עריכה לשונית וכתיבה מנהלית

סיכום שיעור 6

עידית סיטרוק

עידית סיטרוק

פרטי הסיכום

קורס: עריכה לשונית וכתיבה מנהלית

מספר השיעור: 6

סיכום השיעור

בשיעור זה למדנו שני נושאים: עריכת קובץ של מכתב רשמי וכן ענייני תורת הצורות:
חלק א – עריכת טקסט של רן ארז:
נקודות
לדיון:

·
בעברית יש לכתוב: נראה ש, כנראה, כאשר עבדנו קשה. הדרך הלא נכונה לכתוב זאת היא: כנראה
ש
,

·
הביטוי “כנראה ש” הוא ביטוי דיבורי
מאוד

·
באופן כללי, בכתיבה עלינו להימנע משימוש ב
“ש” וב”כאשר”.

·
המילה אשר הופכת להיות רק שמו של בן יעקב. לא
משתמשים בה אף פעם! המילה ש, היא במקור המילה אשר. בתקופת חז”ל אשר.

·
ניבים וביטויים – להשתמש כמה שפחות! כתיבה מנהלית
או מוסדית צריכה להיות כתיבה ידידותית ובהירה ככל הניתן. שימוש רב בביטויים וניבים
אינו מעשיר את השפה אלא מכביד עליה ויוצר בעיות בהבנה.

·
שימוש יתר במירכאות: מירכאות (כפולות) נועדו
לצורך ציטוט או לצורך הבהרה שמה שנאמר במשפט אינו במשמעותו הרגילה. כמו כן משתמשים
במירכאות לציון שם של יצירה ספרותית, שם של ספר וכודמה. לדוגמה: עמוס עוז, בספרו
“ארצות התן”, מדבר על הכיבוש.

·
גרש יחיד הוא גרש שמשתמשים בו כאשר באמצע ציטוט
צריך להשתמש במירכאות

·
עדיף לכתוב מעט וברור מאשר ארוך ולא ברור

·
חסרה בהירות וענייניות

בחלק השני של השיעור עסקנו בעניין בנייני הפועל: בעברית שבעה בניינים (יש עוד כמה קטנים, במיוחד בעברית החדשה). ראינו כי יש צורה תקנית לכתוב ולומר את הפעלים בעברית, ובהתאמה לעושה הפעולה (תשע הטיות שונות! הלכתי הלכת, הלכנו וכו’)

·
בניין פעל – יש לו כמה מופעים: שמר

מצבים: ישנה, גבה, גדל,

משקל פעול: בפעלים יכ”ל, קט”נ
ויג”ר – יכולתי (ולא יכלתי) יכולת (ולא יכלת) ויכולנו(יכלנו)

·
בניין פעל בציווי – פְתַח, פִּתְחי ולא פְתְחי

·
בבניין הפעיל, שורשים שמתחילים בנ’ – הנ’ נופלת
ונראה כאילו יש רק שתי אותיות שורש: מ(נ)כּיר, מ(נ)בּיט, מ(נ)גּיע, מ(נ)פּיל
-מתחיל בפתח

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X