עריכה לשונית וכתיבה מנהלית

סיכום שיעור 5

Ronity

Ronity

פרטי הסיכום

קורס: עריכה לשונית וכתיבה מנהלית

מספר השיעור: 5

סיכום השיעור

  • לשיעור זה היו שני חלקים: עריכה בפועל והברות (מלעיל ומלרע)
    חלק א- ערכנו טקסט לדוגמה העוסק ביערות של קק”ל. בטקסט זה ראינו מספר תופעות שהעלו לדיון כמה סוגיות:

    * ראשי תיבות או נוטריקונים – ראשי תיבות לפתוח כלומר לא להשאירן כראשי תיבות אלא לפתוח אותם למשל – ע”י= על ידי, כ”כ =כל כך.
    נוטריקון – להשאיר. לדוגמה: החייל פונה לבי”ח רמב”ם= בית החולים רמב”ם.  אם קוראים מילה כמילה (נוטריקון, אז האות האחרונה צריכה אות סופית במקרה של מנצפ”ך – שת”ף, תש”ן ולא תש”נ , סכו”ם) .

  • לגבי ראשי תיבות –
    בכתיבת שם – ש”י עגנון ולא ש.י עגנון – בנדוד, א’ ולא בנדוד, א. ג’יי.קיי
    רולינג – ג”ק רולינג ; ק”ס לואיס ולא ק.ס(באנגלית כותבים עם “.” בין האותיות)
  • סדר של מספרים נכתב מימין לשמאל
  • הוספת ש הזיקה – ארץ שבה נולדנו, ארץ שנחיה בה
  • התערבות העורך בתוכן (עריכת תוכן ועריכת לשון) – העורך צריך לבוא ממקום של ענווה ,לא לחשוב שאנחנו בתור עורכים יודעים הכל , אלא אם מדובר בעניין לשוני וסגנוני.
  • חוסר היגיון בכתיבה – לפעמים פשוט מדובר במשהו שאנחנו לא מבינים ואז מתקנים לפני הבנתנו ב”עקוב אחר שינויים” ולאחר מכן שולחים לכותב שייראה אם אכן צדקנו בהבנתנו .
  • שרשרת סמיכויות – עשויה ליצור חוסר בהירות כמו “חייו וגלגוליו של היער – רואים שזה פשוט לא הגיוני.
  • חלק ב’ – הברה=לפחות עיצור אחד עם תנועה אחת. הברה פתוחה והברה סגורה (מסתיימת בתנועה – פתוחה, מסתיימת בעיצור – סגורה). ראינו כי בעברית רוב המילים הן בנות שתי הברות מקסימום. לעיתים יש שלוש. ארבע נדיר. חמש לא קיים.ההגייה העברית היא מלרעית, הטעם בהברה האחרונה. ראינו שני סרטים שעוסקים בכך (מצורף).  השווינו את ההגייה המלרעית להגייה המלעלית דרך שירו של שאול טשרניחובסקי אומרים ישנה ארץ בהלחנת שלמה ארצי (מלרע) ובהלחנת נעמי שמר (מלעיל).
  • https://www.youtube.com/watch?v=SKMdUcDV0CA
  • https://youtu.be/nxdNt68-S4I

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X