סוגיות משפטיות בסקטור הציבורי

סיכום שיעור 2

לינוי וולקוב

לינוי וולקוב

פרטי הסיכום

קורס: סוגיות משפטיות בסקטור הציבורי

מספר השיעור: 2

סיכום השיעור

סוגיות משפטיות שיעור שני 17.03.2021

דיברנו על שלושת חוקי היסוד הכי בולטים מבחינת ההשפעה, השיח:

  1. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו
  2. חוק יסוד הכנסת
  3. חוק יסוד הממשלה

חוק יסוד הכנסת והממשלה נותנים את ההסמכה של הרשויות הללו לפעול. בלעדיהן לא ניתן לפעול, אין להן סמכות.

את חוקי היסוד לא ניתן לדרוס. הם יותר גבוהים מחוקים אחרים שנחקקים.  אם חוק שנחקק פוגע בחוק יסוד הוא לא נחקק.

תקנות – אלו הן הבהרות של חוקים, פרשנות.

חוק יסוד הממשלה – לדוגמה – מהן סמכויות רוה”מ, השרים, מהי אחריות מיניסטראלית, איך מתקבלות החלטות וכו וכוו כ.

חוק יסוד הכנסת –

בימינו הכנסת הכי חלשה מבין שלושת הרשויות שלא כפי שהיא אמורה להיות “ראשונה בין שווים” . הכנסת מבטאת בצורה הכי חזקה את רצון העם, הייתה צריכה להראות הרבה יותר חוזק אך בפועל אנו כמעט לא שומעים עליה – שומעים הרבה על רשויות מנהליות – מבצעת , שופטת. אשר מתנגשות ביניהן.

מה יש בחוק הכנסת? – החוק התקבל ב 1958, 10 שנים לאחר האסיפה המחוקקת, כנסת ראשונה, חוק יסוד ראשון – חוק יסוד הכנסת – התקבל בידי 96 ח”כים ללא מנגדים. האחרון בחוקי היסוד שחוקק היה חוק כבוד האדם וחירותו בשנת 1992.

החוק איננו מגדיר את סמכויות הכנסת, מה הוא כן מגדיר?

  1. כנסת ישראל היא בית הנבחרים של המדינה. אין מדינה ללא בית נבחרים. בארצות הברית זה הקונגרס ובגרמניה למשל זה הרייכסטאג.
  2. אורך כהונתה של הכנסת, מצב אידיאלי 4 שנים. שיטת הבחירות בכנסת.

שקף 11

מיום הבחירות , הכנסת נבחרת ל- 4 שנים , מצב איגיאלי. לא מצב שכיח במדינתנו. סעיף 36 קובע את משך הכהונה.. לאחר פיזור הכנסת.. חייבת הכנסת לכהן… מתי הכנסת מכהנת מעל ארבע שנים? רק אם הכנסת הקודמת סיימה מוקדם יותר את כהונתה אז הכנסת החדשה משלימ את הפער שלה + ארבע שנים נוספות.

שקף 12

הכנסת מונה 120 חברים

מקום מושבה בירושלים

בית נבחרים

יכולה להבחר בבחירות כלליות : כל אזרח ישראלי יכול לבחור, בחירות ארציות ישירות – בוחר מפלגות שרוצים. הבחירות שוות – לכל בוחר יש רק קול אחד, משפיע באותה מידה. הבחירות חשאיות.

בחירות יחסיות – פונקציה של שיעור מצביעים- כול קול קובע לכמות המנדטים שתהיה למפלגה מסויימת, כל מנדט זה מושב בכנסת.

הבחירות מתקבלות ברוב רגיל.

מי זכאי לבחור בבחירות – כל אזרח שהוא תושב ישראל מעל גיל 18 יכול לבחור בבחירות לכנסת אלא אם כן נשללה ממנו זכות זו ע”י בימ”ש עפ”י חוק.

