סוגיות משפטיות בסקטור הציבורי

סיכום שיעור 1

לינוי וולקוב

לינוי וולקוב

פרטי הסיכום

קורס: סוגיות משפטיות בסקטור הציבורי

מספר השיעור: 1

סיכום השיעור

סיכום שיעור סוגיות משפטיות שיעור ראשון – לינוי וולקוב:

 

מהו חוק? הוראה רשמית מחייבת לאוכלוסייה שלמה. החוק חייב להיות מנוסח בכתב, לחייב את כלל התושבים.

החוק נועד כדי להגן על כלל החברה מפני פגיעה וכדי להסדיר את החיים בחברה ובין החברה לשלטון. למשל פוסל החלטות לא ענייניות עפ”י חוקה. מגדיר את העונש הצפוי/גובה קנס. מגדיר חובה/זכות מהאזרח ולאזרח.

החלת חוק – לאחר קריאה שלישית בכנסת. אין החלת חוק רטרואקטיבית אלא אם החוק הוטב. החוק לא זקוק לאישור הפרטים בחברה היות שאושר מהמוסדו הנבחרים שנבחרו בבחירות חוקיות עפ”י רוב.

אכיפת החוק ע”י גופי אכיפה לדוגמא: מבקר המדינה/ פרקליטות/ הרשות המבצעת.

הבדל בין דין לחוק – דין יותר רחב מהחוק

מכיוון שאין לנו חוקה אזי על הדינים יש המון חוקים ותקנות ואם אין חוק או תקנה – אזי בודקים פסיקה שיפוטית- הסדר או מנהג קודם יל פיו להשתית את הדין במחלוקת מסויימת. תקדים . הדין הוא כלל הנורמות המשפטיות של המדינה. תקנה, חוק, חוק יסוד, נוהל.

 

תהליך יצירה של חוק “איך חוק נולד” (בסיום קריאה שלישית) ובלשון מדינית חקיקה.

עיקרון הפרדת רשויות:

מטרה: למנוע מצב שבו השלטון יהיה כאדם אחד (דוגמא: דיקטטורה) או כרשות אחת. כדי שתמיד תהיה בקרה אחת על השנייה. “אדם רע מנעוריו” הגבלת הכוח. שלא יפגע באמצעות כוחו בזכויות הפרט/המיעוט.

קיימות 3 רשויות:

  1. מחוקקת – ראשונה בין שווים, חבריה עוסקים במלאכת החקיקה. פיקוח על מבצעת ושופטת.
  2. מבצעת (ממשלה) – בינה לבין מחוקקת יחסי גומלין.
  3. שופטת

כמובן שאין הפרדה מוחלטת ביניהן ויחסים ביניהן נקבע ע״י בקרה פיקוח וריסון אחת מול השנייה.

הרחבה פעולות הרשויות:

מחוקקת – מבטאת יותר מהשאר את רצונו של העם

חוק יסוד הכנסת. מוסד שמבטא את עיקרון הדמוקרטיה כשלטון העם בידי נציגיו אשר מגיעים מסיעות שונות שכל סיעה מבטאת אידיאולוגיה שונה בנושאים מגוונים ובכך מוודאים התקיימות פלורליזם אידיאולוגי. חברי הכנסת צריכים לדאוג ששאר הרשויות בעיקר המבצעת לא יפגעו בציבור. ח״כים תפקידם לעסוק במלאכת חקיקה אך גם לפקח. בעיקר על פעולות המבצעת אך גם על השופטת. ראשונה בין שווים:

