עובד מעבדה בכיר

סיכום שיעור 3

Irit Melamed

Irit Melamed

פרטי הסיכום

קורס: עובד מעבדה בכיר

מספר השיעור: 3

סיכום השיעור

שיעור מספר 3 קורס המטולוגיה בכיר 03.05.2021

מערכות המחשוב במעבדה ומימשקיה- סמדר ורון, מנהלת מיחשוב המעבדות בכללית

חייבת להיות במעבדה מערכת מיחשוב כדי לאגור את הנתונים.

מערכת מידע היא תוכנה המאפשרת לאגור מידע בתחום הרצוי.

מאפשרת לנהל בצורה ממוחשבת. במערכת מעבדות יש הרבה תחומים ולכל תת תחום במעבדות יש מערכת ממוחשבת המתאימה את עצמה לאותה המעבדה.

להכוך יש מודולים תומכים- בקרת איכות, אירכוב ושמירת היסטוריה ועוד…

הנתונים נשמרים במסדי נתונים. כמו SQL

7 HL – פורמט המאפשר להעביר נתונים ממערכת אחת לשניה.

מערכת מעבדות היא סוג של מפעל לייצור תוצאות שצריכות להגיע ללקוחות. וזה יכול להגיע במגוון דרכים.

אחד הדברים החשובים זה שיהיה קישור ממכשיר למחשב. לזה צריך שיהיה ממשק\דרייבר לאותו מכשיר.

מערכת מעבדות מחוברת לעשרות מכשירים שונים. חיבור המכשיר מייעל על העברת התוצאות, מקצר זמנים ושומר שלא יהיה טעויות הקלדה ועוד.

גם נתוני הזמנות צריך להתקבל במעבדה באופן ממוחשב כדי שיהיה מינימום הקלדות ידניות.

ממשקים נוספים למערכת- הצורך להתחבר למערכות האירגוניות. מי אמור לקבל את הבדיקות, מי ישלם על הבדיקות ועוד זה טבלאות תשתית אירגוניות ואחת לכמה זמן על פי החלטה הנתונים נטענים למערכת המעבדות ולהיפך וככה יש דיבור בין המערכות בארגון.

לכל בדיקה יש עלות ולכן יש גם טבלה עם תעריפון וככה אפשר עבור כל בדיקה שמבוצעת אפשר לתמחר אותן.

יש לפעמים מצבים שמעבדה מסויימת מקבלת משהו אבל אין לה אפשרות לבצע אז יש אפשרות להעביר את ההזמנה ממקום אחד למעבדה אחרת באתר אחר.

בשנת הקורונה היה אתגר גדול במה שקרה במעבדות ונולדו הרבה ממשקים חדשים שלא היו קודם.  מדא לקח בדיקות קורונה ובשביל לבצע זאת הוקם ממשק עם מדא. בדיקות קורונה לא היו והוקמו ממשקים לזה. בהתחלה עבדו עם טפסים והקלדה ידנית. הממשק שהוקם מצמצם את הזמנים, הפסילות והטעויות. גם נוצר ממשק עבור דיווח למשרד הבריאות כדי להראות את כל הנתונים כמו כמה נדבקים יש , כמה בדיקות בוצעו ועוד.

קיים צוות שבודק את מערכות המיחשוב כל כמה שעות כדי שלא יהיה מצב של פגיעה בשירות.

הצרכנים של המערכת הם כל תושבי מדינת ישראל. כל אזרח עשה מתישהו בדיקות דם.

מעבדה מרכזית בכללית היא אחת מ 5 מעבדות הגדולות בעולם. היא עושה בסדר גודל 50 אלף בדיקות ביום.

וזה מצריך מערכת נתונים מאוד גדולה ומעבר מאוד מהיר של הנתונים.

המסע של בדיקה בקהילה: הרופא מזמין בדיקות דם במחשב עבור מטופל- המטופל מגיע לאתר מרוחק לאחות שרואה את ההזמנה ורשום לה בדיוק מה ובאיזה מבחנה לקחת. הבדיקות נאספות על ידי שינוע למרכז סירכוז ומשם למעבדה ושם מבצעים את הבדיקות ובסוף התוצאות מופצות לרופא וללקוח.

המערכות הזאת- המיחשוב זכה בהרבה פרסים כי זה ייעל מאוד את מהירות קבלת התוצאות- העובדה שאין צורך בהקלדות ורישום ידני.

