עבודת צוות

סיכום שיעור 7

tehila shimshon

tehila shimshon

פרטי הסיכום

קורס: עבודת צוות

מספר השיעור: 7

סיכום השיעור

עבודת צוות שיעור 7: 10.2.21- ניהול ריאקטיבי לעומת מנהיגות פרואקטבית

בתחילת ההסתגלות ,אנשים  מתקשים לראות  כיצד יוכל המצב החדש להיות טוב יותר מהמצב הנוכחי אבל הם כן רואים את הסיכון הרב באובדן המצב הנוכחי את מה שהכירו.

רוב נותני השירות מתנגדים שימדדו אותם בוודאי שיעשו עליהם סקר, כך למשל הנשיא ברק שרצה לשות סקר על השופטים. כמו כן ההחלטה להעביר למרכז המידע 2 מיליון שיחות ובמקביל לנתק את כל השירות ממזכירות בית המשפט. לעומת זאת צעד ריאקטיבי היה להמשיך בחוסר היעילות ולהוסיף עובדים.

זה דרש המון הדרכות,בדיקות טכניות מוקפדות, התנהלות קשה למול ועדי העובדים, התנהלות מול הרגולטור שסרב בהתחלה להוסיף תקציב ולימוד ממה שקורה במרכזי מידע וותיקים

כדי  לנקוט בשרות פרואקטיבי  ו”להפתיע את הלקוח במענה על צרכיו” ,נותן השרות חייב בעזרת מערכות כמו הCRM  לדעת את כל ההיסטוריה של הקשר עם הלקוח הספציפי-מה מעמדו בעיני החברה. ללא היכרות קרובה ומעמיקה עם הלקוח הספציפי לא ניתן יהיה לדעת את צרכיו המדוייקים ולא ניתן יהיה לנקוט 4יזומה ומתקדמת לתת לו את חווית השרות.

עוד דוגמה טובה היא קופת חולים כללית- הייתה הראשונה להכנס את מערל זימון התורים, קבלת מידע ממוחשבת, נגישות כבדי שמיעה, רפואה אלטרנטיבית ועוד.

עוד דוגמאות- חברה לעגלות תינוקות, חברת מזגנים שמפרסת אמנת שירות, חברת שנותנת שירותי אבטחה, חברה ללבני זכוכית, חברת הסעות, חברה למתן שירותי צילום והעתקות, מנהל הבטיחות והתעברוה בישראל

 חברות שרות עסקיות רבות משתמשות בשרותי מיקור חוץ לצורך הבטחה של הזמינות תוך זמן מוגדר.

 

מודל לפיתוח פרואקטיביות על פי סטיבן קובי

המודל משתמש בסכמה של מעגלי דאגה והשפעה:

מעגל הדאגה

תחומי הדאגה של האדם: בעיות בריאותיות, קשיים אצל בני משפחה קרובים, קשיים תעסוקתיים, התמודדויות ברמה העולמית/מדינית ועוד. חלק מגורמים אלו הם גורמים שאנו חסרי שליטה לגביהם ויכולתנו להשפיע פחותה עד לא-קיימת.

מעגל השפעה

גורמים שלגביהם אנו כן בעלי יכולת לעשות משהו כדי להשפיע.

על פי מודל המעגלים לעידוד פרואקטיביות, אפשרי לזהות את רמת הפרואקטיביות של אדם כאשר מגדירים באיזה משני המעגלים הוא ממקד את עיקר משאביו (זמן, אנרגיה ועוד).

*** אנשים פרואקטיביים ממקדים את מאמציהם במעגל ההשפעה ולא במעגל הדאגה, ועל ידי כך האנרגיה החיובית שלהם מסייעת בהרחבה של מעגל ההשפעה.

התרבות הארגונית ש סטיב ג’ובס ניסה להנחיל (ששמה דגש על חדשנות, יצירתיות, יזמות), לא הייתה בהלימה עם ה”אני מאמין” השיווקי של סקאלי מאפל. סקאלי העדיף ללכת על בטוח ע מוצרים שכבר הוכיחו את עצמם.

הטיפוס הפרואקטיבי שאחראי על הבטיחות בחברה–  גישה הפרואקטיבית לבטיחות נגזרת מגישה רחבה יותר של גישה פרואקטיבית לחיים ומבוססת על העיקרון הראשון בספרו של סטיבן קובי.

האדם הפרואקטיבי אחראי על חייו, בידיו היוזמה והאחריות לגרום לדברים להתרחש ויש לו אפשרות של בחירה. אדם פרואקטיבי בבטיחות יתן חשיבות לדברים הבאים:

  1. יחשוב לפני כיצד נגרמת תאונה וכיצד למנוע אותה.
  2. יבחן את הגורמים הקוגניטיבים שמונעים מאיתנו לחזור הביתה בשלום
  3. יקנה לכפיפים כלים פרואקטיבים לניהול בטיחות
  4. יציג כיצד להטמיע את הגישה הפרואקטיבית בארגון
  5. ילמד הכרת דרכים ליצרת מחויובות לבטיחות.

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X