מי זכאי להיבחר? – כל אזרח ישראלי בן 21 תושב ישראל בכפוף לסייגים הרשומים בחוק . רשימת מועמדים לא תשתתף וכן אדם יחיד לא ישתתף מלהיות מועמד אם תומך בשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית , הסתה לגזענות , תמיכה במאבק מזויין וכו

באיזו רמה עברת את העבירה – בג״ץ , בימ״ש יכול לשלול על סמך הדברים הללו.

יגיע לבימ״ש , יבדוק סטנדרטים, במידה והוכח שקיימים שלושת אלו – הוא יאסור עליו להבחר.

יום הבחירות יהיה יום שבתון (רוצים לשנות שיהיה יום שבתון רק למי שהולך לבחור)

מצגת 14 – רוב מיוחס, לא רוב רגיל – 75-80. יש לנו 3 סוגי רוב:

1 רוב רגיל, 2 רוב של 61, 3 רוב מיוחס כמו בסעיף 4 בבחירות שאי אפשר להעביר רק ב 61.

הכנסת תבחר…

כל מפלגה תקבל את המנדטים בהתאם לקולות הבוחרים.

חוק יסוד כבוד האדם אפשר לשנות את החוק ברוב רגיל, בלי רוב מיוחד.

מצגת 15 – סעיף 9א מדבר על הארכת כהונה של כנסת, נסיבות מיוחדות – זמן רגיל – 4 שנים, אם יש מצבים מיוחדים שהכנסת לא יכולה להתקיים (מלחמה, זמן משבר שזועק לשמיים, מגיפה וכו) אפשר להאריך כהונה רק ברוב של 80 חברי כנסת. תקנות הארכה לא תתחייב מהנסיבות האמורות.

סעיף 9ב כדי להקדים בחירות מספיק 61 חברים.

מצגת 16 – סעיף 34 – פיזור הכנסת טרם הזמן לצורך כך צריך 61 חברי כנסת.

(מהו סעיף בחוק? מסר קצר, על מה מדבר הסעיף)

סעיפים 44-45. : מה הכוונה בכל דין אחר? – כל חוק אחר/ כל תקנה אחרת/ כל הוראת שעה אחרת.

בישראל , אם תכריז שתקנות שעת חירום מופעלות בגלל שעת חירום אתה לא יכול לשנות הוראות מעצם  תקנות שעת חירום . מוריד חשאיות של הבחירות , מוריד יחסיות הבחירות וכו. הוא אומר לרוה״מ אל תנצל ולא תוכל לנצל מצב  זה כדי לשנות את המצב. אתה לא יכול לבטל חוק יסוד.

אין מצב ששר שמתקין תקנות שבאו לבאר, שבשעת חירום יבואו לשנותם. השר בעזרת תקנות לא יוכל לעשות שינויים.

44 45 אומרים שאסור לשנות, אבל אם בכל זאת רוצים אז צריך להביא 80 ח״כים , סיכוי אפסי במדינה שלנו. במילים פשוטות – כמעט בלתי אפשרי.

סעיף 46 – זאת אומרת – אם צריך כאן 61 כדי לשנות חוק יסוד אז גם בקריאה ראשונה שנייה ושלישית צריך 61 חברים, גם בדרך להולדת חוק צריך 61 חברים , לא כמו בחוק רגיל.

חוק יסוד השפיטה – מסמיך את הרשות השופטת.

חוק יסוד הכנסת – מסמיך את הרשות המחוקקת.

***חוקה לעומת חוק יסוד

הכנסת הראשונה נבחרה ככנסת מכוננת. לוקחים את כל הערכים ומכניסים אותה לתוך חוקה שאותה אפשר לשנות רק ב 80 ח״כים , רוב של 61 לא משנים. כמעט ולא קיימת אפשרות לשנות חוקה, צריך לפחות 80 מתוך 120. חוקה מדברת על כללים.

הפסיקה בעזרת החקיקה השופטת משאירה אותם.

