לחץ ושחיקה

סיכום שיעור 10

Ainhorn_d

Ainhorn_d

פרטי הסיכום

קורס: לחץ ושחיקה

מספר השיעור: 10

סיכום השיעור

שיעור מס’ 10

בשאלון שחיקה שעושים בו שימוש במחקרים בעולם , כל מחקר שנתקל בו והציון הוא שלוש ומעלה זה מעיד על שחיקה גבוהה.

 

פינס ואהרונסון מנו ארבעה גורמים לכל מקצועות השירות

שחיקה בקרב המורים למשל:

מאוד גדולה ומורים נוטשים את המקצוע הזה

מעבר לעובדה שכוללת הקניית מיומנות, המורים מתבקשים להתמודד עם הרבה מאוד נושאים נוספים כמו : מעורבות ההורים . הורה שכועס או רוצה לשאול לברר משהו יש קו ישיר למורים , יש בכך יתרונות מצד שני המורה גם צריך מנוחה ולא לקבל שיחות בכל רגע נתון.

זה גורם למורים לחוסר רצון לדבר או לקבל שיחות בכל שעה ביום.

בדרך כלל הטלפונים הם קשים שיח לא מכבד תמיד מצד ההורים למורים.

התמודדות עם אלימות: במערכת החינוך שלנו יש הרבה אירועים ותקופות לא קלות מצד תלמידים או הורים .

היועצים וכל הצוות החינוכי עסוק עם הבעיות האלה. כיום יש רק יועצת בבית ספר אחת והיא מטפלת בכל בית הספר ואין לה מספיק זמן לטפל בכל הבעיות.

קשר עם הקהילה:אחד הדברים שמשרד החינוך רוצה שיהיה , שהמורים יהפכו את בית הספר למקום קהילתי עם פעילויות לאחר הצהריים , סוג של מתנ”ס אבל זה לא עבד כי לא הייתה סבלנות לא להורים ולא למורים. קיימת כזו מדיניות אבל זה לא באמת בא לידי ביטוי.

הצפיפות בכיתות, מקשה על העברת שיעור , התפקיד של המורה הוא בעיקר פדגוגית וזה מביא לתסכול .המנהלת דורשת מהמורה שתתמודד עם הפערים שיש לה בכיתה וזה מקשה את ההתקדמות של הלימודים כאשר יש הרבה רמות בכיתה אחת פערים לימודיים זה קשה .

והפערים האלה לא מתאפשרים לסגור אותם.

כמו בתקופת הקורונה נוצרו פער לימודי מאוד גדול בגלל טכנולוגיה טובה או פחות טובה ומקשה גם האוכלוסיות שאין להם את האמצעי לימוד הזה והם נותרים מאחור בחומר הלימודי.

הערכה מגוונת מלווה בהתמודדות המורה .

למורים יש הרבה עבודה עם העשייה הזאת וכל הרפורמה והתמורה והאופק החדש לכאורה היה צריך לשדרג את מעמד המורים אבל בפועל זה לא ממש כך.

נושא השילוב , לתת שילוב לתלמידים עם צרכים מיוחדים בכיתות .

מתי מורים עוזבים את העבודה שלהם?

מתוך כלל מערכת החינוך אחד מתוך ארבעה עוזבים את מערכת החינות תוך חמש שנים.

בתיכון אחד מתוך שלושה כלומר שהשחיקה בתיכון היא יותר גדולה

ושיעור המורים שעוזבים את המקצוע בתוך שלוש שנים , גברים עוזבים 29% ונשים 19%.

בני 40 ומעלה 35% בתוך שלוש שנים עוזבים את מקצוע ההוראה לעומת בני 29 ומטה 18% בלבד עוזבים.

ובעלי תואר שני עוזבים 24% מהם תוך שלוש שנים ותואר ראשון עזיבה של 17% בלבד.

שלוש שנים זה ממש התחלה ויש עזיבה , הדרישה מהמורים היא מאוד גדולה ויש מחסור גדול למורים.

יש מחסור גדול במורים יש דרישה למורים במתמטיקה ויש הרבה מאוד תוכניות לתגמל צעירים שילכו למקצועות המתמטיקה וזה מאוד קשה לגייס וצריך לשלם הרבה כסף ומשרד החינוך כן מימן זאת .

לעומת זאת היה מאוד קשה להשיג מורים בתחום הפיזיקה למשל.

לחץ ושחיקה במשטרה:

למעלה משליש מהשוטרים מדווחים על רמת לחץ גבוהה עד גבוהה מאוד.

לחץ ושחיקה ברפואה :

סקר בעיקר במתמחים , הם הכי שחוקים ברפואה, יתכן שהסקר שבוצע בקורונה יתן התמקדות שונה .

מערכת הבריאות:  זקוקה להרבה מאוד תקציבים , כ”א , מחקרים ועוד.

בניית בתי חולים הרחבות והרבה דברים חשובים ונדרשים.

השחיקה היא גבוה מ- 0.3 וזה נחשב לגבוה בעולם וצריך לטפל בזה.

הסקר בוצע על למעלה מ- 40000 עובדים ורמת השחיקה הגבוהה ביותר בקרב הרופאים המתמחים 4.28 שזה גבוהה.

למה בעצם רופאים מתמחים הם בעצם הכי שחוקים?

כאשר רואים את המתמחים הם בדרך כלל צעירים תחילת דרכם וזה מאוד מקשה ולא פשוט להם , והם צריכים בעצם להיות 100% בתוך המערכת ואין להם זמן לדבר אחר.

הרבה מאוד מתמחים שעוזבים באמצע ההתמחות. ושינו מסלול.

ואחריהם הסטז’רים, הם מבצעים שש תורנויות לחודש של כ 26 שעות כל אחת. ויותר וזה מקשה, גם צעירים זקוקים לשעות שינה .

לדברי המתמחים, השחיקה שלהם היא תוצר של מערכת תובענית של אחריות בלתי נתפסת שעות עבודה בלתי אנושיות ומחסור של כ”א.

המצוקה של בתי החולים בכ”א לא אנושי.

תקופת ההתמחות התובענית מקבילה לתקופה של רצון להקים משפחה ולרוב נשים מוותרות על התמחות תובענית ופונות להתמחות פחות תובענית כי הן רוצות להקים משפחה יש מידה של ויתור וקושי לשלב בין השניים.

 

עובדי מעבדה עומדים על 3.4 לפי סקר שבוצע בשנה האחרונה.

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X