סיוגיות משפטיות

סיכום שיעור 2

Diklaedri

Diklaedri

פרטי הסיכום

קורס: סיוגיות משפטיות

מספר השיעור: 2

סיכום השיעור

שיעור שני

 

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הוא חוק יסוד שנועד להגן על זכויות האדם העיקריות במדינת ישראל.

החוק קובע את כבוד האדם ואת חירותו כערכי היסוד מהן נגזרות זכויות אדם נוספות המוגנות בפירוש או במשתמע מחוק היסוד.

אין בחוק היסוד סעיפים משוריינים, והכנסת יכולה לשנותו (אפילו) ברוב רגיל.(61).

חוק זה החל את המהפכה החוקתית. הכנסת העניקה לחוק יסוד זה מעמד על-חוקי, שעל-פיו ניתנה לבתי המשפט הסמכות להכריז על בטלותו של חוק “רגיל” העומד בסתירה לחוק זה.

בישראל בשונה ממדינות רבות במערב לא הוקם בית משפט לחוקה שיש לו כוח מיוחד לבטל חוקים שעומדים בניגוד לערכים שמעוגנים בחוקה.

על אילו ערכים וזכויות אדם מגן החוק?

כל הזכויות הללו נגזרות מכבוד האדם וחירותו, כפי שהם מתפרשים לאור היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית.

סעיף 2: אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.

סעיף 3: אין פוגעים בקנינו של אדם.

סעיף 4: כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו

סעיף 5: אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת.

סעיף 6: (א) כל אדם חופשי לצאת מישראל

(ב) כל אזרח ישראלי הנמצא בחו”ל זכאי להיכנס לישראל.

סעיף 7:(א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.

(ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.

(ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.

**אילו זכויות לא מופיעים בו במפורש?

הזכות לשוויון, חופש הביטוי, חופש הדת, חופש ההתארגנות . זכויות אלה ניתנות לתושבי ישראל מכוח עקרונות כלליים שהתקיימו עוד לפני חקיקת החוק, אך הן אינן מוגנות בפירוש בחוק היסוד, ולכן לפחות באופן תאורטי ניתן לבטלן בהליך דמוקרטי(בחוק רגיל).

הגנות של הכנסת על חוק היסוד

הכנסת בחרה להעניק לחוק יסוד זה מעמד משפטי מיוחד שיובטח על ידי מספר הגנות מיוחדות-כיצד?

סעיף 8 לחוק קובע: “אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא:

1- בחוק

2-שההולם את ערכיה של מדינת ישראל

3-שנועד לתכלית ראויה

4 -ובמידה שאינה עולה על הנדרש או

5-לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו”.

סעיף זה זכה לכינוי “פסקת הגבלה“, שכן הוא מגביל וקובע סייגים לכנסת בבואה לחוקק חוק שעומד בסתירה לחוק היסוד.

מה הכוונה בסעיף 8 ב” “אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את “ערכיה של מדינת ישראל”? הכוונה ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית-זו הייתה פשרה פוליטית בין המחוקק לרשות השופטת שכן המפלגות הדתיות לא הסכימו על ערכים שיהיו רק דמוקרטיים ובית המשפט ומחוקקים אחרים לא הסכימו להכניס רק ערכים דתיים המייצגים את “החוקה הישראלית”.

מה קורה אם ישנם התנגשות של הערכים היהודיים והדמוקרטיים? מה יגבר?

פרשנות אפשרית הקיימת בפסיקה של המונח ״מדינה יהודית ודמוקרטית״ עשויה להיות, כי מטרת החוק הינה עיגונם של ערכים יהודיים המתיישבים עם ערכי הדמוקרטיה, וכי אם קיימים ביהדות ערכים שאינם מתיישבים עם ערכי הדמוקרטיה ־ החוק אינו מעגנם ויהיה מנוגד להם.

הגנה על הזכויות המעוגנות בו בעת חירום

סעיף 12 :מגן על החוק מפני תקנות שעת חירום, בקבעו שאין לממשלה את הסמכות לשנות את חוק יסוד זה מתוקפן של תקנות שעת חירום כך שלא יהיה בכוחן של התקנות(הכרזת מצב חירום) לשנות אותו, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים שונים.

האם החוק משוריין?

האם הכנסת יכולה לשנותו אך ורק “ברוב מיוחד”?(למשל, כפי שהדבר נעשה בחוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד השפיטה), הכנסת בחרה שלא לשריין את החוק וניתן לשנותו עם רוב רגיל לכן אין מעמדו המשפטי חזק ויציב כמו חוק יסוד חופש העיסוק!!.

