לחץ ושחיקה

סיכום שיעור 10

Svetik macc

Svetik macc

פרטי הסיכום

קורס: לחץ ושחיקה

מספר השיעור: 10

סיכום השיעור

שיעור מס’ 10
חזרה למבחן
סטרס = לחץ
שלב ראשון – צרכים בסיסיים = סיפוק צרכים בעבודה של מזג אויר, תאורה, מזון , ביגוד וכל מה שצריך בכדי שהעובד יוכל לבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר ללא כל הפרעה או חוסר מסוים. (אצלנו למשך מספקים חלוק כפפות ובימים אלה גם מסכות)
שלב שני – בטחון = בטוח בריאות לעובד , תעסוקה (תקן, קביעות) כל מה שצריך אדם כדי לחוש בטחון להגיע לרגיעה ונינוחות.
כל אדם בונה זאת בדרכו על פי רצונו.
שלב שלישי – אהבה ושייכות = אדם הוא יצור חברתי וחשוב לו לספק צרכים חברתיים אלה , להיות מקובל / אהוב לומד להכיר עצמו זהותו ופה מגיעים כל הדברים של הרגשת בדידות חרדה, תחושת – אני לא מצליח חשוב לי – צריך את זה , מקום בו אני בונה את זה חלק מהחברה , לומר שאני שייך. במקום העבודה – בונים קבוצה אליה אנחנו משתייכים.
שלב רביעי – הערכה עצמית = חלק מהחברה , חשוב לי שיכבדו אותי לי ולאחרים מעמד חברתי , לא דווקא עבודה, לא כל אחד מנהל – למרות הידע והעשייה וברגע שזה חסר נוצרים פערים. רצון להרגיש מיוחד.
שלב חמישי – מימוש עצמית = יכולת להגיע למימוש עצמי שלו – לא לכולם זה קורה לא כולם במקום זה , השאיפה היא בהחלט להגיע לשם , בעצם לעשות משהו שהוא מעבר לתפקיד להרגיש שהגעת למימוש שלך.
לחץ חיובי ושלילי
מה ההבדל בין שני הלחצים האלה?
החוקר לזרוס – הבחין בשני סוגים של לחץ במחקרים שלו:
לחץ חיובי – מניע את האדם להתמודדות פעילה, עמידה באתגר ופיתוח סגנון והתמודדות עם דברים.
לחץ שלילי – מביא לחוסר אונים, שיתוק, דיכאון או חרדה. וגורם לנו לעשות טעויות ולא להתמודד עם הדברים. הרבה פעמים סוחבים על הגב ומוסיפים עוד ועוד ובסופו של דבר המערכת שלנו קורסת
יחד עם זאת יש הרבה מאוד אנשים שלא יכולים לחיות בלי לחץ , מצב של לחץ סטטי עם עליות יותר ופחות אבל ההתנהלות בלחץ עוזרת לו. חי בתחושת לחץ.
מודל א פ ר ת
אירוע – כל אירוע שקורא לנו בחיים
יחיאל התקשר לאלי כדי לדווח הבקבוק אלי לא ענה וכשענה לבסוף שלח אותו למכונאי התורן
פרשנות – צורת הפרשנות שלנו לאירוע שמתקיים
אלי מ סנן אותי לא מבין ולא מעריך את העבודה שלי
אלי עסוק בדברים אחרים, הוא לא מבין שצוואר הבקבוק הוא הכי חשוב, אבל זה לא אישי.
רגש – מה זה גורם לנו להרגיש ואם אנחנו מתנהלים בתוך הרגש הזה או יותר נכון מנהלים אותו.
כועס מאוד
תגובה – אנחנו בוחרים איך להגיב אם לטוב או לרע לפי הפרשנות שלנו לכל אירוע ניתן לפרש לשני כיוונים .
מהם התסמינים הבולטים לשחיקה?
1) דיכאון חרדה
2) תשישות גופנית
3) תשישות רגשית נפשית ודכדוך
4) ערפול חושי
5) עייפות ממושכת
6) הפרעה בריכוז ובזיכרון
7) תשישות קוגניטיבית – מתח ועצבנות
8) העמדות התנהגויות שליליות של האדם כלפי עצמו ועבודתו
השחיקה מהי?
שחיקה הינה מצב זמני או מתמשך של תשישות, דילול או אובדן של אנרגיות, משאבים וכוחות פיזיים רגשיים, ונפשיים המרחש בד”כ ממתח ולחץ ממושכים במסגרת העבודה, עומס רגשי דרישות גבוהות תנאים לא אידיאלים ביחוד בקרב מקצועות בהם יש רכיב משמעותי של שרות ועבודה עם אנשים .
איך נזהה עובד שחוק?
תחושת אשמה כישלון ריקנות חוסר מרץ ירידה בהתלהבות ישנוניות
עמדות ההתנהגויות שליליות של האדם כלפי עצמו ועבודתו ,עצבנות ציניות כעס אפתיות ריחוק וקור פגיעה בתחושת השליחות והמשמעות בעבודה ירידה ביעילות תשישות קוגניטיבית המלווה בתחושת מתח כבדות מחלות כללי7ות לעיתים יחסית תכופות – צינון , כאבים. דיכאון וחרדה ערפול חשיבתי ברמות שונות בפועל ועל כן להציג את מגוון הסימפטומים הללו במלואו.
מי הם האנשים אליהם פונים כשאנחנו רוצים לשתף –
גורמים עמם שוחחו עובדים אשר דיווחו על מידה כלשהי של שחיקה
• בני משפחה 89%
• חברים75%
• עמיתים72%
• מנהל ישיר46%
• מטפל חיצוני 89%
לחץ. חיובי שמשפיע על הלחץ החיובי זה מביא למקומות טובים
הלחץ השלילי מביא למצב של שיתוק, דיכאון, פחד ולעשות טעויות ולא לעשות דברים והרבה פעמים כתוצאה מלחץ שלילי יכולים ליפול וכן גם המערכת החיסונית שלנו יכולה לקרוס
היעדרויות חולי ואין מוטיבציה וכשזה מתחיל להיות על בסיס קבוע ויש הרבה היעדרויות זאת נורה אדומה לאדם שחוק
נטיות אובדניות בבית חולים סורוקה , וזה משפיע השחיקה גם למצב של התאבדות.
כשאנחנו מרגישים מזהים שחיקה אצלנו האנשים שנפנה אליהם באופן ראשוני
משפחה, חברים וקרובים, חברים בעבודה, מנהל ישיר ,עזרה מקצועית

