חוזים מכרזים והתקשרויות

סיכום שיעור 12

OfirE

OfirE

פרטי הסיכום

קורס: חוזים מכרזים והתקשרויות

מספר השיעור: 12

סיכום השיעור

לא תמיד מה שאנחנו רואים זה מה שבאמת ולפעמים כל אחד רואה דברים אחרים בהתאם לתפיסת ה”אני” שלו. המוח עושה איזו בחירת גישה ובחירת מילים כדי ליצור התנהגות או דיבור.

הכללה- לא משתמשים בשפת האני.

מסלול התקשורת

צריך כוונה, הצפנה ושידור.

יש לנו כוונה, מה אנחנו רוצים לומר, השפה היא איך אנחנו מצפינים את מה שאנחנו רוצים לומר והשידור עצמו הוא הדיבור.

זה הצד המוסר.

הצד המקבל,זה שמקשיב לנו, קולט את המסר תחילה, מפענח ומעביר מסר בחזרה, כלומר, עונה לנו.

כאשר נגיד נוסעים לחו”ל, אנחנו עוברים תהליך של רכישת השפה וככל שאנחנו מכירים יותר מילים, היכולות להרכיב משפטי עולה ולכן הרבה פעמים לשפות יש את הכוח ליצור תקשורת.

על מנת לשלוט בשפה מסוימת, צריך לדעת לפחות 2,500 מילים מאותה השפה, זהו מספיק ידע שיקנה לנו יכולת לתקשר.

תקשורת זו יכולת שלנו לחבר בין שני דגברים שלא בהכרח מחוברים בשוטף.

אם באים ממקום של כוח, מקום של אני צודק, אתה טועה, זה הרבה פעמים מרחיק ומצפים לשירות

השפה שאנחנו מדברים אל עצמנו והמחשבות שאנחנו קולטים, הן אבן הדרך בתקשורת שלנו והשינוי הראשון הוא בשפה שבה אנו משתמשים.

סגנונות תקשורת

לפי פרויד, יש לנו 3 סגנונות, ההורה-הוא זה שקובע את הערכים והגישה שצריך לדבר אחד עם השני, ילד- יכול להיות או צייתן או מרדן, סקרן או צומח.

הרבה פעמים הורה במודל הזה הוא לא אבא או אמא אלא פוזיטציה בה האדם תופס את שלושת הדברים האלה- הורה, ילד, בוגר, של פורמט התקשורת הזו, פיתוח שפתי, אחד מעביר לשני מידע, יחס וכך הלאה.

הורה מפתח = ילד סקרן/צומח

הורה מאיים/מבקר = ילד ציתן/ מרדן

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X