כאשר יש חוק חדש שמנוגד לדעת השופטים לערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית עליהם לבחון אותו, לעניין הלגיטימיות שלו ,שכן אם הוא מנוגד לערכים אלו יש סיכוי שהוא יוחזר לכנסת או יבוטל בגין כך שאיננו חוקתי(לפי בית המשפט!!)

הגנה על הזכויות המעוגנות בו בעת חירום

בשעה שקיים במדינה מצב של חירום מתוקף הכרזה הקבועה בחוק, מותר יהיה להתקין תקנות שעת חירום כדי לשלול או להגביל זכויות לפי חוק-יסוד זה, ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו:

1-לתכלית ראויה

2-לתקופה ובמידה שלא תעלה על הנדרש”.

למעשה, ההגנה מפני תקנות שעת חירום אינה מוחלטת, והיא נתונה לשיקול דעתם של הממשלה ושל בית המשפט העליון.

הביטוי ״ערכיה של מדינת ישראל״ המופיע בסעיף, מופיע גם בסעיף 8 וזו לשונו: ׳אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא רק בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש״ (״ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית״).

החוק מטיל על המחוקק מגבלה. על־פיה אין המחוקק(הרשות המחוקקת) חופשי לפגוע בזכויות שעל-פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אלא רק בחוק ההולם את ערכי המדינה, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש.

סעיף 8 לחוק מקנה לבית המשפט את הסמכות להפעיל ביקורת ודחייה שיפוטית על כל חוק אם הוא מנוגד לערכי מדינת ישראל, מטרתו אינה לתכלית ראויה והוא עולה על הנדרש לצורך השגת התכלית

הראויה.

סמכות הביקורת השיפוטית על החקיקה הוגבלה אמנם לחקיקה הפוגעת בזכויות המעוגנות (בפירוש) בחוקי היסוד, אבל המונח ״כבוד האדם״ המופיע בכבוד האדם וחירותו הוא מושג רחב ביותר –והפסיקה מאוד הרחיבה אותו!!

הסמכות המוענקת לבית המשפט היא סמכות רחבה ביותר ומאפשרת לבית־המשפט לפרוש הגנתו במסגרת הפסיקה גם על זכויות שלא עוגנו בלשון מפורשת בחוק-היסוד רוב הזכויות המוזכרות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו כמו זכותו של אדם שלא להיפגע ־ בקניינו, בכבודו ובגופו הוכרו כבר בעבר לפני החוק כחלק מהמשפט המהותי ובעיקר מכוח פסיקת בית- המשפט העליון.

אבל זכויות אלה וזכויות נוספות היו מוגנות באופן חלקי/מלא מכוח חיקוקים שונים שהטילו מגבלות על הפגיעה בהן או מכוח הפסיקה.

יוצאת מן הכלל זו הזכות לפרטיות, אשר הוכרה במפורש בסעיף 1 לחוק ההגנה על הפרטיות

סעיף 11: לחוק מחיל את החוק על כל רשות מרשויות השלטון.

סעיף 10: קובע כי ״אין בחוק יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק-

היסוד״.

הוראה זו שומרת על כל חקיקה שהייתה לפני החוק הזה והשאירה בעינה את מכלול החקיקה המכונה ״דתית״, גם אם חקיקה זו פוגעת בזכויות שמוגדרות בפירוש בחוק-כלומר השמירה כל הזכויות הינה רק מרגע חקיקת החוק והלאה.

בשל חסרונו של סעיף ״השריון” וגם בגלל פרשנות שעל-פיה חקיקה דתית, לדוגמא, גם אם יש בה כדי לפגוע בזכויות שעל-פי חוק, היא חקיקה המתיישבת עם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית!!.

זכות השוויון והיעדרותה המפורשת מהחוק

עקרון השוויון –לא נכלל במפורש בחוק־היסוד (עניין פוליטי) אבל ,הפסיקה אומרת שניתן לראותו ככזה המעוגן בחוק היסוד וכשואב מעליונותו הנורמטיבית של החוק.

או 1-מכוח סעיף המטרה שבחוק-היסוד(ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ויהודית

(והשוויון זה ערך מרכזי בשיטת המשטר הזו).

או 2-כחלק בלתי נפרד מערך כבוד האדם.