מודל אפרת זהו מודל התנהגותי
האנשים שנמצאים בלחץ כמות התקפי הלב שלהם היא פי 4.5 מאנשים שלא בלחץ
הרופאים המתמחים הם בעיקר שחוקים. מה שמונע שחיקה זה ההישגיות וההצלחה!!!
כשעושים שאלונים של שחיקה יש מדדים וכל מדד שבעצם יכול לעלות שם ניתן לראות אם יש שחיקה ברגע שגוף /ארגון לוקח על עצמו לבדוק והציון הוא 3 ומעלה זה מהווה ראיה לכך שהשחיקה היא גבוהה.
בשאלון שחיקה שעושים בו שימוש במחקרים בעולם, כל מחקר שנתקל בו והציון הוא שלוש ומעלה זה מעיד על שחיקה גבוהה
נראה דוגמאות לארגונים שיש בהם שחיקה.
פינס ואהרונסון מונים ארבעה גורמים לכל המקצועות השירות

עבודה עם אנשים מטילה לעיתים מעמסה נפשית.
שחיקה בקרב המורים למשל:
מאוד גדולה ומורים נוטשים את המקצוע הזה
מעבר לעובדה שכוללת הקניית מיומנות המורים מתבקשים להתמודד עם הרבה מאוד נושאים נוספים כמו – מעורבות ההורים היא גדולה כיום. הורה שכועס או רוצה לשאול לברר משהו יש קו ישיר למורים , יש בכך יתרונות מצד שני המורה גם צריך מנוחה ולא לקבל שיחות בכל רגע נתון.
זה גורם למורים לחוסר רצון לדבר או לקבל שיחה בכל שעה ביום. בדרך כלל הטלפונים הם קשים שיח לא מכבד תמיד מצד ההורים למורים.
התמודדות עם אלימות, מערכת החינוך שלנו יש הרבה אירועים ותקופות לא קלות מצד תלמידים או הורים .
התמודדות עם אלימות, פיזית מילולית וכו’ התמודדות לא פשוטה .
היועצים וכל הצוות החינוכי עסוק עם הבעיות האלה. כיום יש רק יועצת בבית ספר והיא על כל בית הספר ואין לה מספיק זמן לטפל בכל הבעיות.
קשר עם הקהילה, אחד הדברים שמשרד החינוך רוצה שיהיה , שהמורים יהפכו את בית הספר למקום קהילתי עם פעילויות לאחר הצהריים , סוג של מתנ”ס אבל זה לא עבד כי לא הייתה סבלנות לא להורים ולא למורים. קיימת כזו מדיניות אבל זה לא באמת בא לידי ביטוי.
הצפיפות בכיתות, מקשה על העברת שיעור , התפקיד של המורה היא בעיקר פדגוגית וזה מביא לתסכול ומנהלת אומרת למורה שתתמודד עם הפערים שיש לה בכיתה וזה מקשה את ההתקדמות של הלימודים כאשר יש הרבה רמות בכיתה אחת פערים לימודיים זה קשה .
והפערים האלה לא מתאפשרים לסגור אותם.
כמו בתקופת הקורונה נוצרו פער לימודי מאוד גדול בגלל טכנולוגיה טובה או פחות טובה ומקשה גם האוכלוסיות שאין להם את האמצעי לימוד הזה והם נותרים מאחור בחומר הלימודי.
הערכה מגוונת מלווה בהתמודדות המורה .
למורים יש הרבה עבודה עם העשייה הזאת וכל הרפורמה והתמורה והאופק החדש לכאורה היה צריך לשדרג את מעמד המורים אבל בפועל זה לא ממש כך.
