מבוא למינהל ציבורי

סיכום שיעור 7

Gilboa

Gilboa

פרטי הסיכום

קורס: מבוא למינהל ציבורי

מספר השיעור: 7

סיכום השיעור

קבלת החלטות

מרבית האנשים מקבלים החלטות על סמך “כללי אצבע” פשוטים של עשה ואל תעשה. הם כבר מורגלים למדי בשיטות שונות של קבלת החלטות, אם זו השיטה של הימנעות מהפסד אפשרי, או זו של “מה יותר טוב עבורי”, או “על מה אצטער אחר כך ולכן ממה כדאי לי להימנע”, ובשיטות פשוטות נוספות מסוג זה. אלו הן אכן הדרכים הנפוצות ביותר והנכונות(?) לקבלת החלטות.

בתוך כל החלטה, שלרוב נראה כי היא נובעת רק מההיגיון, תמיד מעורב רגש. קשה להפריד ביניהם. בכל החלטה מעורבת שיחה פנימית על התוצאה שלה ועל השפעתה על המחליט ועל האחרים בסביבתו: כיצד תגיב הסביבה להחלטה?  איך זה ישפיע עליו?

השיחות הפנימיות שיהיו כתוצאה מההחלטה לכאן או לכאן הן רבות משמעות. לעיתים הן יגרמו להימנעות מפעולה גם אם היתה החלטה לפעול, לעיתים יעכבו ביצוע החלטה, ולעיתים יגרמו לפעול גם אם ההחלטה היתה שלא לפעול. הגורם המפעיל את השיחות הפנימיות הוא לרוב חבוי, ואיננו מודע.

שלבי קבלת ההחלטות

  1. זיהוי הקושי והגדרתו.
  2. זיהוי הקריטריונים – המטרות אותן נרצה להשיג.
  3. משקל תועלת– לכל אחד מהקריטריונים על פי החשיבות היחסית שלו עבורנו.
  4. העלאת חלופות – נמשיך להעלות חלופות כאשר מחיר חיפוש חלופה חדשה עולה על התועלת שהיא יכולה להביא.
  5. ציון תועלת – לכל חלופה בכל קריטריון. זהו סולם שרירותי. (מהי התועלת שאנו מצפים לקבל באותה חלופה באותו קריטריון?).
  6. ישום –קבלת ההחלטה

 

“החלטה” על סמך הרגל:

הרגל = התנהגות שיש הסתברות גבוהה להופעתה אם האדם ייתקל שוב
במצב הגירוי. זהו דפוס התנהגות שנוצר בתהליך למידה הדרגתי. דרכי הפעולה שזכו לחיזוק חיובי במצבים שחזרו על עצמם יהפכו להרגלים. יתרונות: חסכון במאמץ ובמשאבים נפשיים וסיוע במצבי לחץ, בהם נפגמת יכולת החשיבה וההחלטה. חיסרון: “קללת הקונספציה” – ההרגל מסוכן אם הוא איננו משתנה ומותאם לתנאי

“החלטה” כפתרון קונפליקט:

לעיתים במצב של התלבטות האדם מחליט רק כדי להיפטר מהלחץ הפנימי החזק ולסיים את הלבטים. החלטה במקרה זה היא לא תהליך חשיבה מסודר של שיקול דעת והשוואת אלטרנטיבות אלא בחירה מקרית או תוצאה של לחץ חברתי או חיקוי.

סגנונות שונים לקבלת החלטה

הדחיין-מחכה תמיד עד הרגע האחרון האפשרי לפני ההחלטה. פוחד להיכשל.

המרדן– מחליט תמיד ההיפך מכולם, רק כדי להיות שונה.

הילד הטוב– מחפש פשרה תמיד, כדי לרצות את כולם.

המושלם– מהסס הרבה, מנתח ובודק את כל הצדדים בכל עניין בניסיון להגיע להחלטה מושלמת.

הנמהר– מחליט החלטות אימפולסיביות המבוססות על הרגש, ללא כל מחשבה על התוצאות.

המתנדנד-מתקשה להחליט ומשנה את עמדותיו, מחליף צדדים מדי פעם.

המתחרט– מיד לאחר ההחלטה מתחרט, חושש מן התוצאות, משוכנע שטעה בבחירתו.

המזליסט– אינו מחליט אלא משאיר הכל לידי המזל והגורל.

התלותי– משאיר תמיד את ההחלטה לאחרים (חברים, משפחה או בעלי סמכות אחרים).

הקושי בקבלת החלטות כתוצאה מהיעדר רציונליזם טהור

  1. מקורות רגשיים

מנגנוני הגנה הכרתיים, מצבי חרדה, אזהרות מעוררות פחד, ציות לסמכות, משמעת כפויה, חשיפה סלקטיבית לשכנוע, גורמי שליטה עצמית, התערבות של צופה מהצד, הסתמכות על קבוצות התייחסות, דחיית סיפוק, התנהגות של נטילת סיכונים והכנה פסיכולוגית לקראת מצבי לחץ בעתיד.

  1. מקורות אישיותיים ופסיכולוגיים

א. מוטיב ההישג: יש קשר בין מידת ההישגיות של אדם לבין מידת הסיכון שהוא מוכן לקחת

בקבלת החלטה.

ב. נטילת סיכונים: שונאי סיכון יבחרו תמיד באפשרות של “הרע במיעוטו”.

ג. סבילות לעמימות: עמימות הינה מצב בו תמונת המצב (סיבות ותוצאות) אינה מוגדרת ואי

הוודאות גבוהה. ובעלי יכולת מעטה לעמוד בעמימות יקבלו החלטות חפוזות תוך הסתמכות על

מידע מועט.

ד. אימפולסיביות לעומת הססנות: אימפולסיביים ייטו לקבל החלטות חפוזות ומהירות, הססנים

– יסבלו מתהליך ההחלטה, שיארך זמן רב.

ה. יכולת עמידה במצב לחץ: אדם יושפע בהחלטותיו ע”י גורמים מגבירי לחץ נפשי: עצם הצורך

להחליט, לחץ זמן, אחריות,  עומס מידע ואיום.

 

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X