*ערך השוויון לא ניכלל במפורש בגלל שהמפלגות הדתיות רצו לראות את ישראל על פי ערכים דתיים למשל-עבורם חוק השבות איננו פוגע בשוויון ועבורם עצם ראיית המדינה קודם כל כמדינה יהודית דתית אין בה כדי לפגוע בערך האוניברסלי של השוויון.

כלומר פירוש השוויון על פי ערכים אוניברסליים שונה לחלוטין את איך ניתפס השוויון בעיני הדתיים!! ולכן הפשרה הייתה שהשוויון לא יופיע בפירוש בחוק.

חוק יסוד הכנסת

חוק יסוד הכנסת נתקבל בכנסת בתאריך כ”ב בשבט התשי”ח,12 בפברואר 1958, על ידי הכנסת השלישית, ברוב של 96 חברי כנסת וללא מתנגדים. חוק זה הוא חוק היסוד הראשון שחוקק במדינת ישראל.

חוק יסוד זה אינו מגדיר את סמכויותיה של הכנסת אך קובע בסעיף 1 שלו כי: “הכנסת היא בית-הנבחרים של המדינה”.

חוק יסוד הכנסת עוסק באורך כהונתה של הכנסת, שיטת הבחירות, הזכות לבחור ולהיבחר, כהונת חברי הכנסת, חסינות חברי הכנסת ובנייני הכנסת, עבודת הכנסת, עבודת ועדות הכנסת ועוד.

אורך כהונתה של הכנסת נקבע בסעיף 8 לארבע שנים מיום היבחרה, אולם סעיף 36 קובע שלאחר פיזור הכנסת לפני גמר כהונתה, חייבת הכנסת הבאה לכהן עד למועד הקבוע בסעיף 9, כך שלמעשה יכול להיווצר מצב שהכנסת תכהן מעבר לתקופה של ארבע שנים.

עיקרי החוק:

-הכנסת היא בית הנבחרים של ישראל.

-מקום מושבה של הכנסת הוא בירושלים.

-בכנסת יהיו חברים 120 איש.

-הכנסת תיבחר בבחירות כלליות (לכלל האזרחים), ארציות, ישירות, שוות (כל בוחר משפיע במקרה שווה), חשאיות ויחסיות (גודל רשימה בכנסת נקבע ביחס לשיעור המצביעים בעבורה), לפי חוק הבחירות לכנסת. שינוי סעיף זה בחוק, מותנה ברוב של חברי הכנסת (61 לפחות).

-כל אזרח ישראלי מגיל 18 ומעלה זכאי לבחור לכנסת, אלא אם כן בית משפט שלל ממנו זכות זו על פי חוק.

-ניתן להגיש רשימת מועמדים לכנסת באמצעות מפלגה בלבד.

-דרכי ההתאגדות והרישום של מפלגות ותנאים להגשת רשימת מועמדים ייקבעו בחוק.

-כל אזרח ישראלי מגיל 21 ומעלה זכאי להיבחר לכנסת, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק.

רשימת מועמדים לא תשתתף ואדם לא יהיה מועמד בבחירות לכנסת, אם מטרותיהם או מעשיהם כוללים:

שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

הסתה לגזענות.

תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל.

-הכנסת תכהן לתקופה של ארבע שנים מיום היבחרה. ( סייג סעיף 9).

-יום הבחירות יהיה יום שבתון (שירותים ציבוריים, כגון שירותי תחבורה, ימשיכו לפעול כרגיל).

אחדים מסעיפי החוק הם סעיפים משוריינים, כלומר דורשים רוב מיוחס לשם שינוים:

סעיף 4 – שיטת הבחירות: “הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות, לפי חוק הבחירות לכנסת; אין לשנות סעיף זה, אלא ברוב של חברי הכנסת”.

סעיף 9א – הארכת תקופת כהונת הכנסת: (א)הכנסת לא תאריך את תקופת כהונתה אלא בחוק שנתקבל ברוב של שמונים חברי הכנסת ואם נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעתו.

 

סעיף 9ב- מבלי לגרוע מהוראות סעיף 34, רשאית הכנסת, בהחלטה ברוב חבריה, להקדים את מועד הבחירות שנקבע לפי סעיף קטן (א), ובלבד שהמועד החדש לא יהיה מוקדם מהמועד לקיום הבחירות לכנסת לפי סעיף 9.

סעיף 34- פיזור הכנסת טרם הזמן: “לא תחליט הכנסת להתפזר לפני גמר תקופת כהונתה, אלא בדרך קבלת חוק לעניין זה, ברוב חברי הכנסת”

סעיפים 44–45– על אף האמור בכל דין אחר, אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים.

