עריכה לשונית וכתיבה מנהלית

סיכום שיעור 11

ami_zilb

ami_zilb

פרטי הסיכום

קורס: עריכה לשונית וכתיבה מנהלית

מספר השיעור: 11

סיכום השיעור

חוק לשון הרע

 

“כבוד האדם ושמו הטוב חשובים לאדם כחיים עצמם. הם יקרים לו לרוב יותר מכל נכס אחר.” (השופט אהרון ברק)

 

חופש הביטוי והזכות לשם טוב – חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

 

חופש הביטוי מהי?

מטרת חופש הביטוי היא הבטחת שוק רעיונות חופש, חשיפת הציבור למגוון הדיעות האפשריות הקיימות (“זכות הציבור לדעת”), חשיפת האמת וגילוייה ע”י “ניצחונה” על השקר, תחושת הגשמה עצמית של הדובר עצמו.

הזכות לשם טוב מהי?

האדם הוא יצור חברתי ופעמים רבות האופן שבו החברה רואה אותו הוא אחד הדברים החשובים לו ביותר, לצד קנייניו הרוחניים והחומריים (ולעיתים אף יותר מהם), החיוניןת לו להתפתחותו במסגרת החברה.

מה ההבדל בין לשון הרע להוצאת דיבה?

לשון הרע – הדבר שאני מספר בגנות חברי והוא אמת.

הוצאת דיבה – הדבר שאני מספר בגנות חברי והוא שקר.

לשון הרע ואמת דיברתי

  • הרמב”ם היה הראשון שאמר מפורשות שלשון הרע אסורה גם אם הדברים נכונים.
  • המרגל בחברו עובר בלא תעשה, שנאמר “לא תלך רכיל בעמיך”.

מה פירוש “לא תלך רכיל בעמיך”?

  1. אדם שמרכל ואומר כך וכך עשה פלוני, וכך וכך שמעתי על פלוני.
  2. לשון הרע שמספר בגנות חברו אף על פי שזו אמת.
  3. מוציא שקר על חברו.
  4. על פי הרמב”ם – הכוונה למידע מסכסך. לפי פרשנות אחרת – כל מידע גם ללא השלכות שליליות.

 

חוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965

סעיף 1: לשון הרע מהו?

לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –

  1. להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם.
  2. לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.
  3. לפגוע באדם במשרתו, אם במשרה ציבורית ואם במשרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו, או במקצועו.
  4. לבזות אדום בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית, או מוגבלותו.

בסעיף זה: “אדם” – יחיד או תאגיד. “מוגבלות” – לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיווית, קבועה או זמנית.

סעיף 2: פרסום מהו?

  • בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.
  • רואים כפרסום לשון הרע בלי למעט מדרכי פרסום אחרות:
  1. אם הייתה מיועדת לאדם, זולת הנפגע, והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע.
  2. אם הייתהבכתב והכתב היה עשוי, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע.

סעיף 3: דרכי הבעת לשון הרע

אין הבדל אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעת מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות.

סעיף 6: עבירה (פלילי)

המפרסם לשון הרע, בכוונה לפגוע (יסוד נפשי – עילה להכפלת הפיצוי מ-50,000 ₪ ל-100,000 ₪), לשני בני אדם או יותר זולת הנפגע, דינו – מאסר שנה אחת.

סעיף 7: עוולה אזרחית (אזרחי)

פרסום לשון הרע לאדם או יותר, זולת הנפגע תהא עוולה אזרחית לפי פקודת הנזיקין בסעיפים מסויימים.

סעיף 13: פרסומים מותרים (הגנה)

המקרים הבאים לא ישמשו עילה למשפט פלילי או אזרחי:

  • כל מה שמפורסם בישיבה של הכנסת שח”כ אומר במסגרת תפקידו.
  • פרסום בישיבת ממשלה.
  • פרסום של מבקר המדינה.
  • פרסום ע”י שופט, בעלי דין, עדים, עורכי דין תוך דיון בבית המשפט (וגם הליך גישור, משא ומתן, מכתב התראה).

סעיף 14: הגנת אמת בפרסום (“אמת דיברתי”)

במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע, תהא זו הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת, והיה בפרסום עניין ציבורי. הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש.

אמת+עניין ציבורי=הגנה

למשל: אם פורסם דבר מחלתו של אדם מסויים, זה עשוי להיות אמת אך לא עניין ציבורי ולכן לא יוכל להשתמש ב”אמת דיברתי”.

סעיף 15: הגנת תום לב

במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע, תהא זו הגנה טובה אם הנאשם/נתבעעשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלה:

  • הוא לא ידע/חייב לדעת על קיום הנפגע או על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע.
  • היחסים שבינו לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות את הפרסום.
  • הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי.
  • הפרסום נעשה בשידור רדיו או טלויזיה שלא הוקלט מראש (שידור חי) והנאשם לא יכול היה לדעת על הכוונה לפרסם לשון הרע.

 

 

 

 

 

 

 

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X