בישראל דמוקרטיה ליבראלית – אני השופט – מעל הכל , אני אעשה איזונים, חיי אדם מעל הכל ***

מצגת 17-

תיקון מספר 10 – מה היום המעמד של מי שישבו בקלון , הוא לא יכול להמשיך לכהן למשך 7 שנים, אחרי 7 שנים הוא יכול לחזור לכהן.עובדי ציבור רגילים  ומשהים אם יש כתב אישום, אם הורשעתה , אתה לא יכול להמשיך להיות עובד מדינה. כיום מנסים להחיל תיקון זה גם על נבחרי ציבור.

תיקון מספר 12 – (תיקון מלשון תיקנו את זה, זה לא היה מקורי). יכולים לעבור

אם התברר שעברת בגלל טובות הנאה, אתה לא יכול לעבור באותה כנסת. כנסת אחרת אולי.

נקבע כי בתיקון – חבר כנסת שפרש מסייעתו לא נכלל בכנסת לאחריה. הוא יכול לעשות בכנסת מעבר מסיעה לסיעה.

מצגת 18- אם לא אושר בכנסת חוק התקציב עד 31.3 אז הכנסת תתפזר טרם סיום כהונתה והולכת לבחירות.

מצגת 19 -תיקון מספר 35 – זה לא רק מפלגה שלמה, גם אם מועמד בודד – אם יש במעשיו שלילת קיום של מדינה …(במצגת)

מצגת 20 – תיקון 44 – חוק ההדחה – לא באמת חוק. רק נקרא כך. לא רק אם אתה רוצה להצטרף לכנסת

זה לא רק אדם או סיעה אלא אם אתה ח״כ ועושה את אחד הדברים שאמרנו אז פשוט לא תוכל להמשיך בכנסת.

(קורה איזה מקרה שמעלה על פני השטח מחשבות לשינוי של חוק יסוד ואז הוא הולך לדיון בכנסת. המציאות של היום גורמת ללכת לנסות לשנות את חוק היסוד)

10 מהאופוזיציה (לא מהקוליאזיציה)

אם הולכים ימין שמאל ראש בראש אז תרוויח אם רוצים לעשות תיקון ששולל את דברים של אדם כי עשה דברים צריך מידה של ¾ ח״כים.

שקף 21 – הציבור שם עוד שבוע פתקים בקלפי , רוב הציבור רוצה המשך המצע של הליכוד (דוגמא) –  ממש ביטוי הכי טהור של רצון העם ומה זה דמוקרטיה.

פלורליזם אידיאולוגי מאוד חזק בישראל – שמאל/ימין , וכאלה.

זאת הדרך שלך לחופש הביטוי – ללכת לבחור.

שקף 22 – רוה״מ או שרים – טוענים שעושים משהו בגלל בחירות של העם.

בית משפט עליון לא נבחר…

דמוקרטיה – עקרון הרוב.

תפעל כל עוד לא תפגע (בית משפט  עליון לממשלה). דמוקרטיה ליבראלית – מכבדים את עיקרון הרוב אך כל עוד לא פוגעים בזכויות אדם. במליאה – יישום החוקים במלאת המדיניות.

הרשות המבצעת מיישמת את הרוב שהעם בחר. בא בכך ש

מעל הכל יושב זכויות האדם

באה רשות מבצעת אומרת אני נבחרתי

השופטת אומרת לה אני אתן לך לפעול כל עוד לא תפגע בזכויות האדם

חקיקה שיפוטית

במידה ויתערבו

אבל מדינה לא יכולה להתנהל בלי בג״ץ, אם בג״ץ יילך אז יהיו בעיות. אצלנו הדמוקרטיה היא ליבראלית. בטורקיה הדמוקרטיה היא לא ליבראלית.

מי מוציא חוקים וקובע חקיקה ? הכנסת

חוק יסוד הממשלה הגיע לאחר שהכנסת כוננה. כי הכנסת חוקקה את חוק יסוד הממשלה.

מדוע הכנסת צריכה לפקח על הרשות המבצעת? כי יהיה רע במידה ולא יהיה פיקוח. ברגע שיש כוח אתה מאבד כוח, אתה משתכר מהכוח, מתעוור. אתה לא שם לב לזכויות של האדם הקטן. לכן צריך תמיד לפקח על הרשות המבצעת.