אין לשנות סעיף 44 או סעיף 45, אלא ברוב של שמונים חברי כנסת.

סעיף 46לחוק קובע כי הרוב הדרוש לעיל לעניין שינוי סעיפים מסוימים, יהא דרוש לגבי כל אחת משלוש הקריאות בכנסת (קריאה ראשונה, שנייה ושלישית).

תיקון מס’ 10– הוסיף את סעיפים 42א ו-42ב, אשר קובעים את מעמדו של חבר הכנסת

שהורשע בעבירה פלילית, הן טרם נתינת פסק הדין הסופי (סעיף 42ב), והן לאחר נתינת פסק הדין הסופי בעניינו (סעיף 42א).

תיקון מס’ 12-הוסיף את סעיף 6א, המגביל את יכולתם של חברי כנסת לפרוש מסיעתם ולעבור אל סיעה הקיימת באותה הכנסת, בכלל ותמורת טובות הנאה בפרט, ואף קובע כי “חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא ייכלל, בבחירות לכנסת שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהייתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת”.

תיקון מס’ 30 סעיף 36א- הקובע כי אם לא אושר בכנסת חוק התקציב עד ל-31 במרץ באותה השנה, אזי יחשב הדבר כאילו הכנסת החליטה להתפזר טרם סיום כהונתה, ויערכו בחירות לכנסת בתוך 90 ימים.

תיקון מס’ 35-תיקן את סעיף 7א, כך שיאפשר גם פסילת מועמדות של מועמד בודד (ולא רק רשימה) אם יש במעשיו שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד המדינה.

תיקון מס’ 44-“חוק ההדחה” מאפשר להדיח חבר הכנסת מכהונתו בשל העילות המנויות בסעיף 7א (שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במדינת אויב או בארגון טרור).

תיקון זה נחקק בעקבות הביקורת שמתחה ח”כ חנין זועבי על מעשיהם של חיילי צה”ל בהשתלטותם על הספינה מרמרה. לפי התיקון לחוק, ועדת הכנסת צריכה להציע לכנסת את ההדחה, ברוב של שלושה רבעים מחבריה, וזאת לאחר שקיבלה בקשה של 70 חברי כנסת, 10מתוכם לא חברי קואליציה.

הרוב הנדרש בכנסת להדחת חבר הכנסת הוא של 90 חברי הכנסת, וההדחה תיכנס לתוקף בתוך 14 יום.

חוק יסוד הרשות המבצעת- הממשלה

חוקי-היסוד, מטבעם, ועל פי שמם, אמורים לשמש יסוד של החקיקה בישראל ושל אורחות החיים ודרכי הממשל. מטבע ברייתם הם אמורים להיות דבר יציב, קבוע במידה רבה, ושינוי תכוף בחוקי-היסוד הוא כמעט סתירה פנימית.

חוק יסוד הממשלה מייצג את המציאות של טרם גיבוש סופי של שיטת המשטר או תפיסת המשטר שלנו.

עיקרי החוק

סעיפים 1-4: הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה, מקום מושבה של הממשלה הוא ירושלים, הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת ואחראית בפניה אחריות משותפת, שר אחראי בפני ראש הממשלה לתפקידים שעליהם ממונה השר.

סעיפים 5-6: הממשלה תהיה מורכבת מראש ממשלה אשר יהיה גם חבר הכנסת, משרים אשר אינם חייבים להיות חברי כנסת.

על כל שר להיות אזרח ותושב ישראל. לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות העניין, משום קלון.

סעיף 7-משיש לכונן ממשלה חדשה יטיל נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך הנשיא יטיל את התפקיד כאמור בתוך שבעה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות ובמקרה של פטירת ראש הממשלה – בתוך 14 ימים מיום הפטירה.

סעיף 8: לחבר הכנסת שנשיא המדינה הטיל עליו את התפקיד להרכיב ממשלה לפי סעיף 7 נתונה למילוי תפקידו תקופה של 28 ימים הנשיא רשאי להאריך תקופה זו בתקופות נוספות, ובלבד שלא יעלו יחד על 14 ימים.

