עריכה לשונית וכתיבה מנהלית

סיכום שיעור 12

ami_zilb

ami_zilb

פרטי הסיכום

קורס: עריכה לשונית וכתיבה מנהלית

מספר השיעור: 12

סיכום השיעור

פעיל וסביל

המבנה הטבעי של השפה העברית נוטה תמיד למשפטים פעילים ולא סבילים. כשאנחנו בוחרים לנסח משפט כמשפט פעיל הוא נהיה ברור יותר, לרוב קצר יותר ואלגנטי יותר.

ישנן כמה דרכים להביע סבילות: שימוש בפעלים בבניין סביל כמו פועל והופעל, שימוש בפועל פעיל ללא ציון עושה הפעולה.

לשימוש במבנה הפעיל יש כוונה רטורית של טשטוש עושה הפעולה מטעמים שונים – חוסר רצון בלקיחת אחריות על הפעולה, כתיבה משפטית וכן כאשר הפעולה עצמה חשובה יותר ממי שעשה אותה.

תרגלנו את נושא הפעיל והסביל בשני דפי עבודה.

 

נאומים – רטוריקה

הרטוריקה, תורת הנאומים, בנויה משלושה עקרונות – אתוס + פאתוס + לוגוס.

הרטוריקה מקורה ביוון העתיקה, בה אזרחים היו מייצגים את עצמם בבית המשפט כדי לפתור פגיעות וסכסוכים. מכיוון  שלא היה קיים ייצוג משפטי, האזרח נדרש לטעון בעצמו, להגן על עצמו – כל זאת בעל פה, בדיבור, ומכאן צמחה אמנות השכנוע וכן דרכים להוראתה.

אחד המורים הגדולים היה אריסטו, ואת תורתו ניתן למצוא בספר שלו ״רטוריקה״.

מטרת הנאומים הייתה לשכנע את קהל המאזינים בצדקת הדובר. לשם כך היה עליו לגייס את כל המשאבים הלשוניים כדי להעביר את המאזינים לצדו. על פי אריסטו, שלושת רכיבי הרטוריקה הם: אתוס, פאתוס ולוגוס.

ניתחנו את נאומו של המלך ג’ורג’ השישי מתוך הסרט “נאום המלך”, וכמו כן ניתחנו את נאומיה של איילת שקד וראינו כי היכולת הרטורית היא דבר שמשתכלל ומתפתח.

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X