תיעוד שינוע הדגימה- של טמפרטורה וכל התנאים שהיו מזמן הלקיחה ועד הבדיקה שלה.

המערכת המקבילה בבית חולים- זה שונה מהקהילה. כי בבית חולים המטופל מאושפז והתהליך הוא שונה. בבית חולים כדי לקחת בדיקות המאושפז נמצא במיטה ואליו צריך להגיע וצריך לזהות אותו ואז לקחת דגימה, התהליך הוא יותר מורכב. במיון זה גם יותר מורכב בגלל העומס עבודה שיש במיון. יש מערכת כרגע בפילוט לנושא הזה.

מערכת במעבדות היא מאוד קריטית ונדרשות כל פעם בדיקות מאוד מעמיקות לפני שמשדרגים אותה או משנים את התשתיות שלה. ולוקח הרבה זמן לעשות את כל הבדיקות.

חלק מהבדיקות נעשות בסביבת טסט ולבדוק שם מול מנהל המעבדה- התנסות ואישור. מבחינת המחשוב יש לבדוק את כל הממשקים שעובדים עם המערכת ומוודאים שהכול עובד כמו שצריך ובודקים שזה עומד בעומס של הבדיקות שיש במעבדה מסויימת.

מערכת מעבדות הוקמו ככה שלא ידעו אם כדאי ממורכז או מבוזר- בעבר היה גישה שעושים מערכת שנותנת מענה לכל מקום לחוד ככה שאם תהיה בעיה זה יפגע רק במקום אחד. אבל מצד שני עכשיו כל פעם שצריכים להוסיף משהו אז ניתן לעשות רק פה או שם וגם זה הביא לכך שבמקומות מסויימים עובדים שונה ממקום אחר ובגרסאות שונות. לכן הגישה היום זה כן למרכז הכול ביחד ולא כל אתר בנפרד.

יצרו תשתית אחידה לטבלאות תוצאות מיקרו. ככה ברגע שיש בדיקה ואז תוצאה נבחרה מתוך זה וזה מאפשר שיהיה אפשר בסוף להוציא דוח של למשל כמה בדיקות מסוג מסויים היה להם תוצאוה מסויימת. בעצם יצרו אחידות בדוחות מעבדת מיקרו (בכללית ). זה תהליך מיחשובי שמטרו שיפור האיכות הרפואי. וזה כחלק ממאבק בחיידקים אלימים עמידים – מהם כל יום מתים בישראל 20 איש.

התפתחויות בתחום המעבדות:

זיהומים חיידיקם עמידים, הצ’יפ הגנטי, גלוקומטר מוסדי- מכשיר שמבוצעת בו בדיקת סוכר וזה משדר את התוצאות למערכת מעבדות ומשם לתיק הרפואי ואז אין הקלדת האחות והמעבדה, איידס- בעבר נחשב לבדיקה חסויה והיה אסור לשלב את זה במערכת מיחשוב הרגילה ובתיק הרפואי והיום זה השתנה והכול במערכת רגילה ובתיק החולה, מיחשוב של הריצוף הגנטי בענן- קידום לרפואה מונעת, מענה קולי- יכולת לשמוע את התוצאות בטלפון שזה נחוץ לאוכלוסיות מסוימות, בדיקות גנטיקה שתחת חיסיון- בעבר בדיקות מהסוג הזה היה ניתן לקבל תוצאות רק ביד במעבדה והיום התוצאות של הסקר הגנטי ניתן לראות אונליין ובמידה ויש בעיה או נשאות אז יש הסבר על ידי הרופא, בדיקות דם סמוי- סקר לסרטן גם כאן הטכנולוגיה השתנתה ונכנסו מכשירם רגישים יותר הנותנים מענה מהיר יותר וגם הממשקים השתנו בהתאם לשינוי המכשירים, סיווג רקמות- מעבדה ייחודית בנושא ההשתלות ויש התאמות עם מודולים ייעודיים למעבדות כנ”ל, בנק הזרע- גם פה זה מעבדה שנותנת מענה לנושא מסוים וממחשבים את המעבדה בהתאם לצורת העבודה שלה, התראות דיווח טלפוני- יש התראה שצריך להודיע לרופא כשיש משהו חריג ויש תיעוד של התראות שניתנו ודווחו בגלל תוצאה מסוימת, הערכות לחירום- בעבר זה היה רעידת אדמה או מלחמה והשנה בקורונה היה מה למשל אם כל עובדי מעבדה מסוימת ידבקו בקורונה ולא תוכל לעבוד אז יה צריך לתת מענה של מה עושים אם מעבדה מסוימת מושבתת אז איך מעבירים את כל המידע שלה למעבדה אחרת.