סעיף 9– משעברה התקופה לפי סעיף 8 וחבר הכנסת לא הודיע לנשיא המדינה שהרכיב ממשלה, או שהודיע לו לפני כן שאין בידו להרכיב ממשלה, או שהציג ממשלה והכנסת דחתה את הבקשה להביע בה אמון לפי סעיף 13(ד), יטיל הנשיא את התפקיד להרכיב ממשלה על חבר אחר של הכנסת שהודיע לנשיא שהוא מוכן לקבל את התפקיד, או יודיע ליושב ראש הכנסת שאינו רואה אפשרות להגיע להרכבת ממשלה, והכל בתוך שלושה ימים מיום שעברה התקופה או מיום הודעתו של חבר הכנסת שאין בידו להרכיב ממשלה. לחבר הכנסת שהתפקיד להרכיב ממשלה הוטל עליו לפי סעיף זה נתונה למילוי תפקידו תקופה של 28 ימים.

סעיף 13(ד): משהורכבה הממשלה, תתייצב לפני הכנסת, תודיע על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים, ותבקש הבעת אמון הממשלה תיכון משהביעה בה הכנסת אמון, ומאותה שעה ייכנסו השרים לכהונתם.

סעיף 16– בזמן שראש ממשלה נעדר מהארץ או שנבצר ממנו למלא את תפקידו, ממלא מקומו ינהל את ישיבות הממשלה. אם אין לו ממלא מקום הממשלה תקבע לממלא מקומו שר שהוא גם חבר הכנסת.

סעיפים 17–18רק היועמ”ש יכול להחליט על פתיחת חקירה ועל הגשת כתב אישום כנגד ראש הממשלה. משפט של ראש ממשלה יתנהל במחוזי בהרכב של שלשה שופטים. אם בית המשפט הרשיע ראש ממשלה בעבירה שיש עמה קלון, ואם הכנסת לא הדיחה את ראש הממשלה בהצבעה ברוב קולות לאחר שנתנה לו הזדמנות לשטוח טענותיו, תופסק כהונתו וממשלתו תפוזר בעת שפסק הדין נעשה סופי.

סעיף 19– ראש הממשלה רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להתפטר על ידי הגשת כתב התפטרות לנשיא המדינה התפטרות ראש הממשלה – כהתפטרות כל הממשלה. אולמרט

סעיף 20 נפטר ראש הממשלה, רואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום פטירתו. נבצר מראש הממשלה, דרך קבע, למלא את תפקידו, רואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום ה-101 שבו מכהן ממלא מקום במקומו. אריאל שרון

סעיף 23החוק קובע שכהונתו של שר תפקע ביום שבו הורשע בבית משפט בעבירה שיש עמה קלון. סעיף זה אינו חל על ראש הממשלה. אריה דרעי

סעיף 24 דן בעניין ממלא מקום לשר.

סעיף 25- הסעיף מסדיר את מינוים של סגני שרים. בכנסת ה-23, כל שר יכול למנות שני סגני שרים, במקום אחד.

סעיף 27 החוק קובע שכהונתו של סגן שר תפקע ביום שבו הורשע בבית משפט בעבירה שיש עמה קלון.

סעיף 28- הכנסת רשאית להביע אי אמון בממשלה. הבעת אי-אמון בממשלה תיעשה בהחלטה של הכנסת, ברוב חבריה, להביע אמון בממשלה אחרת שהודיעה על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים כאמור בסעיף 13(ד) הממשלה החדשה תיכון משהביעה בה הכנסת אמון, ומאותה שעה ייכנסו השרים לכהונתם. הוגשה ההצעה לאי-אמון בידי 61 חברי הכנסת, יתקיים הדיון בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משבוע מיום הגשתה.

סעיף 29ראש הממשלה רשאי בהסכמת נשיא המדינה להוציא צו לפיזור הכנסת. במקרה זה רואים את הממשלה כאילו התפטרה.

סעיף 32הממשלה מוסמכת בשם המדינה לבצע כל פעולה שאינה מוטלת על רשות אחרת.

סעיף 38– ראתה הכנסת שקיים במדינה מצב של חירום רשאית היא, ביוזמתה או על פי הצעת הממשלה, להכריז על מצב חירום. תקופת תוקפה של ההכרזה תהא כפי שנקבע בה, אך לא תעלה על שנה– הכנסת רשאית לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור.