נושא השילוב , לתת שילוב לתלמידים עם צרכים מיוחדים בכיתות .
מתי מורים עוזבים את העבודה שלהם
מתוך כלל מערכת החינוך אחד מתוך ארבעה עוזבים את מערכת החינות תוך חמש שנים.
בתיכון אחד מתוך שלושה כלומר שהשחיקה בתיכון היא יותר גדולה
ושיעור המורים שעוזבים את המקצוע בתוך שלוש שנים , גברים עוזבים 29% ונשים 19%
בני 40 ומעלה 35% בתוך שלוש שנים עוזבים את מקצוע ההוראה לעומת בני 29 ומתה 18% בלבד עוזבים
ובעלי תוראה שני עוזבים 24% מהם תוך שלוש שנים ותואר ראשון עזיבה של 17% בלבד.
שלוש שנים זה ממש התחלה ויש עזיבה , הדרישה מהמורים היא מאוד גדולה ויש מחסור גדול למורים.
מערכת הבריאות שלנו , אנחנו מקבלים הרבה מאוד מתוך הארגון שלנו.
יש מחסור גדול במורים יש דרישה למורים במתמטיקה ויש הרבה מאוד תכוניות לתגמל צעירים שילכו למקצועות המתמטיקה וזה מאוד קשה לגייס וצריך לשלם הרבה כסף ומשרד החינוך כן מימן זאת .
לעומת זאת היה מאוד קשה להשיג מורים בתחום הפיזיקה למשל.
לחץ ושחיקה במשטרה:
למעלה משליש מהשוטרים מדווחים על רמת לחץ גבוהה עד גבוהה מאוד.
לחץ ושחיקה ברפואה :
סקר בעיקר במתמחים , הם הכי שחוקים ברפואה, יתכן שהסקר שבוצע בקורונה יתן התמקדות שונה כנראה.
מערכת הבריאות שלנו זקוקה להרבה מאוד תקציבים , כ”א , מחקרים ועוד.
בניית בתי חולים הרחבות והרבה דברים חשובים ונדרשים.
השחיקה היא גבוה מ- 0.3 וזה נחשב לגבוה בעולם וצריך לטפל בזזה.
הסקר בוצע על למעלה מ- 40000 עובדים ורמת השחיקה הגבוהה ביותר בקרב הרופאים המתמחים 4.28 שזה גבוהה.
למה בעצם רופאים מתמחים הם בעצם הכי שחוקים.
כאשר רואים את המתמחים הם בדרך כלל צעירים תחילת דרכם וזה מאוד מקשה ולא פשוט להם , והם צריכים בעצם להיות 100 % בתוך המערכת .ואין להם זמן לדבר אחר.
הרבה מאוד מתמחים שעוזבים באמצע ההתמחות. ושינו מסלול.
ואחריהם הסטז’רים, הם מבצעים שש תורנויות לחודש של כ 26 שעות כל אחת. ויותר וזה מקשה גם צעירים זקוקים לשעות שינה .
לדברי המתמחים, השחיקה שלהם היא תוצר של מערכת תובענית של אחריות בלתי נתפסת שעות עבודה בלתי אנושיות ומחסור של כ”א.
המצוקה של בתי החולים בכ”א לא אנושי.
תקופת ההתמחות התובענית מקבילה לתקופה של רצון להקים משפחה תא משפחתי והמשפחה והקריירה ולרוב נשים מוותרות על התמחות תובענית ופונות להתמחות פחות תובענית כי הן רוצות להקים משפחה יש מידה של ויתור וקושי לשלב בין השניים.
טרגדיה רביעית בסורוקה , מתמחה שם קץ לחיו.
עובדי מעבדה עומדים על 3.4 לפי סקר שבוצע בשנה האחרונה.

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X