מה יש לבית משפט? כלום. בכבוד שנותנים לבג״ץ, אם אין אז אין כלום ביד.

רצון הרוב דורס בדרך כלל את רצון הפרט.

אנשים רוצים להיות פרקטים, גם אם מיעוט יפגע. העולם יותר פרקטי.

פסקת התגברות/ איזונים.

אם יילקח הכח של בג״ץ מי יפקח? אלא שרוצים לשנות את המצב. זה יהיה בג״ץ מאוד חלש. בג״ץ שלא מתערב , מי שיושב בבג״ץ שלא מתערב נקרא שמרן.

לפוליטיקאים מתאים שמרנים. מתאים לפוליטיקאים בלי בג״ץ , בג״ת מוחלש, לא אקטיביסטי.

תפקידו של בג״ץ בעיקר להתערב בצד המשפטי, לא בשיקולים פיננסיים/חוזרים וכו׳ אז ברגע שאתה מתערב בדברים שבהם אתה לא אמור להתערב אתה מושך אליך אש. הפסיקות של בג״ץ גרמו לכך שכולם שונאים את בג״ץ.

אקטיביזם שיפוטי – תלויים במידתיות. אם המידה נכונה אז בסדר אבל אם זה אקטיביזם אז יוצר מלא אויבים, כמו שרואים שעכשיו קורה- הדין חזק יותר מהחוק. צריך להבין אותה, לא לראות בה אוייבת שבאה לקעקע.

יש תלות בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת – הרשות המבצעת צריכה לתת כל העת דין וחשבון לרשות המחוקקת. בסיום כל שנה אתה צריך לתת דו״ח על פעילות של כל השנה.

הרשות המבצעת, ברוב המקרים חייבת דיווח לכנסת – מה עשיתי? מה רוצים לעשות בהמשך? וכו. תוכנית לשנה קרובה בתחילת שנה, יעדים.  ומה הספקתי לעשות בסוף שנה. הרשות המבצעת וגם הרשות השופטת הם משרתם של החוקים.

שקף 24 – הכנסת מבצעת את בניית החוקים.

הממשלה – שהיא המבצעת, דנה בנושאים כלכליים וחברתיים, קובעת את המדיניות בנושאים שעל סדר היום ומעבירה אותם בכנסת לצורך דיון ליצירת חוקים חדשים. וועדת הכנסת בודקת לעומק את הצעות החוק.

שקף 25 – גם התנהגות שלנו

למה חוקים – מבטאים רצון העם

שקף 26 – ששני הרשויות חייבות לכבד אותם

לחברי הכנסת יש רשאיות להוציא חוקים. חברי כנסת צריכים גם לפקח, הם יכולים להוציא חקיקת משנה אך לא במקום.

הח״כ  החלטות שיפוטיות מהמעלה השנייה , חקיקה שיפוטית , נותנות את ההרחבה של החוק אך לא גוברת על חוק של הכנסת. לכן קוראים חקיקת משנה של חקיקה ראשית.

שקף 29 – איך הרשות המבצעת מתייחסת לרשות המחוקקת כראשונה בין שווים.

אחרי הצעת המליאה והכל – בודקים את כל הדרכים פיננסית/חברתית וכו

כל הצעה שעוברת מהממשלה עוברת דרך החברים אחרים ואחר כך למליאת הכנסת אז נותנות הצעת חוק או מעבירים

 

 

חוק יסוד הרשות השופטת

שקף 42 – הוא כשמו לתת סמכויות  או לומר לנו מי זו הרשות המבצעת.

סעיפים 1-4 : כוללניים מאוד. מראים את הכפיפות אל מול הכנסת – הממשלה מכהנת כל עוד יש אמון הכנסת. אחראית בפני הכנסת. ושר אחראי בפני רוה״מ על מה שעשה השר.

(אותו שר אחראי בפני רוה״מ) – רוה״מ יכול לפטר שר בגלל אחריות מיניסטריאלית (שר מסויים פישל כהוגן למשל כמו שר הפנים בנושא מערך הכיבוי)

הממשלה כולה אחראית מול החלטות מדיניות , אחראית בפני הכנסת.