סעיף 39 במצב חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות שעת חירום כדי להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים; תקנות שעת חירום יונחו על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת סמוך ככל האפשר לאחר התקנתן. ראה ראש הממשלה כי לא ניתן לכנס את הממשלה וכי קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות שעת חירום, רשאי הוא להתקינן או להסמיך שר להתקינן. תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מסים או תשלומי חובה אחרים, והכל זולת אם אין הוראה אחרת בחוק. אין בכוחן של תקנות שעת חירום למנוע פניה לערכאות, לקבוע ענישה למפרע או להתיר פגיעה בכבוד האדם. תוקפן של תקנות שעת חירום יפקע כעבור שלושה חודשים מיום התקנתן, זולת אם הוארך תוקפן בחוק, או שבוטלו על ידי הכנסת בחוק או בהחלטה של רוב חברי הכנסת.

סעיף 40 קובע שפתיחה במלחמה או נקיטת פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה, תיעשה רק על פי החלטה של הממשלה.

לממשלה רשות לאצול סמכות זו לוועדת שרים (הקבינט המדיני-ביטחוני), שתקבל החלטה זו בנוכחות של לפחות חצי ממספר חבריה. בנסיבות קיצוניות התיר החוק לראש הממשלה ולשר הביטחון לקבל את ההחלטה במניין חוקי מצומצם יותר.

סעיף 41- על אף האמור בכל דין, אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים.

סעיף 43 דן ארוכות על פי תיקון לחוק היסוד בסמכויות של ממשלה חלופית ודרכי העברת השלטון מראש ממשלה למחליפו.

סעיף 44: שריון: לשם שינוי חוק זה נדרש בכל אחד משלבי החקיקה שבמליאת הכנסת (קריאה ראשונה, קריאה שנייה וקריאה שלישית) רוב של 61 חברי הכנסת לפחות.

סמכויות ראש הממשלה והשרים

 

ראש הממשלה הוא ראש הרשות המבצעת

 

בחוק הישראלי מוקנים לראש הממשלה מירב סמכויות השלטון הביצועיות.

 

*סמכויותיו של ראש הממשלה:

1) מנהל את ישיבות הממשלה ואת עבודת הממשלה.

2) ממלא את מקומם של שרים שהתפטרו או שנבצר מהם למלא את תפקידם.

3) קובע את העניינים וסדר היום שבהם תטפל הממשלה.

4) נושא באחריות הראשית לתוצאות מדיניות הממשלה.

 

החוק קובע כי הממשלה כולה היא הגוף השולט במדינה, ולפיכך החלטות הממשלה מתקבלות

בהצבעות שדורשות תמיכה של רוב השרים.

קולו של ראש הממשלה שווה לקולו של כל שר אחר.

 

ראש הממשלה אינו יכול לכפות את דעתו על הממשלה באופן ישיר אבל מעמדו הוא כראשון בין שווים! משמעות– כאשר יש שוויון בין כמות חברי הממשלה התומכים בהחלטה לעומת המתנגדים, אז לראש הממשלה יש את הזכות להכריע בקולו הכפול.

 

1)מוסמך לפטר שרים(גם בלי הסכמת הכנסת) באופן שיקנה לו תמיכה מרבית.

בפסיקת בג”ץ נקבע כי אין מניעה מראש ממשלה לפטר שרים המתנגדים לו לפני הצבעה בממשלה, כדי ליצור רוב בעד ההחלטה.

ראש הממשלה רשאי לפטר שרים גם משיקולים פוליטיים אם הוא משוכנע כי פעולה זו תקדם את יכולת המדינה לתפקד כראוי

למשל: סמוך למועד ההצבעה על תכנית ההתנתקות מימש ראש הממשלה אריאל שרון סמכות זו

ופיטר שניים משריו: שר התחבורה אביגדור ליברמן ושר התיירות בנימין אלון, שהתנגדו לתכניתו.

 

2) לפזר את הכנסת ולקבוע בחירות חדשות–במצב בו יש בכנסת רוב שלא מאפשר לממשלה לתפקד(צריך את אישורו של נשיא המדינה לכך).

 

בסמכות ראש הממשלה לפזר את הכנסת וזהו משקל “אבן מאזניים “לעומת כוחה ויכולתה של הכנסת להפיל ממשלה באי אמון ולהביא לבחירות חדשות במדינה.

 

התפטרות רה”מ מביאה להתפטרות הממשלה כולה ולהפיכתה לממשלת מעבר ומכאן הדרך היא רק לבחירות חדשות בכנסת. הצו ייכנס לתוקפו 21 ימים אחרי יום פרסומו.

 

3)במצב חירום, כאשר קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות שעת חירום, ולא ניתן לכנס את הממשלה לשם כך, בסמכותו של ראש הממשלה להתקינן בעצמו.