  1. הצבעת אי אמון ע״י רוב חברי הכנסת תגרום לפיזור הממשלה.
  2. הכרעות המתקבלות בבית משפט מסתמכות על חוקים שנחקקו בכנסת.
  3. התרחשויות התקופה הרלוונטית מביאים את הכנסת לדיון בנושאים העולים על הפרק לצורך חקיקת חוקים בוועדות הכנסת.
  4. הכנסת מחוקקת את החוקים שהם למעשה מורי הדרך הן של אזרחים והן של השלטון. כולם כפופים לחוקים באופן מלא ושווה.
  5. הכנסת היא המחוקקת הראשית, בל לנו לשכוח. אך גם הרשות המבצעת , שמוסמכת להוציא תקנות , ביאור לחוק הראשי, רשאית להוציא חוקים – אלו נקראים חקיקת משנה (תקנות) וחשוב לזכור שהיא לא יכולה להיות מנוגדת לחקיקה ראשיתה – מכאן אנו רואים שחקיקה יכולה להגיע גם מהכנסת וגם מהממשלה וחברי הכנסת אך חייב לעבור בכנסת בוועידותיה.

חקיקה ראשית – נוצרת בעקבות צרכי החברה והתקופה.

חקיקת חוקים יכולה לבוא מטעם הממשלה ומטעם חברי הכנסת אך היא חייבת לעבור ולהתקבל בכנסת ובוועדותיה . במידה וחקיקה פוגעת בחוק וזכויות אדם/ מיעוט אזי בעקבות עתירה או כל דבר אחר בג״צ יכול לפסול את ההצעה.

הצעת חוק פרטית מוגשת ע״י ח״כ אחד או מספר ח״כים (ביוזמתם) ל י״ור הכנסת. לא משולחן הממשלה.

יו״ר הכנסת בודק אם ההצעה לא פוגעת באחד מחוקי היסוד של המדינה.

חוקי היסוד-

1 חוק יסוד הממשלה

2 חוק יסוד השפיטה

3 חוק יסוד הכנסת

4 חוק יסוד כבוד האדם וחירותו

אם יו״ר רואה שהצעת החוק איננה פוגעת אז הוא מעביר את ההצעה למליאת הכנסת לקריאה טרומית למסלול הרגיל שמטפל בחקיקה של חוק חדש. בשונה מהצעת חוק שיוזמת הממשלה שבו יש דיון מעמיק שתבוא לאחר מכן להצבעה של חברי הממשלה ולאחריה (במידה ועברה) תעבור למליאת הכנסת לצורך הצבעה האם להעביר למסלול הרגיל (יו״ר הכנסת שיבחן את החוק) להולדת חוק חדש.

הצעות חוק חשובות מכיוון שהן מחוללות שינוי . (דוגמת העלאת שכר מינימום ) אך קיימות גם הצעות חוק בעלות גוון פופוליסטי ומכוונות ליצירת יחסי ציבור וכותרות.

מצב הצעת החוק ניתן לראות סטטוס ופרטים אודות חוק מסויים שהוגש במערכת הממשלתית. ישנם 3 מצבים1. בהליך חקיקה, 2. החקיקה נעצרת ו – 3. החקיקה הושלמה.

חוק יסוד נחקק (חוק של הכנסת) ——> תקנה/חקיקת משנה (מבארת את החוק לאזרחים/עובדים וכו ———> חקיקה שיפוטית ותקדימית

חוק שהוא איננו חוקי חוקתי מחזירים לכנסת ומבקשים לתקן.

התנגשות בין ערכים מסויימות דוגמא ערכים יהודיים לעומת ערכים דמוקרטיים שדורש התערבות.

 

הצעת חוק כאשר מגישים הצעת חוק על שולחן הכנסת חייבים להביא דברי הסבר , כדי לשכנע מדוע אני מציע את הצעת חוק הזאת, איזה אוכלוסייה נפגעת, מה ההשלכות, מה רוצים למנוע , מה מתקנים וכו. במידה והיו הצעות חוק דומות בעבר ולמי הוגש וכו.

 

31 דברי הסבר לחוק המוצע, מבחינת אמון הציבור דורש אתיקה גבוהה

32 דברי הסבר לחוק של מירב מיכאלי חוץ מזה שזה לא אתי בוא תעזור לנו להעביר את החוק כי פוגע בכבוד האדם. מירב מיכאלי מדברת מול

קשר בין ארגון לעבודה – שיתקנו

הרשות הכי גבוהה – כל מישהו שפוגע מציע עד שנתיים בפנים.

