חיים מודרנים שלנו מלווים בהרבה לחץ. תופעות מתח לחץ וחרדה מתבטאות בכל הגילאים- מבוגרים צעירים כאחד, מול אפיון של הדור שלנו שמאד קשה לדחות סיפוקים. דובר על שני מושגים- (בריחה פסיבית) Fight or Flight (לחימה אגרסיבית)- פעולות על הרצץ ההישרדותי.
ניתן תרגיל כיתתי להרכיב מ 9 מילים שלושה משפטים- חמוץ אינו מתוק, דבש הוא מזון, לימון הוא פרי.
דובר על מושגים- “קיפאון מחשבתי“– תופעה שעולה בזמן של לחץ, איום על האינטלגנציה או על הדימוי העצמי. “הצרת קשב“- תשומת הלב שקשה לפזר אותה ומתרכזים רק על פן אחד ולא רואים את התמונה הרחבה.
הפרעות הנגרמות כתוצאה ממצבי לחץ–
- הפרעות ברמה הרגשית- עולים לידי ביטוי רגשות שליליים
- הפרעות ברמה הפיזית- הזעה, שיתוק, פעימות לב מוגברת
- הפרעות ברמה הקוגנטיבית- שיכחה, בלבול, קיבעון מחשבתי, טעויות, טפשת היריון
- הפרעות בפן ההתנהגותי- נטיות להתפרצות, זעם, כעס ובכי, גמגום, קללות, הלם ושיתוק במתבטא בחוסר יכולת להתבטא.
נידונו הבדלים בתגובות של אנשים במצבי לחץ-
- אישיות,
- חינוך ותרבויות שונות,
- בעלי נסיון בהתמודדויות בחיים של בגרות או בשלות נפשות או צבירת נסיון קודם.
- משאבים רגשיים, פיזיים, כלכליים וחוסן נפשי שיכולים להוות גורם משפיע
- מגדרי- נשים וגברים
ה”לחץ” נוצר כתוצאה מאיום שמופעל כלפינו. תחרות, הגבלה בזמן, הגדרה לתרגיל פשוט שמאיים על האינטלגנציה שלנו- מאתגר. מצבים שמחים יכולים להוות מימד של לחץ. תחושת לחץ– מגיעה מאיום מול פער- בזמן שיש פער בין דרישות והציפיות שלי/כלפיי – ליכולות והמשאבים שלי/העומדים ברשותי. לפעמים חוסר האימון ביכולות שלנו- חוסר ביטחון עצמי יכול להביא לתחושת לחץ.
העלתה במצגת מדגר של אירועי לחץ- ע”פ הולמס וריי 1967– (10 אירועים בחיי אנשים שמהווים לחץ)
לחץ בשונה מ- שחיקה יש גם צדדים חיוביים. שחיקה רק שלילי ואין דבר חיובי בה. לחץ / עומס- מתבטא ב- 3 רבדים- תוצאות חיוביות (ביצוע משופר), תוצאות מעורבות ו- תוצאות שליליות (מתח, לחץ)
שחיקה– תחושה של לאות – (תשישות) גופנית, רגשית ומנטאלית שנגרמת מחמת לחץ מתמשך, שאין לו מוצא- וגורמת לפיתוח עמדות שליליות כלפי העבודה, הסביבה ואף לאדם- כלפי עצמו. (פיינס ואהרונסון). בתרבות הישראלית- יכולת ההתמודדות שלנו בלחץ מגיע מ- ערך המשפחתיות– שגורם לנו להתמודד על לחץ יותר טוב!
מודל אפר”ת– אירוע פרשנות רגש ותגובה. לא האירוע קובע את רמת הלחץ אלא- הפרשנות הניתנת לאירוע. הפרשנות שלנו היא נקודת ההתערבות
“אירוע”- מימד אובייקטיבי
“פרשנות”, “רגש”, “תגובה”- מימד סובייקטיבי