 

4)ראש הממשלה הוא זה המרכיב את רשימת השרים של הממשלה ומגיש אותה לאישור הכנסת וזה נותן לו עדיפות בהתנהלות מולם.

 

5)ראש הממשלה הוא הקובע הבלעדי של סדר היום של ישיבות הממשלה והוא גם המנהל של הישיבות.

 

6)משרדו של ראש הממשלה מופקד על הוועדה לאנרגיה אטומית , על שירות הביטחון הכללי ועל המוסד , על לשכת העיתונות הממשלתית והדוברות הממשלתית והוא גם משמש כגורם העיקרי

במינוי לתפקידים מרכזיים המחייבים אישור ממשלתי כדוגמת נגיד בנק ישראל, הרמטכ”ל, ראש השב”כ, המוסד, היועץ המשפטי לממשלה.

 

7) לצדו של ראש הממשלה עובד צוות של יועצים גדול בתחומים שונים : צבאי , מדיני וכלכלי , וכך הוא מעורה בנעשה במשרדים השונים ומעורב בהחלטות בנושאים אלה.

 

8) נדרשת חתימתו לאישור חוקי הכנסת ביחד עם חתימת הנשיא והשר הממונה.

9)לעמדותיו של ראש הממשלה בנושאים מרכזיים (חוץ וביטחון)יש משקל רב במיוחד, ובדרך כלל הוא מתווה אותם. מעמדו של ראש הממשלה אינו נגזר רק מסמכויותיו החוקיות ומן הפעילויות האלה ,אלא גם מאישיותו וממעמדו במפלגתו וגם בציבור.

 

*סמכויותיו של שר

 

1)השר אחראי לפני ראש הממשלה על תפקידים שהוא ממונה עליהם.

 

2)אחראי לפני הכנסת על תחומי הפעילות של משרדו.

 

3)החלטות שקיבלה הממשלה כגוף בתחום פעילותו של המשרד שהשר מופקד עליו – מחייבות אותו ועליו לבצען .

 

4)השרים מקבלים החלטות בתחום אחריותם בנושאים שהממשלה לא דנה בהם במשותף.

 

סמכויות הממשלה כלפי השרים

 

הממשלה – באישור הכנסת – רשאית לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים , להעביר סמכויות משר אחד לאחר , לאחד משרדים , לחלק משרד , לבטלו , להקים משרד חדש ולהעביר שטחי פעולה ממשרד למשרד.

 

הממשלה רשאית לאצול לאחד משריה כל סמכות שיש בידה .

 

השר ,מצדו, יכול לאצול מסמכותו לעובד ציבור במשרדו(מנכ”ל בעיקר), פרט לסמכות להתקין תקנות.

 

מיהו השר בשיטת הממשל הישראלית?

 

חבר ממשלה בעל עצמה שלטונית נרחבת.

 

מיקומו של השר בקדקוד הרשות המבצעת מקנה לו סמכויות ביצועיות מרובות הנובעות מהוראותיו של חוק יסוד: הממשלה, מן התחומים הבאים:

 

תחום אחריותו כמי שעומד בראש משרד ממשלתי; חקיקה מסמיכה(הצעת חוק מטעם הממשלה)

והתחום השיורי—סמכות המוענקת לרשות המבצעת מקומות שאינם מוסדרים בחוק.

 

1)השר אחראי לפני ראש הממשלה על תפקידים שהוא ממונה עליהם.

 

2)אחראי לפני הכנסת על תחומי הפעילות של משרדו (נותן דו”ח שנתי לכנסת).

 

3)החלטות שקיבלה הממשלה כגוף בתחום פעילותו של המשרד שהשר מופקד עליו – מחייבות אותו ועליו לבצען .

 

4)השרים מקבלים החלטות בתחום אחריותם בנושאים שהממשלה לא דנה בהם במשותף.

 

5)הם גם פועלים בנושאים שבהם הממשלה אצלה להם מסמכותה.

 

6)הם מייצגים את משרדיהם בדיוני הממשלה ונושאים באחריות מיניסטריאלית כלפי הכנסת .

 

7)החוקים מסמיכים רק את השרים להתקין תקנות , ובחוקים שונים נקבעות גם סמכויות נוספות של השרים

 

 

8)שר רשאי להתפטר מן הממשלה על ידי הגשת כתב התפטרות לראש הממשלה , וראש הממשלה רשאי להעביר שר מכהונתו לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות זאת.