במעבדות פטולוגיה- פטולוגיה דיגיטלית- אם עד עכשיו רופא התסכל בביופסיה במיקרוסקופ אז היום יהיה צילום של התאים בכל מיני חתכים ואז רופא יוכל להסתכל על התמונות מכל מיני מקומות וגם עוד רופא יוכל לתת חוות דעת.

ביו-בנק- תחום בתחום הגנטיקה של לשמור מידע גנטי מהרבה אנשים. המטרה פה לבקש ממבוטחי כללית מידע ולשמר ולהסיק מסקנות לעתיד לצורך רפואה מונעת.

מובייל- זה כלי שנכנס למעבדות, מקדמים אפליקציה לתיעוד הלקיחה. אם למשל מגיעים לבית לקחת אז היום זה עם מסמכים ואחרי זה במשרד מקלידים אז המטרה שכבר בלקיחה זה יהיה מתועד דיגיטלית. זה מצריך קשר שיהיה בין מיחשוב לאפליקציה בנייד.

חלק שני- דר ענת בן דור- ניהול סיכונים, מנהלת מקצועית של מעבדה מרכזית.

ניהול סיכונים הוא סוביקטיבי, הכלים הם אוביקטיביים.

למה ניהול סיכונים- כמות אנשים שמתים ביום מרשלנות רפואית היא עצומה. בארץ אין ניתור מדוייק שקוף אבל אפשר לראות שבארהב זה המון. כ 250 אלף אנשים בשנה.

מטרת ניהול סיכונים היא להוריד את סיכוי הארוע . מטרתו לזהות בעיות פוטנציאליות לפני שהן קוראות. מניעת מימוש הסיכון.

למשל כבר ב 1911 היה ארוע בהר מירון שנהרגו 11 אנשים בגלל שנפל מוט בטיחות.

מה שמונע או מעכב את התגובה זה שכולם חושבים שהכול יהיה בסדר, כדי לעשות תהליך של ניהול סיכונים צריך להבין שבסוף לא יהיה בסדר ומשהו יקרה בסוף. המחדלים מתממשים כתוצאה ממחדלים בטיחותיים וניהוליים.

גם בקורונה לפני זה היו תרחישים וידעו שיבוא יום ותהיה מגיפה כמו קורונה.

אז למה לא מטפלים- כי מה שנדרש בניהול סיכונים זה השקעה במשהו שלא נראה ויש השקעה של כסף.

אם היינו בטוחים שהנבדק זוהה כראוי, שהכול נלקח כראוי, שהתוצאות נכונות ומדווחות בעיתוי הנכון…לרוב אנחנו לא באמת יכולים להיות בטוחים בהכול.

בכל אחד מהשלבים הפרה, האנליטי והפוסט- בכל אחד מהם יש סיכון. כמו טמפ שינוע\ האם המיכל התאים, האם המטופל היה או לא בצום- כל דבר כזה יכול להשפיע. בשלב האנליטי- הציוד, הריאגנטים וכו, כמה בדיקות לעשות לתיקוף? יש סיכון

דיווח- מה מדווחים ואיך מדווחים- סביר להניח שלרוב המטופלים אין צורך לדווח הכול- אז צריך לנהל את הסיכון שאולי למישהו אז לא ידווחו כמו שצריך.

למשל- צחצוח שיניים זה פעולת ניהול סיכונים. כי הסיכון שיהיה חור בשיניים, אבל לא בהכרח, אז כולנו מצחצחים כי הסיכון מול הסיכוי שהנזק יתממש הוא רב. משתלם להשקיע את אמצעי הבקרה של צחצוח שיניים כדי למנוע שיהיה חור. כנל חגירת חגורת בטיחות בנסיעה- פעולת בקרה שמורידה את הסיכון.

כנל לגבי נעילת דלתות- ברוב המקרים אם ננעל את הדלת לא יקרה כלום אבל זה מוריד את הסיכוי.

עד שנות ה 60 הייתה חסינות מתביעות במוסדות ציבור אבל אחרי זה התחילו לחשוף את המגזר הציבורי לתביעות ולא היה חסינות ואז התחילו לנסות למנוע את התממשות הסיכונים.

