עריכה לשונית וכתיבה מנהלית

סיכום שיעור 13

ענת שבת

ענת שבת

פרטי הסיכום

קורס: עריכה לשונית וכתיבה מנהלית

מספר השיעור: 13

סיכום השיעור

עריכה לשונית     זונדר אורן

 

בשיעור זה למדנו סימני פיסוק.

נקודה

ברשימה אין צורך בנקודה, לא בכל סעיף ולא גם בביטויים.

כמו שבתוכן עניינים לא נוסיף נקודה.

כאשר אין מבנה משפט, אין צורך בנקודה בסופו.

בסיום משפט נשים נקודה.

 

סימני פיסוק

כי לפעמים צריך לדעת לשים נקודה!

מטרת סימני הפיסוק

  • מטרת הפיסוק היא להקל על הקריאה ולסייע בהבנת הטקסט.
  • הפיסוק מחלק את הקטע הכתוב לקטעים קצרים ונוחים יותק לקליטה, ובכך הוא מסייע בהבנת התפקיד הצחבירי והמשמעות של כל קטע.
  • עוזר בקריאת המשפט והנגנתו.

לדוגמא: “כי האדם עץ השדה” (דברים כ, יט) – אין כאן סימן שאלה, אבל זה משתמע.

ממתי מפסקים?

  • במקרא, אין בכלל סימני פיסוק (ספר תורה).

סימני הפיסוק כיום

  • רק לאחר המצאת הדפוס הומצאו סימני הפיסוק של היום.
  • בעברית – ההחלטה היא משנת 1994.

 

הנקודה

  • מופיעה בסוף משפט חיווי
  • לדוגמה: הלכתי הבוקר ללמד בקורס.
  • דוגמה נוספת: אין לי ארץ אחרת.
  • גם לאחר ביטוי או מילה שהם למעשה משפטים קצרים או משפטים קטועים.
  • לדוגמא: גשם. עננים. קר. ציפורים לא נראו בשמיים.
  • אין שמים נקודה לאחר משפטים – שלמים או מקוצרים – בשערי ספרים, בראשי מאמרים, בכותרות, בכתובות וכיוצא באלו.
  • במצגות לא נשים נקודה במשפטי תבליטים – כי זה כותרות שלנושאים שעומדים להסביר ולפרט.
  • במייל: אורן שלום. נשים נקודה כי זה משפט!

 

מה שאני יכול לעשות בע”פ, לא ניתן לעשות בכתב. בכתב צריך להסביר ושיהיה ברור, ולכן אין להשתמש ב …

הפסיק

  • הפסיק מורה על הפסקה בדיבור בתוך המשפט, ועל כן הוא עשוי לבוא במקום שיש תפנית במבנה המשפט.
  • ראוי שלא להרבות בפסיקים יתר על המידה. לשים בטעם.
  • הפרדה בין חלקים כוללים (אברים ברשימה):
    לדוגמה: בתי המשפט בישראל מוסמכים לשפוט אזרח, תושב או עובד הציבור של ישראל שעברו עברה בחוץ לארץ.

לעומת: היינו משחקים “עץ או פלי” על מחקים ועל מחדדים ועל תמונות של “דובק” ועל קומץ אגוזים ועל מה לא.

  • לציון הסגר (דעה או ברכה).
    לדוגמה: על פי החלטת בית המשפט, העציר ישוחרר היום למאסר בית.
  • לציון תמורה (אותו מושג במילים אחרות).
    לדוגמה: ראש הממשלה בנימין נתניהו, פנה בנאומו ישירות לנשיא איראן רוחאני.

נקודה פסיק ;

  • כדי להפריד בין עניינים שונים:
  • לדוגמה: העניינים שיידונו בישיבת ההנהלה הבאה:
    • מינוי דובר חדש למחלקת הקשר עם הציבור;
    • סקירת ראשי המחלקות, כולל מחלקת כספים, על הנעשה במחלקות השונות;
    • פרידה ממשה זוכמיר, מנהל מחלקת הגמלאים, לאחר 50 שנה במערכת.
  • בין שני משפטים נפרדים אך קשורים ביניהם.