סעיפים 5-6: רוה״מ חייב להיות שר, ח״כ. אך שר לא חייב להיות ח״כ. על כל שר להיות תושב ואזרח ישראל. לא הורשע בעבירה, עברו 7 שנים מתום המאסר/פסק הדין אתה יכול לחזור. אלא אם כן קבע כי אין בעבירה קלון. אם אין קלון יכול לחזור גם אחרי שנה.

שקף 43 – סעיף 7: הנשיא יכול להטיל את התפקיד על אחד מחברי הכנסת, לרוב הוא נותן למפלגה שיש לה הרבה יותר בוחרים. נפטר 14 ימים מחליפים רוה״מ. 7 ימים

שקף 44 – סעיף 8: לחבר כנסת שנותן להרכיב את הממשלה – צריך תוך 28 ימים להרכיב וניתן להאריך בעוד 14 ימים אם לא מצליח אז יכול לתת לבא אחריו ואם לא מצליח אפשר לגשת לבחירות.

סעיף 9: כשעברה התקופה, 28 ימים , ולא הודיע שלא הצליח או שהודיע

  • הנשיא רואה לנכון- לא חייב להיות (הפרקטיקה מהמפלגה הגדולה) 28 ימים או מודיע לפני שאי אפשר/ לא מצליח.
  • הבא אחריו.

שקף 45 – תפקידים בסיסיים – של הרשות המבצעת: לקבוע מדיניות ביטחון/בריאות וכו.

תודיע על קווי היסוד, לכנסת, עוד דבר שמראה כפיפות לכנסת

מהשנייה שיש כנסת חובה עליה להודיע על השיבוצים

תבקש הבעת אמון מהכנסת, אם אין אמון – לא תוכל להרכיב ממשלה. היא תיכון רק אם הכנסת הביעה אמון.

סעיף 16 : אם אין ממלא מקום אז יקבע שר שהוא גם חבר כנסת  – לזמן שהוא נעדר.

סעיפים 17-18: רק היעוץ המשפטי יכול להחליט על פתיחת חקירה של ראש הממשלה. המשפט של ראש הממשלה יתנהל במחוזי בהרכב של שלושה שופטים.

אם הודיעו אות קלון – מחוזי הרשיע – אם בית המשפט הרשיע את רוה״מ שיש קלון והכנסת לא הדיחה ברוב קולות לאחר שנתנה לו הזדמנות לשטח טענותיו תופסק כהונתו וממשלתו תפוזר.

שקף 46 – סעיף 19: רוה״מ רוצה להתפטר – צריך להגיש התפטרות לנשיא המדינה. התפטרות שלו זו התפטרות של כל הממשלה.

סעיף 20: נפטר רוה״מ – התפטרה כל ממשלתו.

נבצר מרוה״מ – רואים כאילו התפטרה ביום ה 101 שבו מכהן ממלא מקום.

סעיף 23: זה מאוד רלוונטי – כהונתו של רוה״מ תפקע ביום שיש איתו קלון. לא חל על רוה״מ.

סעיף 24:

סעיף 25: מינויים של שרים.

שקף 47 – סעיף 27:

סעיף 28: הבעת אי אמון בממשלה ואז פיזור תעשה ברוב חבריה, 61 חברים. להביע אמון בממשלה אחרת איך מחליפים ממשלה ברגע שיש אי אמון.

שקף 48 –

הממשלה, כל אחד מהשרים

אם פעולה מוטלת בתיק כלשהו על רשות אחרת אז אתה לא תעשה את זה. אם ממשלה מוסמכת כל פעולה שלא מוטלת על רשות אחרת, לממשלה מותר לקחת את הסמכות ולפעול.

סעיף 38: במצב של חירום , הממשלה יכולה להכריז על מצב חירום. ( דוגמא : מלחמת יום הכיפורים, מלחמת סיני וכו אלו מצבי חירום לאומיים, קורונה לא) זה כוח גדול שהממשלה יכולה להכריז.

