לחץ ושחיקה

סיכום שיעור 2

OferK

OferK

פרטי הסיכום

קורס: לחץ ושחיקה

מספר השיעור: 2

סיכום השיעור

מפגש שני: מהו לחץ נפשי

לחץ הוא מושג שנולד מעולם הפיזיקה והושאל לבני אדם, בעיקר לאחר מלחמת העולם הראשונה. חיילים סבלו מסטרס ואיבדו את יכולת הלחימה. כינו זאת “הלם קרב” והאמינו שמדובר בפגיעה מוחית כתוצאה מפיצוץ הפגזים.במלחמת העולם השניה ראו שחיילים איבדו את המוטיבציה להלחם, הבינו שמדובר בתופעה פסיכולוגית וקראו לה “תשישות קרב”.רק לאחר המלחמה התייחסו לסטרס כאל משהו מהחיים ולא רק מהמלחמה – קשיים בחיים, אבדן ופרידה, שחיקה בעבודה, סכסוך משפחתי, לוחות זמנים צפופים; דברים היוצרים לחץ יומי על המערכת שלנו.

בחברה המודרנית יש לנו פיגועים, מיתון, אבטלה, חוסר וודאות כלכלית, אלימות במשפחה, בכביש, בבית ספר. מצופה מאיתנו כנגד כל אלה באופן מתמיד להצליח בכל –קריירה, זוגיות והורות, על כל הבעיות שאתגרים אלו יוצרים לנו.עד לשנים האחרונות הסטרס נחשב משהו חולף. מתח, עייפות, אי שקט פנימי נחשבו לתסמונת מנהלים וחלק בלתי נפרד מההצלחה החברתית.אנחנו והאנשים סביבנו מתלוננים על יום עמוס, פגישות מתישות, עבודה מסביב לשעון. אנחנו יוצאים לחופשה אבל חוזרים אל תוך המצב כאילו כלום לא השתנה.

75% מביקורי רופא משפחה נובעים מסטרס ולא ממחלות ספציפיות. 50% מהמחלות נובעות בעקיפין מסטרס. פי 4.5 סיכון להתקף לב אצל אנשים בסטרס לעומת אנשים רגועים.

[דוגמה – משה עובד במפעל עם תנאי תעסוקה מיטביים, אך מלא בחששות ועצב. עישן ואכל יותר מדי, איבד טעם לחייו. מה קרה?

המעסיק נכנס לקשיים, פיטר עובדים והאיץ בעובדים הנותרים להגביר את הקצב. העובדים נדרשים לעבודה מאומצת ושעות עבודה נוספות. נוצר לחץ מגל פיטורין נוסף; העבודה הפכה תחרותית ומשכורות בהתאם להספק אישי הובילו לחוסר הדדיות, עוינות ותחרותיות.]

עומס יתר, חופש החלטה מוגבל, העדר תמיכה חברתית, כל אלה מובילים לסטרס.

עבודה בשעות נוספות נחשבת לגורם מעודד לסטרס. אדם מגיע לעבודה ולא תמיד יודע מתי המשמרת נגמרת.

[שופטים שדנים בשחרור מוקדם הרבה יותר נוטים לשחרר אסירים בשעות הבוקר. ככל שמתקדם היום, עוברים לעבודה על אוטומט ונוטים לשלול]

 

מדרג הצרכים של מאסלו

[צרכים פיזיולוגיים -> בטחון -> אהבה ושייכות -> הערכה עצמית -> מימוש עצמי]

הצרכים של בני אדם לאורך חייו. כל רמה מייצגת צרכים כאשר הבסיס הוא הצרכים הבסיסיים ביותר. ברגע שמשלימים רמה אחת ניתן להתקדם לרמה הבאה. צורך שאינו מסופק מונע התקדמות למימוש צרכים גבוהים יותר. בהינתן תנאים שווים, כל בני האדם שואפים להתקדם בפירמידה. רגרסיה תוביל אדם לחזור לדאוג לצרכים בסיסיים יותר (למשל – אובדן עבודה, אובדן רכוש וכו’)

מניעי ההתפתחות שונים מאדם לאדם וכרוכים בהגשמה עצמית – שאיפות ומוטיבציה.

צרכים חברתיים – משפחה, חברות, זוגיות, סביבה. ללא אלה, האדם עלול להרגיש בדידות, חרדה חברתית, דיכאון. בהקשר של מקום העבודה – יתבטא ברצון להשתתף באירועי חברה, חופשות משותפות וכו’.

הערכה חברתית – חשוב לאדם להיות מכובד על ידי אחרים, ולכבד אחרים בעצמו. זה מבוטא על ידי מעמד, הכרה חברתית, הערכה מצד הסביבה ובעבודה. חסכים יגרמו לרגשי נחיתות.

מימוש עצמי – שימוש בכישוריים אישיים יחודיים. לא כולם מגיעים לרמה זו, וגם לא חייבים להרגיש צורך זה.

 

בהקשר תעסוקתי: עבור אנשים מסויימים, ההכרה במקום העבודה תתבטא בקידום בפרוייקטים, קבלת הוכרה ולאו דווקא קידום במובן הקלאסי.

לעתים לחץ הוא דבר חיובי כגורם מקדם, באיזונים מסויימים.

בסטרס, המוח משחרר קורטיזול שפוגע בתהליכי חשיבה. עדיף להכין תוכניות רציונליות מבעוד מועד שנוכל להעזר בהן בזמן שכזה.

מהו לחץ נפשי?

הגדרה עפ”י לזרוס – לחץ נפשי בעבודה מאופיין כמצב בו דרישות העבודה מהעובד הן מעבר למשאבים האישיים של העובד ואי עמידה בדרישות עלולה לגרום לו לנזק.

כלומר – יש פער בין דרישות העבודה ליכולתו של העובד, וסיכון לעובד/סנקציות. האיום יכול לפגוע בהערכה עצמית, שכר, אפשרויות קידום ואפילו פיטורין.

ברגע שיש פער בין מה שאנחנו מאמינים שאנחנו יכולים לבצע לבין הדרישה מאיתנו בפועל, כך עולה סף הלחץ.

המשותף לנסיונות להדביק את הפערים באופן תמידי מכונה בשם “הדריכה המתמדת על דוושת הגז”. תחושת השליטה של אדם על מצבו היא קריטית.

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X