וירולוגיה קלינית – מחלות וחיסונים

סיכום שיעור 11

פיטר קצ'קר

פיטר קצ'קר

מיקרוביולוג קליני

פרטי הסיכום

קורס: וירולוגיה קלינית – מחלות וחיסונים

מספר השיעור: 11

סיכום השיעור

בשיעור מס’ 11 המשכנו לדבר על נגיפי ה-Retroviridae. תחילה מנינו את האונקוגנים השכיחים ברטרווירוסים לא-הומאניים, שגורמים להתמרה סרטנית מהירה בתאי המאכסן, זאת בעקבות השתלת אותם האונקוגנים (יחד עם הגנום הרטרוויראלי) בתאי המאכסן המודבקים. מקורם של אותם האונקוגנים, אשר מובאים על ידי הרטרווירוסים, הוא מתאים מודבקים קודמים. ככל בתאים, האונקוגנים הם למעשה פרוטו-אונקוגנים, להם חשיבות בפעילות התקינה במחזור חיי התאים. אך במקרים בהם נארזים הפרוטו-אונקוגנים על ידי הרטרווירוסים, ומושתלים בתאים החדשים כחלק ממעגל ההדבקה הרטרוויראלי, עלולה להתרחש התמרה סרטנית מהירה מאוד בשל ביטוי הפרוטו-אונקוגנים בעודף. להלן אותם האונקוגנים המוכרים:

  • Simian sarcoma virus – אונקוגן sis (במקור פקטור PDGF).
  • Avian erythroblastosis virus – אונקוגן erbB (במקור פקטור EDF).
  • Murine sarcoma virus – אונקוגן ras ( במקור פקטור גדילה).
  • Rous sarcoma virus – אונקוגן rsc (במקור טירוזין קינאז).
  • Avian myelocytoma virus – אונקוגן myc (במקור פקטור בקרת ביטוי גנים בגרעין).

בבני האדם היה זה הנגיף HTLV-1 (Human T-lymphotropic virus-1) שבודד לראשונה מהמשפחה. נגיף זה, לו נמצאה אנדמיות בקריבים, בטייוואן ובפפואה ניו-גינאה, בודד לראשונה בשנת 1977 ולו הומולוגיה לנגיף ה-Bovine leukemia virus. לנגיף זה נמצאה לטנטיות איטית מאוד, שנעה בין 20-40 שנה, דבר שאומר כי המחלה מתבטאת בדר”כ לאחר כ-40 שנה (זאת בתנאי שההדבקה התרחשה סמוך ללידה). עיקר ההדבקות בנגיף היא אנדוגנית (מהאם לולד ברחם, במהלך הנקה, במהלך לידה, וכן בעת קיום יחסי מין), אך גם בקרב צרכני סמים. נמצא כי בקרב ההומוסקסואלים נמצאה נשאות בסדר גודל של 40% בנגיף HIV ובסדר גודל של 15% בנגיף HTLV.

בשנת 1981 בודד מחולה במחלת Hairy-cell leukemia נגיף HTLV-2. נגיף זה חולק הומולוגיה גבוהה עם HTLV-1 מבחינה מבנית, גנומית וסרולוגית (נוגדנים כנגד שני הנגיפים מגיבים האחד כנגד השני בתגובה צולבת).

הגנום הנגיפי של נגיפי HTLV מכיל מספר גנים: gag (מקודד לחלבונים עוטפי RNA), Pro (מקודד לאנזים הפרוטאז), env (מקודד ל-2 חלבוני מעטפת p21, gp46), TAX (אונקוגן לא ממקור הומאני) ו-REX (חלבון רגולטורי של תהליך הספלייסינג בנגיפים).

רטרווירוסים אנושיים שמוכרים הרבה יותר הם HIV-1 ו-HIV-2. הגנום הנגיפי שלהם מכיל מספר גנים: gag (מקודד לחלבונים עוטפי RNA), Pro (מקודד לאנזים הפרוטאז), env (מקודד ל-2 חלבוני מעטפת p42, gp120), TAT (אונקוגן לא ממקור הומאני) ו-REV (חלבון רגולטורי של תהליך הספלייסינג בנגיף). לנגיף ה-HIV-1 יש 4 גנוטיפים: M (גנוטיפ שכיח), N, O, P. ארבעת הגנוטיפים מכילים קליידים רבים (A-K).

הראשון שהתגלה בשנת 1980 היה HIV-1. נגיף זה התגלה בקרב 5 חולי דלקת ריאות קשה בשם PCP. חלק מאותם חולים הפגינו מחלות נוספות, דוגמת סרקומת קפושי, קנדידיאזיס והרפס מפושט, אך כולם הציגו ספירת תאי דם לבנים מסוג CD4 נמוכה מאוד. בחולי HIV, לאחר תקופה ממושכת של לטנטיות (שנמשכת בין 7 ל-10 שנים), מתחילה רפליקציה בתאי CD4, וכאשר כמותם של האחרונים במיקרוליטר דם יורדת אל מתחת ל-200, מגיעה תקופה עם תסמינים קליניים, שנגרמים משלל זיהומים אופורטוניסטיים (חלקם מפורטים לעיל) ולבסוף החולים נכנסים למצב שנקרא AIDS ונפטרים.

נגיף ה-HIV-2 מצוי במרכז ובמערב אפריקה. גם הוא גורם למחלת האיידס, אך תחלואה בו פחות סימפטומטית בהשוואה ל-HIV-1. HIV-2 חולק הומולוגיה גבוהה עם נגיף ה-SIV של הקופים (ואף חולק גן משותף VPX), אולם רק 50% הומולוגיה עם HIV-1. ממצאים אלה העלו את ההשערה שנגיפי ה-HIV התפתחו מנגיף ה-SIV, ככל הנראה לפני כ-100 שנים.

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X