זמן מצב חירום- תהיה כפי שנקבע בה אבל לא תהיה יותר מכך (עד שנה מקסימום) כדי שלא ינצלו אותה.

הרשות המבצעת תיטה לקבל סמכויות אין גבול במצב כזה.

שקף 49 – סעיף 39 : דן במצב חירום.

במצב חירום אפשר להתקין תקנות, כל שר בתחומו. כל שר עם מה שרלוונטי אליו. שר התחבורה בנוגע לתחבורה שר החינוך בנוגע לחינוך וכו. התקנות יונחו על שולחן הכנסת בוועדת החוץ והביטחון כמה שיותר סמוך להתקנתן. אם לא יתקיימו, רשאי להתקין בעצמו.

תקנות שעת חירום יכולות להתקיים לשנות כל חוק , להפקיע זמנית כל חוק , לקבוע תנאים , לתת קנסות וכו.

״פנייה לערכאות״ – פנייה לבימ״ש , ענישה למפרע. תקנות לזולת החוק תוקפן לשלושה חודשים, אך ניתן להאריך אותן. אך החוק מתיר עד שנה. (אפשר להלאים נכסים/ מניות זהב).

שקף 50 – סעיף 40: פתיחה במלחמה , נקיטת פעולה צבאית משמעותית, תעשה רק על פי החלטת ממשלה. וועידת שרים (קבינט ביטחוני).

סעיף 41 : לא תוציא לי תקנת שעת חירום ותרשום בסעיפיו שהיא מבטלת את חוק יסוד הממשלה כי חוק יסוד הוא זה שאומר איך אתה צריך לנהוג כשר.

סעיף 44: שרוון לשם שינוי חוק זה כוונה לשנות להוסיף סעיף להוריד סעיף אתה חייב להביא לפחות 61 ח״כים שיצביעו בעד.

 

מצגת סמכויות רוה״מ

רוה״מ – ראש הרשות המבצעת

מדינות אחרות באירופה לע7מת ישראל – בישראל יש המון. תפקידו:

  1. מנהל ישיבות ממשלה ועבודותיה
  2. ממלא מקום שרים שמפטרים / נבצר מהם להגיע.
  3. קובע עניינים של סדר היום של הממשלה שבהם תטפל הממשלה.
  4. נושא באחריות ראשית ומדינית של כל הממשלה.

שקף 4 – החלטות ממשלה מתקבלות ברוב השרים.

קולו של רוה״מ שווה ככל הקולות .

אם יש תיקו בהצבעה קולו שובר שוויון (קולו שווה ל 2 קולות)

רוה״מ לא יכול לכפות דעתו על ממשלה באופן ישיר.

לרוה״מ יש סמכות לפטר את השרים שחולקים עליו בעקבות מדיניות ממשלה שהוא מביא.

שקף 5- מעמד הוא ראשון בין שווים – לרוה״מ יש זכות להכריע בקולו הכפול.

רוה״מ מוסמך לפטר שרים, לפזר את הכנסת ולקבוע מועד לבחירות חדשות.

***;** לקרוא מהמצגת

סמכויותיהם של שרים

שקף 8 – שר נמצא בראש משרד שלם. תפקידו: אחראי על מדיניות שלמה המדיניות שלו/ בקרות על עשייה. בין תפקידיו:

  1. אחראי על המרד שנתנו לו לפני רוה״מ
  2. אחראי לפני הכנסת על תחומי הפעילות של משרדו – אך שוב רואים את חשיבות הכנסת בכך שהשר צריך להעביר לכנסת דו״ח על כל פעילות של משרדו במשך כל השנה.
  3. אם אם קביל בנושא עבודה ואיזה סוגייה העסקת חל״ת ש.. מרכזית – תגמול בקורונה.
  4. השרים מקבלים החלטות בנושאים בתחום אחריותם שהממשלה לא דנה בהם במשותף.

שקף 13 – הממשלה באישור הכנסת רשאית לשנות חלוקת תפקידים.

 

*התקנת תקנות , חקיקות משנה – רק השרים, לא אף אחד ממנהלים.