יש הבדל בין חוק לבין חקיקה שיפוטית

יגיע לבימ״ש יגיע לראש הרשות בנוסף אתה פוגע בכבודו של אדם , בחירות של אדם, הבעיה בפועל – אם הולך הביתה תווית של עושה בעיות . הולך הביתה וחוזר למפעל – מנהלים מתקדמים – היא לא תתקדם וכו׳.

  1. החוק מוכן תזיזו אותו
  2. קודם כל חוץ מזה שתקבל נזיפה היא גם פגיעה נזיקית שאדם זכאי להיפגע בעבודה אפילו אם לא הוכח נזק

 

  1. מסלול הצעת חוק – מסלול לידת חוק – של חוק חדש

קריאה ראשונה – מליאת הכנסת, השר שיוזם את החוק או חבר הכנסת אם זאת הצעת חוק פרטית – מנסים לשכנע את כל המליאה- מדוע החוק חשוב. הגורם היוזם עונה לכלל השאלות שנשאלות על ידי שאר החברים כדי לנסות להפיל את ההצעה (לרוב כי יש להם שיחות עם לוביסטים וכו). אם רוב חברי הכנסת (יש לדוגמא 27 חברים _ 17 בעד, 12 נגד) מצביעים בעד אז החוק עובר לקריאה שנייה.

  1. הקריאה השנייה

הקריאה השנייה – יש לנו 9-8 וועדות של הכנסת, לדוגמא : וועדת החוץ והביטחון, וועדת הכלכלה, העבודה ….כעת, כשהגיעה לדיון בהצעת חוק לאחר שעבר קריאה ראשונה, דנים בה מכל הכיוונים בקריאה שנייה. כאן נמצאת הוועדה הרלוונטית – דנה בהצעה שרלוונטית לגביה – מומחים מהאקדמיה/ השלכה תקציבית/ נפגעים/ יועצים משפטיים (יעבור לא יעבור)/ מכל הפנים – כלכלי, בריאותי חברתי וכו…. (לדוגמא: התעמרות בעבודה: מזמינים אנשים שהתעמרו בהם/ פסיכיאטרים / ומהצד השני, הנגדי: מנהלים מהמגזר המנהלי/ הפרטי/ הציבורי שיטענו שהמתלוננים רוצים לצאת בפנסיה נוחה לדוגמא ולכן אומרים ככה וככה )

הוועדה יורדת עמוק לתוך הפרטים, לכל הפנים של הסיפור. ממש מפרטים את ההצעות חוק. בסוף הוועדה צריכה בסופו של דבר להמליץ או לא. יכולה לא להמליץ גם מגורמים לא מספיקים.

יש יועמ״ש , מומחים בתחום , יו״ר המועצה – מאוד רציני בוועדה – מחזיר למליאת הכנסת ודנים בכל סעיף וסעיף. יוחזר לוועדה לשם/בתור והבהרה של נושאים כאלה וכאלה. לבסוף שתהייה לאחר שאומרים שיש אישור הולך לקריאה שלישית.

  1. סיום החלת חוק

לאחר שהנשיא חותם וגם רואי הממשלה וגם השר הממונה חותם אז החוק מתקבל ובאותה השנייה נולד החוק הרשמי. כל חוק חובה לרשום אותו מיידית וגם כל חקיקת משנה בשם זכות הציבור לדעת.

  1. הרשות המבצעת

אוי ואבוי ואתה במדינות בנושא בריאות / רווחה / בריאות / בטחון וכו

תפקידה של הרשות המבצעת:

  • יישום חוקים – מי שלא מקבל שיקבל מה שצריך יל פי מה שכתוב בחוק.
  • תקצוב החוק , אנשי מקצוע שיבואו לידי אכיפה .

ולכן הנושא יישום חוקים , אכיפת חוקים, תקנות כדי להבהיר תוכן,  לפרש.