היפוקרטוס- הכלל הרפואי הראשון שגם כן קשור לניהול סיכונים.

תמיד פעולות שיהיו מבוצעים על ידי אנשים יהיו מורכבות יותר ויותר מועדות לכשלים.

יש סוגי סיכונים רבים- כמו סיכוני אשראי, סיכון מוניטין, סיכון משפטי ועוד ועוד.

רמת ההיתכנות – מה הסיכוי שמשהו יקרה- יש שיקולים רבים המשפיעים על רמת ההתיכנות.

רמת החומרה – רמת הנזק שיכול להיגרם במידה והסיכון יתממש.

תאבון הסיכון– כמה אני מוכנה לסבול את הסיכון וזה ישפיע על כמות ההשקעה שאני מוכנה להשקיע במניעת הסיכון.

סיכון שורשי– סיכון מובנה מעצם הפעילות. כמו אני יורדת לכביש- יש סיכון שידרסו אותי

סיכון השארי– הסיכון כפי שהוא היום אחרי שיישמתי מניעה\בקרה ששמתי, אחרי שיש רמזורים ותאורה בכביש וכו- מה הסיכוי שעדיין תהיה תאונה.

סיכון מטרה– לאן אני רוצה להגיע- כמו למשל לא יותר מ 3 חורי שיניים לאזרח במדינה. זה בעצם עלות מול תועלת גם כלכלית. מה אני מוכנה להשקיע מתוך הבנה שפה ושם יהיו חורים. רמת הסיכון שההנהלה שואפת אליה להגיע.

תמיד על פניו לעשות ניהול סיכונים- זה לזרוק כסף לחינם. כי כל עוד לא קרה שום דבר אז לא נורא…

הכול בעצם סוביקטיבי כח אנשים עושים את תהליך ניהול סיכונים והם מחליטים כמה הם מוכנים להשקיע כדי למנוע.

הפער בין סיכון מטרה לסיכון המטרה הוא בעצם תאבון הסיכון.

הערכת הסיכון מבוצעת על ידי הכפלת הסיכוי בסיכון.

ערך הדגימה- משהו סוביקטיבי שלנו שבו אנחנו קובעים האם הדגימה היא יקרה או לא.

למשל שתן- זה דגימה הכי יקרה בפגים ותינוקות. כלומר תלוי איזה דגימה וזה סוביקטיבי.

10 – גורמי הסיכון השכיחים ביותר במעבדות. כולם אמרו שהגורם הראשון זה מיומנות העובד.

 

איך עושים ניהול סיכונים – דבר ראשון עושים תרשים זרימה של תהליך. אחרי שיש תהליך מפורט עם כל הבקרות מגיעים לטבלה ועוברים שלב שלב וחושבים איפה יכולה להיות בעיה ומה המשמעות שלה.

ואז ספציפית לתקלה אנחנו נגיד מה ערך הסיכון ומה החומרה וערך הגילוי וההיתכנות וכו ומכפילים- ולפי מה שמתקבל מחליטים האם אנחנו מטפלים בזה או לא ואיך.

 

יש גם יוקר הדוגמה- לא רואים את העמודה שלה במכפלה בטבלה שהיא הציגה.

אם אנחנו רוצים לרכוש מכשיר חדש למעבדה שלנו אז כלי ניהול סיכונים הוא מאוד יעיל- כי אם יבינו שיש סיכוי גבוה ללא מכשיר חדש טוב יותר- כי תהיה תקלה שיכולה להוביל לתביעה.

עדכון תוצאות מעבדה שהופצו ונמצא שיש שם טעות- לפי נוהל הכללית יש לבצע פסילה במערכת המעבדות, להגיד לרופא שהוא יורא על מחיקת התוצאה מתיק המטופל. אבל במציאות אם גיליתי אחריי ומיים על טעות של בדיקה שהופצה וניתן לבצע שוב ולתקן את התוצאה. וכאן השאלה- האם לבצע בדיקה חוזרת על אותו מספר ומוסיפים הערה ולא מוחקים שגוי מרשימת המטופל…או לפסול תוצאה, לתת מספר חדש לאותה הדגימה לבצע הקלדה ידנית לאותה הדגימה ולבצע שוב. בשני המקרים יש השלכות. הצוותים הקליניים- אמרו שתלוי- כלומר תלוי איזה בדיקה זה הייתה…

 

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X