ניהול ידע בארגונים

סיכום שיעור 13

Eliezer v

Eliezer v

פרטי הסיכום

קורס: ניהול ידע בארגונים

מספר השיעור: 13

סיכום השיעור

בס”ד

 

23.2.2021

 

ניהול הידע בארגון שיעור 13

אל: מכללת ליאן

מאת: אליעזר וחנונו – תז 025577123

יזמות

הוא תהליך חברתי שנועד ליצר “יש מאין”

נוצר קשר בין שלושה גורמים:

– בעל צורך – ביטול מחסור פיזיולוגי או רוחני.

– בעל רעיון – עשוי להיות ממציא, מוצר חדש העונה על הצורך או מומחה מקצועי.

בעל האמצעים – בעיקר בעל כסף ולעיתים בעל בניינים, ציוד, שירותי תקשורת וכו’.

שלושה סוגי יזמות:

כלכלית- פיתוח רעיונות או מפעלים חדשים.

חברתית – פיתוח לשם שינוי חברתי

עסקית – היוזמה להקים עסק חדש או פעילות חדשה בעסק קיים, ע”י אדם במטרה להרוויח כסף. המנחי העיקרי מאחורי עולם העסקים.

עקרונות היזמות:

עקרון האפשרויות – הכל אפשרי.

עקרון הגישה החיובית – ראיית הזדמנות לעומת אפשרות.

עקרון הלימונדה – במקום לימון לעשות לימונדה.

עקרון האופטימיות – חצי כוס מלאה.

חשוב ב – “גדול” – להצליח בגדול

עקרון הפצעון – להתרכז בעיקר ולא על הטפל.

עקרון ההיפך – הפוך את האיום להזדמנות.

יקרון המצפן- מפת דרכים חוקית ויציבה.

עקרון התכנון – מפורט יביא הצלחה.

מאפיני היזם:

מוטיבציה גבוהה, הנעה – מבחוץ. הניעה – מבפנים.

בעל חשיבה עצמית ויצירתית.

בעל יכולת ניהול עצמית כולל ניהול עובדים.

בעל יכולת מקצועית.

בעל יכולת מכירה

סגנונות היזמים: משימתי, מנתח, מקדם,

מצבים תומכי יזמות: ביקוש גבוה, רמת תחרות נמוכה, מחסומי הון/תפעול נמוכים, שוק גדול, צמיחה מהירה של השוק,ניתוח שוק מהיר, מבנה מחירים יציב,אי הפרעה פוליטית.

הצורך בפרנסה,אין תעסוקה כשכיר,חוסר בסביבת עבודה מתאימה ליזם, חוסר בגמישות שעות עבודה, היעדר רצון לעבוד באופן פורמלי, פיתוח פטנט, הצעה להזדמנות עסקית לאדם פרטי או לארגון.

עקרונות הצלחה בעסק: תכנון, יתרון יחסי,חשיבה,מוניטין,מקצועיות,שירות,שיפור,הקשבה,בדיקת השוק,ניהול הזמן.

כישלון עסקי: חוסר התאמה של היזם לשוק,חוסר ניסיון ניהולי.

 

תחומי ניהול הידע

מתמקד בבעיות בשני תחומים: ברמה הניהולית וברמת התרבות הארגונית.

בעיות בתחום הניהול והשלכות לידע:

בקרה – למנהלים אין בקרה אחר השתלשלות משימות ותהליכים.

אובדן תכנים ומעקב – בשל עומס וריבוי משמיות, מידע שאין בו שימוש.

יציבות המידע – המשאב העיקרי של המידע הוא העובדים.

תקשורת – התקשורת לא מיטבית בין כל אנשי הארגון בכל הנוגע לתפעול ולניהול היומיומי.

גמישות – פורמט התקשורת הקיים מקשה על הקשר בין העובדים לבין המנהלים.

ייעול וחיסכון – משאבים רבים מבוזבזים משום שהם מתבצעים יותר מפעם אחת. גם יעילות יתר תפגע.

מהירות ביצוע – סירבול והיעדר תגובה מהירה לנתונים. מנגד גם “ראיית מנהרה” לחתור רק למטרה מבלי להסתכל על כל המרחב עשוי לפגוע.

קבלת החלטות – בשל אי נגישות למידע ולהחלטות ואירועים מהעבר, אי נגישות למידע רלוונטי יגרמו לקבלת החלטות לא אוביקטיבית.

שקיפות – למנהלים לא קיימת יכולת לדעת בכל זמן נתון מהן הפעילויות של העובדים.

קבלת תמונה כוללת – כאשר המידע לא נגיש אין תקשורת תקינה.

 

בעיות התרבות הארגונית –

הפקת לקחים מפרויקט קודם.- כמו בחיל האוויר הישראלי הן תחקיר מבצעי והן תחקיר אקדמי.

אין הדרכה מסודרת היכן הידע נמצא, אין מקום אחד ברור לתיעוד הידע.

את זה מישהו כבר כתב – עשוי להוביל למלחמה בין דורית וותיקים מול חדשים.

חוסר ידיעה.

מורשת המנטלית תחרותית בה אנו חיים – מורשת זו מקשה על שיתוף הידע שצברנו עם אחרים.

ככל שהארגונים גדלו ועמלו לספק מגוון שירותים מורכבים, עלתה הדרישה לעיבוד סוגי ידע שונים לכל זיכרון ארגוני יעיל.

שיתוף פעולה בין אנשי הארגון.

כלי טכנולוגי נח.

תשתיות תומכות מידע – בד”כ פורטל ארגוני שלושה רבדים: תפעולי, טקטי, אסטרטגי ומסונכרנים לניהול הידע בארגון.

רמות ניהול בארגונים לפי אנטוני:

– תפעול – מערכות מידע מסוג

.Tps

בד”כ למתפעלים , מחסן, יצור וכו’. בעלות ודאות מלאה. בלעדיהן לא ניתן לתפעל את יתר סוגי המערכות.טווח השפיה קצר, מערכות תבניתיות. לדוג’ מערכת השכר שמקבלת נתונים תפעולים על פעילות העובדים.

– בקרה תפעולית,

– בקרה ניהולית

– תכנון אסטרטגי.

לכל רמה יש מערכת מידע נפרדת.

 

 

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X