וירולוגיה קלינית – מחלות וחיסונים

סיכום שיעור 10

מעין שיינר

מעין שיינר

פרטי הסיכום

קורס: וירולוגיה קלינית – מחלות וחיסונים

מספר השיעור: 10

סיכום השיעור

סיכום שיעור 10 – 23/2

 

 

 

HTLV – human T cell lymphoma 1 and 2

Lentiviruses – HIV 1 and 2

 

רטרוירוסים – גנום לינארי

LTR-gag-pol-env-LTR

גנום חיובי. מביא איתו עוד חלבונים.

Pol מתחלק לאנטגראז (מכניס לגנום), RT, פרוטאז, RNAseH (מפורר RNA ויוצר CDNA(

 

SRC מצוי בגנום של בעח ולא יוצר סרטן.  כאשר וירוס נכנס לתא, הגן הופך לאונקוגן.

 

אונקוגן SIS קיים בקופים. בעת פציעה מופרש החלבון PDGF שעוזר לריפוי הפצע. ברגע שהוא מותמר הוא יכול להופך לאונקוגן.

ERB-B גורם לסרטן בתאי דם אדומים. הגן הנורמלי מקודד לרצפטור לEGF בתאי אפיתל.

RAS – קיים בלוקמיה כרונית. הופך לאונקוגן בגלל טרנסלוקציה של כרומוזומים.

SRC – מתפקד כפרוטאין קינאז. באונקוגן גורם לrous sarcoma virus.

MYC- פקטור שעתוק

 

 

HTLV – לטנטי במשך 20-40 שנים ואז יוצר סרטן

מועבר בגמטות, בלידה או במוצרי דם

יש לו שני עותקים של RNA – שמקדד לGAG, POL וRNV

GAG- חלבוני קפסיד

POL – יוצר חלבון מאד ארוך שנחתך על-ידי פרוטיאז (יוצר את RT, RNASE-H, פרוטיאז ועוד).

ENV – חלבנוי ספייקים – p21, gp46

איזור בקצה של Long terminal repeat יש 1700 נוקליאוטידים שבו יש 2 חלבונים חשובים. TAX ןREX

 

הוירוס מביא אונקוגן שאינו ממקור הומני שגורם ללימפומה כי הוא מפעיל MYC

 

הדבקה בHTLV גומת ליצירת חלבון TAX ובמקרים מסוימים יווצר סרטן. אין הסבר ללטנטיות.

 

 

 HIV1 + HIV2

HIV1 – גורם למחלה קשה יותר

ב1980 היו 5 חולים שסבלו מדלקת ריאות כתוצאה מהדבקה בפרוטוזואה (פנומוציסטיס קריני). בדרך כלל לא גורם למחלה.

כל החולים היו הומוסקסואלים

חלק מהחולים בקפושי סרקומה היתה גם אותה דלקת ריאות.

לכל החולים היתה ספירה נמוכה של CD4 ופגיעה כללית במערכת החיסונית.

מיצו בלוטות של חולים וחיפשו שם נגיפים. הזריקו לתאי דם עוברי, ובנוכחות RT זיהו בתאים נגיף חדש. שמאד דומה לHTLV. והאו נקרא LAV lymphadenopatia.

LAV גד לרק בתאי T מסוג CD4 – לא גדל בתאי CD8. לאחר ההדבקה התאים מתו.

חוקר אחר קרא לו HTLV3.

שניהם קושרו לAIDS –

 

 

מהלך המחלה

לאחר תקופה בלי סימטופמים יש עומס נגיפי גבוה, פגיעה בתאי CD4 ואז התפתחות מחלות אופורטוניסטיות ומוות.

הוירוס תוקף את המערכת החיסונית והיא לא יכולה להתמודד מול זיהומים.

הנגיף נקרא בסוף HIV1 ו-HIV2.

AIDS – Aquired immune deficiency

ב1982 הבינו שלא רק הומוסקסואלים חולים.

 

 

 

HIV2

גורם לאיידס אבל פחות קשה ופחות סימטופמטי

דומה במבנה לSIV (נגיף של קוף). SIV בקוף מסוג אחר גורם לאיידס.

בSIV וHIV2 יש גן משותף שנקרא vpx.

 

 

 

הדבקה של 7-10 שני םללא סימפטומים. לאחר מכן הנגיף מתרבה בתאי CD4 והתאים האלה מתים

הסימפטומים תלויים ברמות CD4 בדם (פחות מ200).

 

 

Gp24

Gp41

חלבוני מעטפת

 

 

התרבות הנגיף – נקשר לCD4 בעשרת Gp120, על תאים ולקולטם כימוקן., עובר פיוזן נצמד לממברנת התא.

הגנום נכנס (RNA) – הופך לDNA בציטופלסמה (מעגלי). הDNA נכנס לגרעין ועובר אינטגרציה לגנום על-ידי אינטגראז.

מתחיל שעתוק ותרגום חלבוני הנגיף, יחד עם הגנים התאיים. נוצרי עותקי RNA, שיצרו את חלבוני הנגיף שייצרו יחד עם חלבוני הנגיף נוצר אסמבלי, ועובר הבשלה לכיוון הממברנה שם הוא רוכש את חלבוני הממברנה ויוצא בהנצה budding.

 

הנגיף עושה ליזיס לחלק מהתאים ובאחרים הוא משרה אפופטוזיס.

 

הטיפלים השונים פוגעים בRT או בפולימראז או בפרותיאז

 

יש 4 גנוטיפים של HIV-1

מדביק לא רק תאי CD4 אלא גם מקרופגים, תאים דנדריטים ותאים במח העצם.

יש לו דרכים להתחמק מהמערכת החיסונית.

ברגע שהתאים הדנדרטים והמקרופגים נדבקים הם יודעים לחפש תאי CD5 בעיקר בבלוטות הלימפה ושם מדביקים הרבה. ואז מקבלים הדבקה אקוטית שפעת קשה, דלקת ריאות או מונונוקליאוזיס.

כעת עוברים לשלב אסימפטומטי. העומס הנגיפי נמוך. הנגיף מתחבא במקרופגים.  מכל מיני סיבות מ,תחילה הדבקה של תאי CD4 . יש וירמיה גבוהה – כמות תאי CD4 יורדת ואז יש מחלות אופואוניסטיות מהן מתים.

לאחר מכן יש גם ירידה ברמות CD8.

בהדבקה האקוטית, יכול להיות מצב שהנגיף יחדור לCNS ותתפתח איידס דינמציה.

 

 

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X