לעצול סמכויות הוא עושה … – כל תאורי התפקידים של השרים. זה האצלת סמכויות.

שקף 14 – למשל שר תחבירה שנקרא לנושא ביטחון. אם זה ביטחוני שקשור לנושא תחבירה אז צריך את השר הנוסף הרלוונטי למשל שר התחבורה. כלומר – כשר אתה פועל בשני מישורים – שר כקבוצה ושר כמבצע המון החלטות. יש לך למשל במשרד התחבורה שלך, יש לו זכות לעשות חקיקת מסמיכה.

שקף 16 – סעיף 5: השרים פועלים בנושאים שהממשלה אצלה להם. שר התחבורה מטפל גם בפיתוח הנגב, לא קשור אליו אבל האצילו לו.

סעיף 6: אתה אחראי בכל הנושאים של משרדך מול הממשלה.

חשוב!!!!,

שתי סוגי אחריות :

  1. אחריות של הממשלה כגוף בפני הכנסת – למשל מקבלת החלטה בנושא בריאות / מלחמה כמו במלחמת יום כיפורים.
  2. אחריות מיניסטריאלית של שר מסויים(שלא הוזנחו, דברים מול רוה״מ)

 

עיקר הטענות באחריות מיניסטריאלית – אתה האצלת עליי ואני האצלת עליהם. אתה הפוקדת כשר מסויים . אתה זרוע ארוכה בתחום מסויים.

שר רשאי – סמכות לפטר שר בעקבות כך שהוא מפריע לי לבצע פעילות קואליציונית שלי אבל יש עוד אחד.

מה פתאום שאין תפקיד בכיר יותר בכיר פחות – אתה חייב לראות אם מותר לך לפטר.

הנחייה מסמיכה שעל פיה אתה…

 

מצגת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו

חוק יסוד שנועד להגן על זכויות האדם העיקריות – הכבוד של האדם והחירות שלו הן היסוד שלו ומהן נגזרות עוד חוקים.

הרחיבו את זה בהרבה

אין סעיפים משוריינים בחוק היסוד הנ״ל.

כאן אפשר לשנות את חוק היסוד ברוב רגיל.

עם החוק הזה החלה מהפכה חוקתית בישראל. הכנסת נתנה לו מעמד על חוקי שעל פיו נתנה – רשום במצגת.

 

לא היה תוקף משפטי להצהרה שלו

ערכין שכתובים בחוק כבוד האדם וחירותו

סעיף 2: גם הקדושה של החיים ביהדות חזקה מאוד.

 

בדמוקרטיה

מקדשים את חיינו לטבת כבוד של אדם

בסעיף 3: הכנסת קיבלה את חוקי הקניין ובית משפט חייב לפעול על פיהם

בסעיף 4: בגלל הקדושה של החיים כל אדם בתוך חברה זכאי שיגנו על חייו

סעיף 5: אלא אם בחוק המעצרים

סעיף 6 : א. הזכות לשוויון לא מוזכרת בתוך חוק היסוד הנ״ל. חופש הביטוי חופש הדת כן.

הן לא מעוגנות בחוק היסוד אך באופן תיאורטי

ניתן לבטל את החוק בהליך רגיל

שקף 7: סעיף 8:

  1. להוציא תוך שבוע
  2. הולם את ערכיה של מדינת ישראל
  3. נועד לתכלית ראויה

זה החוק המשוריין

שאנחנו אומרים אני מקיים את הערכים של מדינת ישראל אתה מבין יהודית ודמוקרטית

שיש התנגשות בין השניים יש העדפה לערכים הדמוקרטיים

שקף 9 – אם חש התנגשות, מה עושים?

אתה לא יכול להשים ערכים שאינם מתיישבים עם ערכי המדינה

שאם יש התנגשות , יש התנגשות

גישה לצבא, גישה לצבא

שקף 10 – יש שעת חירום . אתה לא יכול לפגוע בחוק הזה באמצעות שעת חירום. חסין בפני שעת חירום. אבל האבסורד שלא חסין מפני שינוי ברוב רגיל.

שקף 16 – הכרזת העצמאות

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X