 

9) שר רשאי למנות למשרדו סגן שר מבין חברי הכנסת – בהסכמת ראש הממשלה ובאישור

הממשלה . סגן השר פועל בשם השר רק בעניינים שנמסרו לטיפולו.

 

10)לשר גם נתונות סמכויות חקיקתיות. בעוד שהמחוקק מסתפק בניסוח כללי ועקרוני של החוק, שמורה לרשות המבצעת הסמכות להתקין תקנות הנדרשות ליישום החוק.

לדוגמא: כך למשל שר הפנים מוסמך להתקין תקנות הנוגעות להעלאת שיעורי הארנונה, ושר האוצר מתקין תקנות לעניין חישוב הכנסה לצורך מס. לשר השפעה רבה גם על הצעות החוק הממשלתיות בתחום אחריותו.

 

11)במרבית המדינות נתונות סמכויות פררוגטיבות לרשות המבצעת בתחומי הביטחון בנושאים כמו: הכרזה על מצב חירום, הכרזה על מלחמה, שמירה על הסדר הציבורי; ובתחום החוץ בנושאים כמו: אמנות ומינוי שגרירים במסגרת סמכויות שהואצלו לו על ידי הממשלה.

 

12)השר שותף להתוויית מדיניות במסגרת השתתפותו בישיבות הממשלה ובהחלטותיה, במסגרת חברותו בוועדות השרים ובנגישותו לפרוטוקולים של ועדות שרים שאינו חבר בהן.

 

מידת השפעתו של שר על מדיניות הממשלה תלויה ב-“תיק” שהוא נושא – תפקידי המפתח הנתונים בידי שר הביטחון, שר האוצר ושר החוץ.

וגם חשובה קרבתו האישית של השר אל ראש הממשלה; מעמדו כמנהיג המפלגה השותפה בקואליציה, או מעמדו כמנהיג מחנה חשוב במפלגת השלטון.

 

*אחריות מינסטריאלית

 

חוק יסוד (הרשות המבצעת)אינו מעגן מפורשות את האחריות המיניסטריאלית (האחריות

האישית) בפני המחוקק אלא רק בפני ראש הממשלה. אולם מתקנון הכנסת עולה כי השר אחראי באופן אישי גם בפני המחוקק.

הרעיון הוא כי השר אחראי לפני הכנסת על כל הפעולות של משרדו, אף אם לא ידע עליהן

מראש ולא היה שותף להם.

עמימותו של מושג האחריות המיניסטריאלית כמו גם העדר סנקציה חוקית, מדרבנים התחמקות של מקבלי החלטות מנשיאה באחריות.

 

בישראל, לא די בכך ששר נכשל בתפקידו אלא נדרשים כמה תנאים כדי ששר יראה עצמו מחויב להתפטר בעקבות מחדל.

על פי רוב יהיה זה בשל אבדן אמון או תמיכה מצד ראש הממשלה או בשל ביקורת ציבורית

נוקבת או בשל חשש לגורל הממשלה כולה. לדוגמא: התפטרותו של פנחס לבון בעקבות “עסק הביש” והתפטרותו המאוחרת של משה דיין רק לאחר לחץ ציבורי כבד במלחמת יום הכיפורים.

 

**אחריות קולקטיבית

 

בישראל אין דרישה בחוק יסוד הממשלה כי שר יהיה גם חבר בית המחוקקים (פרט לשר המכהן

כסגן ראש הממשלה ולראש הממשלה עצמו).

 

^לפי חוק יסוד הממשלה בסעיף 4 “הממשלה אחראית בפני הכנסת “באחריות קולקטיבית”-

משמע, הממשלה כולה נושאת באחריות לכל ההחלטות והפעולות שקיבלה וביצעה כגוף אחד,

השרים מוכרחים לקבל עליהם את מרות הממשלה ואת החלטותיה.

אין שר רשאי לצאת בפומבי כנגד החלטות הממשלה שהתקבלה ברוב.

 

***האחריות הדואלית של השר כלפי הכנסת

 אחריות דואלית זו(מיניסטריאלית-אישית וקולקטיבית) מאפשרת את פיקוח המחוקק על הממשלה, דבר שהוא מעקרונות היסוד של שיטת המשטר שלנו.

קיימת מחויבות של השר למסור לוועדת הכנסת העוסקת בענייני משרדו את כל המידע הדרוש לה;

וגם באמצעות הצבעת אי האמון של נכנסת ברשות המבצעית שהיא סנקציה חוקית המוחלת, לפי שיטתנו, על הממשלה כולה.

 

 

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X