מבוא לקרימינולוגיה

סיכום שיעור 3

Ronitzaken

Ronitzaken

פרטי הסיכום

קורס: מבוא לקרימינולוגיה

מספר השיעור: 3

סיכום השיעור

מבוא לקרימינולוגיה – מפגש 3 – מרצה שרון טויס

  • ענישה – הגדרה פסיכולוגית: ניסיון לשנות או להכחיד התנהגות במטרה להביא לשינוי.
  • ענישה – הגדרה סוציולוגית: התנהגות פורמלית או בלתי פורמלית כלפי הפרת נורמות.
  • טיהור: כשאנו מענישים מישהו אנו מטהרים אותו מחטאו.

 

מאפייני הענישה (מצטברים):

  1. חייבת להינתן רשות פורמלית – רק בימ”ש נחשב רשות פורמלית, אמא לא.
  2. גורם לכאב וסבל.
  3. כאב וסבל ניתן במתכוון.

גישת הנאורות – לחיים יש ערך, גישה הומנית. גם אם לוקחים חיים אז ללא עינוי. (בארה”ב הסכמה עם עונש מוות מהווה קרש קפיצה פוליטי, אוכ’ שמרנית בדעותיה).

שיטות הוצאה להורג:

  • תליה – הכי קדום, משפיל, בדר”כ לא משתמשים בשיטה זו כיום.
  • עריפת ראש -גיליוטינה – האמינו שהראש הינו מרכז הנשמה, כך הנשמה לא תחזור גם בגלגול נשמות או בתחיית המתים.
  • כיסא חשמלי – סבל קשה, שורף את הגוף.
  • גז – הומני ביותר, לא פוגעים בנראות הגוף. הפסיקו להשתמש בשיטה זו בגלל השואה.
  • זריקת רעל – הכי נפוץ בארה”ב, מפסיק את פעולת הלב. כך עושים עד היום. שיטה זו מעלה שתי בעיות מוסריות:
  • רופא אמון על ביצוע הזריקה – פרדוקס, חוטא לשבועת הרופאים.
  • במודרניזציה זריקה מצילה חיים, כאן ממיתה. דבר והיפוכו.

עונש מוות בישראל

בזמן הקמת המדינה אימצו את החוק הבריטי ששלט בארץ עד אז ולכן היה עונש מוות.  חוק העונשין שנוצר בשנת 1977 שינה זאת. בין השנים 48-54 היה עונש מוות על ביצוע רצח בארץ אך מעולם לא התקיים עונש זה. בחרו באופציה השניה – מאסר עולם.

כיום מתקיים עונש מוות בשני מצבים:

  • עונש מוות חובה – גם לבימ”ש אין שיקול דעת, על העבירה חלה חובת מתן עונש מוות, למשל החוק לעשיית דין עם בנאצים ועוזריהם.
  • עונש מוות רשות – במידה ובימ”ש מצא אותנו אשמים בעבירה, נתון לשיקול דעתו אם לתת עונש מוות או מאסר עולם. למשל: פגיעה בביטחון המדינה בכוונה תחילה.

 

חסרונות ויתרונות בבית סוהר

כאב מאסר 1- שלילת החירות. אבולוציונית אנו לא בנויים לזה.

כאב מאסר 2 – שלילת מצרכים ושירותים – נשללת הזכות לקנות מה שרוצים, יחס כאל ילד, מפתחים תלות בכלא.

כאב מאסר 3 – שלילת קיום יחסי מין  הטרוסקסואלים – נותרה האופציה להיות / להפוך להומוסקסואל.

כאב מאסר 4 – שלילת ביטחון – אין שקט, חייב עיניים בגב, עלול להיפגע בכל רגע.

כאב מאסר 5 – שלילת אוטונומיה – מחליטים עבורך מה תעשה, מתי ואיפה.

הקלות על המאסר: קנטינה והתייחדות.

כיום בישראל, עפ”י חוק העונשין, אין הגדרת זמן למאסר עולם. נשיא המדינה קוצב את זמן מאסר העולם לכל מקרה.

מאסר על תנאי

עונש חמור, בעוד מרחב המחייה בכלא אמור להיות 8 מ”ר לאדם, בפועל זה 2 מ”ר. צפיפות מטורפת. מאסר על תנאי הינו אלטרנטיבה למאסר בפועל. מתילים מאסר על תנאי על משפחה של עבירות דומות. בפועל אלטרנטיבה זו לא באמת מצליחה למנוע צפיפות בכלא.

עבודות שירות

אלטרנטיבה נוספת בניסיון להתמודד עם הצפיפות בכלא. ביצוע עבודות שירות בכפוף לשב”ס, כלומר נחשב למאסר בפועל. זמן מקסימלי כיום 9 חודשים, בעבר 6 ח’. לא ינתן בעבירות חמורות כגון אונס ורצח. גם ועדת שליש היא ניסיון לקצר מאסרים ולהקל על הצפיפות בכלא.

של”צ – שירות למען הציבור

עונש טיפולי, בימ”ש מחייב אותך לבצע עבודות בכמות מסויימת בזמן מסויים ואני בוחרת לעצמי מתי לבצע. לא נקבעים מראש ימים ושעות כמו בעבודות שירות. במידה ולא בוצעו העבודות בזמן רשאי הפרקליט הממונה להחליט אם לגשת לבימ”ש ולשפוט את הנאשם מחדש.

עונש קנס

מכניס הרבה כסף למדינה, הרבה פעמים המדינה משתמשת בעונש קנס ע”מ לצמצם פערים כלכליים.

אסיר ברישיון – אסיר שהשתחרר אחרי קיצור שליש. בתקופת השליש עליו לעמוד בקריטריונים מסויימים (למשל לחתום פעם בשבוע בתחנת משטרה).

חוק ומשפט

עבירת איום – המאיים על אדם בכל דרך במטרה להפחידו. אולם רק בימ”ש מחליט אם אכן התקיימה עבירה כזו או לא. כל העבירות הם כאלו למעט רצח שאז יש גופה וגם אז צריך להוכיח שזה היה מתוכנן ובדם קר – קשה להוכיח.

מי שמחליט על איזה עבירות להגיש כתב אישום, אם בכלל, זה רק הפרקליטות.

 

 

 

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X