מחליטה וקובעת מדיניות.

לא תפעל אף פעם בניגוד לרוח של החוק.

כל פעולה תבחן משפטית.

גם לרשות המבצעת, מיני רשות מבצעת יש יועץ משפטי של הרשות.

בכל משרד יושב נציג של הרשות השופטת.

שר מגיע עם אנשים שלו שמקבלים ג׳ובים אלו הן משרת אמון- מנכ״ל, נהג, מנהל לשכה וכו.

הם רוצים שהיועץ המשפטי של השר יביא יועץ משפטי של המשרד , אם זה יקרה הם יוכלו להביא להחלטות שהם רוצים. לכן השר לא יכול להביא יועמש מטעמו.

פסקת התגברות – הממשלה, הרשות המבצעת, לא תפעל בעצמה. היא תפעל ברוח או בהגנה על החוק. אז לעתה עד שתהיה חוקה , יש לנו נורמות על קוראים לה חוק יסוד . הרשות המבצעת היא העבד של החוק , החוק הסמיך אותה לפעול. החוק מעל הכל.

כל פעולה תבחן על ידי היועץ המשפטי. מפוקחת על ידי הרשות המחוקקת. האם הרשות המבצעת עושה דברים/ פועלת בניגוד לערכים .

47.

יש החלטות המתקבלות בהחלטות ממשלה – למשל – הפגזה באיראן, ביטחוני, בנושא חקלאי, משרד החקלאות, סבב רביעי סגר קורונה , כל הממשלה.

יש חוק – צריך להוציא לפועל – פקידים בכירים, מנכל, סמנכל.

48.

לא רק להוציא חוקים אלא גם צריך לקבוע מדיניות. דוגמא – מדיניות משרד התחבורה בנוגע למשאיות, מה מדיניות חברתית בישראל, מה בנוגע לטילים מדוייקים שנמצאים אצל חיזבאללה וכו. היא אחראית גן על חקיקת משנה.

  1. רשות שופטת

שרים בעיה קניינית, הכוח העיקרי של בית במשפט – יש רק את הכבוד לעולם המשפט, הכבוד שיש לשתי הרשויות האחרות. אם יש רק זלזול ורצון לקעקע –  דתית, מגדרית, ולהט״בית אוי ואבוי בלי הרשות השופטת. בודקים כל צעד של הממשלה/ כנסת אם על פי חוק. זה נקרא המשפט המינהלי.

אם רואים שהרשות הציבורית מפרה חוזים / פועלת בדיני קניין/ חוקי יסוד- פוסלים את

שמירת שלטון החוק וגם פעילות של רשויות האחרות. וגם שומרת הסף בהגנה על זכויות האדם. איזה עוד שומרי סף? מבקר המדינה, פרקליט המדינה, יועץ משפטי – התפקיד שלהם לבדוק שהמדינה לא חורגת מתפקידה – כי הכוח משכר / מעוור.

  1. בימ״ש

פסקי דין מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית, האם זה ערכי או לא. האם פעולות של הרשות מבוצעות כהלכה באיזה ערך. לפעמים שבאים להשליט חוק יוצרים אי סדר, מדינה שנמצאת באנרכיה. מביא לידי כך..

חקיקה שיפוטית -מה קורה כאשר חבר כנסת מואשם בעבירה שיש בה קלון? הוא נשאר!

אחרים ,  על המקום הולכים הביתה. בית משפט אומר לבסוף על פי פסיקת תקדימים שבנימין נתניהו צריך לשבת בבית אבל הוא לא.

זכות העמידה בפני בגץ – זכותו של אדם לבוא ולהגיש עתירה מול בגץ.

אם נפגעת – הנשיא בכך שינה זאת – אחד פותח תביעה ואז כולם יכולים לזכות אחריו.

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו – בחיים, בגוף, בכבוד, הגבלת חירות של אדם בתנועה – מאסר, מעצר. הקניין של אדם וכו

דיברנו על סדרי דין (טען שלא יהיה)

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X