי מכשירים- אחד הדברים החשובים זה מימשק בין הנתונים לבין המכשירים. מערכת המעבדות מחוברת ע”י עשרות מימשקי מחשב למכשירים שונים כשהמטרה הינה שמירה על איכות המידע בעת העברתו.

דיברנו על האילוצים השונים שנוצרו למשל בעקבות מגיפת הקורונה ועל הצורך המיידי ליצור ממשקי מחשב חדשים.

כמות המימשקים הקיימים היא גדולה מאוד. התשתית המיחשובית מאפשרת מעבר נתונים מהיר מהמעבדה אל הגורם המזמין.

דיברנו על דרכה של בדיקה בקהילה, על “אתר מרוחק”. דיברנו והדגשנו את השונות שבין מערכות בקהילה לעומת מערכות המיחשוב אשר בבית החולים.

דיברנו על התחומים אשר השתנו במעבדות בשנים האחרונות, כמו הציפ הגנטי, גלוקומטר מוסדי, דיברנו על כך שהגישה אל בדיקת ה HIV השתנתה מבחינת מיחשוב, ריצוף גנטי ואנליזה, וטכנולוגיית ענן- כל אלו הצריכו שינוי מיחשובי.

 

 

חלק ב ניהול סיכונים במעבדות רפואיות. מרצה: ד”ר ענת בן דור.

ניהול סיכונים במעבדה הוא עניין סובייקטיבי כאשר הכלים הינם אובייקטיביים. השיקול והבחירה מהו גורם סיכון הוא בחירה סובייקטיבית. אם מסתכלים על כמות האנשים שמתים בשנה מטעויות ומרשלנות רפואית בארה”ב, זה נמצא במקום ה 3 מסך סיבות המוות. ניהול סיכונים מטרתו להפחית סיכון להיארעות של תקלהכאשר יוצאים מנקודת ההנחה שלא ניתן למנוע את הסיכון כי הסיכון מוטבע בתוך העשייה.

מטרת תהליך ניהול הסיכונים:

  1. לזהות בעיות פוטנציאליות לפני שהן קורות- כך שניתן יהיה לתכנן פעילויות שמטרתן למנוע או להפחית את התוצאה השלילית במקרה של התממשות אותן בעיות.
  2. תהליך מניעה – מטפל בבעיות מוקדם ככל האפשר ובכך מקטין את השפעתן השלילית.

סיכון הינו הסתברות להפסד כתוצאה מ: אי נאותות או מיכשול בתהליכים פנימיים/תפקוד עובדים/מערכות בארגון, אי עמידה בתקנות או בדרישות החוק או בתקנים.

על מנת לעשות ניהול סיכונים יש להתגבר על ההנחה הרווחת של “יהיה בסדר”. מחדלים נגרמים כתוצאה מהתממשות של סיכונים בטיחותיים ותפעוליים ידועים.

המוקש בעניין של ניהול סיכונים: ניהול הסיכונים זו למעשה השקעה במניעה של התממשותם של סיכונים, זוהי מניעה שהיא בלתי נראית ולא תמיד מתוגמלת כי אסונות שנמנעים לא נראים ולא נשמעים. בדיוק כאן המקום לאחריות אישית ולמנהיגות של הנהלת הארגון הבכירה.

דיברנו רבות על חוסר הודאות ועל אופן ניהול סיכונים. הוצגה לנו טבלת הערכת סיכונים ודירוגים לפי ההשלכות ולפי הסבירות שלהם להתרחש.

הוזכרו מושגים חשובים כמו למשל: רמת היתכנות, רמת חומרה ותאבון הסיכון. תאבון הסיכון למשל הוא משקף את פילוסופיית והשקפת עולמה של החברה או של הארגון. למעשה משמעות הביטוי היא כמה סיכון אני מוכנה לקחת והחל מאיזה רף אני אתחיל להשקיע משאבים ולטפל בנושא.

דיברנו על סיכון שורשי, סיכון שארי, וסיכון מטרה- ניתן למצוא במצגת.

טבלת עוצמת הסיכון: מציגה מידרג של סבירות התרחיש לקרות לעומת עוצמת וחומרת ההשלכות שלו ובהתאם לכך מדורג הארוע- עוצמת הסיכון שלו, ערך הסיכון.

 

ניתנו דוגמאות שונות בכל החלק האחרון של השעור לניהול סיכונים במעבדות השונות של קופת חולים כללית.

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X