נקודתיים :

  • לפני ציטוט או דיבור ישיר
    לדוגמה: מבית ראש הממשלה נמסר: “אין תגובה”.
  • לפני פירוט שקדם לו ביטוי מכליל
    לדוגמה: אבקש ממך לשלוח אלי את הפרסומים האלו:
  1. העברית ואחיותיה
  2. בלשנות עברית חפשית
  • לפני מילים, צירופים או משפטים המוסרים את התוכן המוזכר לפניהם
    לדוגמה: הערה: אין אפשרות לקבל עבודות שהוגשו באיחור
  • לפני משפטים שהם הסבר של מה שקדם להם

 

קו – מפריד

  • חלק ייחוד (במקום פסיק)
  • במקום שיש השמטה במשפט
  • במקום נקודתיים
  • לציון טווח
  • מספרים – המספר הנמוך מימין והגבוה משמאל
    לדוגמה: זאב מקלצקי 1914 – 2003.
    לשים לב שבתוכנות מייקרוסופט כותבים קודם את המספר הגבוה.

 

סימן שאלה ?

  • מגיע בסוף משפט שאלה
  • במשפט תמיהה – יבוא לאחריו גם סימן קריאה?!
  • אחרי שאלה עקיפה אין משתמשים בסימן שאלה
  • בתוך סוגריים – הטלת ספק בתוכן המשפט (?)

 

סימן קריאה !

  • מקורו של הסימן במילה הלטינית io – שהיא קריאת שמחה
  • אחרי קריאה המביעה ציווי, משאלה, תמיהה
  • סימן קריאה מוקף סוגריים אינו שייך לגופו של המשפט, והכותב מוסיפו כדי לציין שהדברים האמורים במשפט נכונים, בייחוד כשיש חשש לאי-דיוק
  • הוספת יותר מסימן קריאה אחד מעיד על עילגות!!!

סימן שמשתמשים בו מעט.

 

סוגריים ( )

  • לציון הוספות שאינן שייכות לגוף המשפט
  • להקפת פרטים שאינם מגוף הטקסט, למשל הוראות בימוי, דברי המראיין בתוך דברי המרואיין
  • להוסיף מידע או זוית ראיה נוספת באופן שלא יפגע ברצף הקריאה
  • תרגום למילה, הפניייה, מראה מקום או ציון סידורי

 

פיסוק באזור הסוגריים

  • משפט שלם מוקף סוגריים – סימן הפיסוק שלו יבוא בתוך הסוגריים
  • אין שמים פסיק, קו מפריד וכיוצא בהם לפני סוגריים
  • לאחר הסוגריים לא יבוא פסיק מיוחד
  • לאחר הסוגריים תבוא נקודה של המשפט המקורי

 

סוגריים שונים { }  [ ]

  • כאשר בתוך סוגריים, צריך לשים סוגריים נוספים
  • סוגריים מרובעים משמשים לסימון הוספות והשלמות למובאה

 

מירכאות

  • מקור – מטעמי המקרא: מירכא
  • דיבור ישיר או ציטוט
  • שם של יצירה (ספר, מאמר, שיר, סרט וכדומה) או שם פרטי של מוסד
  • מילה הזקוקה להבלטה במשפט, בייחוד כשאינה משמשת במשמעותה הרגילה

 

כללי הפיסוק של מירכאות

  • במילים שלפניהן אותיות השימוש, והאותיות האלה אינן חלק של הדבר המובא, שמים את המירכאות אחריהן
  • לדוגמה: ב”הארץ” הוכחשה הידיעה ש”המידע הושתל על ידי גורם ממשלתי”
  • כששמים מירכאות בתוך מירכאות שמים גרש אחד

 

ראשי תיבות

  • נוטריקון – יצירת מילה חדשה על ידי ראשי תיבות
  • אינו קיים באנגלית
  • פתיחת ראשי תיבות
  • כתיבת ראשי תיבות במסמך רשמי – אסורה

 

 

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X