ולידציות וכיולים

קורס וולידציה וכיולים – שעור 10 –  – 17.02.21

בקטריולוגיה אירובית – חיידקים חיים בנוכחות חמצן

שתן, נוזלי גוף, צואה, גרון

 

מיקולוגיה – פטריות

מיקובקטריולוגיה – חיידקי שחפת

פרזיטולוגיה

חיידקים אנארוביים

וירולוגיה

מולקולרית

Work flow:

קבלת דגימה –

זריעות –  זריעה כללית – צואה, כללית, מע מין, עיניים

צביעה לפירוש (צביעת גרם )

תשובה של תרבית צריך לחכות 18-24 שעות

הזמנת בקבוקי דם – בקטק – בקבוק שלילי או חיובי – טיפול בבקבוק חיובי – קריאה תרבית והוצאת תשובות

מבחנות, מטושים, צנצנות, – רב הדגימות עוברות צביעת גרם וזריעות

גרם חיובי – כחול

גרם שלילי – ורוד

מניחים דגימה על סלייד – פיקסציה – צביעה בצבע כחול – קריסטל ויולט- טיפול יודין

מורפולוגיה: קוקים, מטגים, קוקובצילים, ויבריאו, ספירילום, ספירוצ’ט, –

צריך לזהות מושבוצ שונות על צלחות זריעה

צלחות לא סלקטיביות – כשיש מחלה קשה – כמו ספסיס, נוזלי גוף סטריליים – דם, נוזל עמוד שדרה, רקמות, איברים פנימיים – מצפים לראות פלורה נקיה – אם רואים פלורה מעורבת – כנראה היה זיהום בלקיחה.

סטפרפטקוקים, סטפילוקוקים, אי קולי, מיקובקטריה – שחפת, מיקופלסמה,

 

Maldi tof MS – שיטה לזיהוי חיידקים:

לייזר יורה על מושבות – הן נשרפות ויוצאים יונים – עושים זיהוי כימי MS של היונים לפי פיקים.

מכשיר עושה אנליזה (משווה לדטה בייס ) ובסוף נותן שם לחיידק.

אפשר גם לסרכז דם או שתן ולשים על טרגט.

רגישות של חיידקים: – התחילו מbroth dilution- מכינים תרבית ממושבה – עושים מיהולים של אנטיביוטיקות ןמוסיפים לכל חיידק – יודעים באיזה ריכוז הפסיק לצמוח אם בכלל.

עכשיו מורחים חיידק על פלטה מיוחדת לבדיקת עמידות – בשיטת דשא

ואז מניחים דיסקיות על אנטיביוטיקות – בודקים איזה אנטיביוטיקה עיכבה גידול, מודדים קוטר מסביב ואז נותנים פירוש – רגיש, יציב, ביניים. חשוב לדעת מידת רגישות – איזה ריכוז אנטיביוטיקה לתת.

שיטות אוטומטיות – וויטק, פניקס – כרטיסים עם חומרים שונים – שיטה סטנדרטית, יודע לפרש, מה mic

יודע לזהות עכירות

שיטות מולקולריות – לדטקציה של פטוגנים אם לשיטות רגילות לא עובדות

שיטות מלטיפלקס – מחפשים כמה פטוגנים בבת אחת – אפשר מכל מיני מקורות.

עושים pcr  ונותנת שתי תשובות – מגלה חיידק שחפת ומגלה גן לעמידות לריפאמפיצין

תיקוף במיקרוביולוגיה:

האם שיטה עובדת – כשמתחילים לעבוד בשיטה חדשה במעבדה

האם שיטה עדיין עובדת – עושים אוולואציות תוך כדי עבודה כל הזמן

צריך קודם לבדוק האם יש אשור fda

מתי לתקף – בטסט חדש או כשעושים שינוי לשיטה קיימת

חיידקי atcc – קונים חיידק עם ספציפיקציות ידועות.

תיקוף של מצעים –זורעים על כמה פלטות עם חומר רגישות –  משווים כמה היו עמידים – רואים איזו צלחת היתה יותר סלקטיבית – כמה היו false positive

תיקוף למבחנה – למשל מבחנה לשתן. ראו שיש שעור גבוה של תרביות מעורבות. רצו לתקף מבחנה עם תוסף מעכב – בוריק אסיד בשביל לקבל דגימה יותר סלקטיבית.

במהלך שינוע והמתנה לבדיקה חייקים צומחים במבחנה – ואלולים לקבל תרבית חיובית חוזרת.

לכן רצו לבדוק מבחנה עם חומר שמונע התרבות חיידקים. בדקו בערת חיידקים סטנדרטים והשוו בין שתי מבחנות

תיקוף של רגישות – אם קנינו דיסקית חדשה ורוצים לתקף אותה מול הדיסקית הקיימת. צריך להשוות המון חיידקים בפרמטרים של S R I.

לprecision  משתמשים ב atcc

בכל תחום סופרים כמות אי התאמות.

ויש טבלאות לסיכום אי התאמות

e-test – אם יש הבדל גדול ב- mic בין שתי בדיקות